גילברט רייל

פילוסוף בריטי

גילברט ריילאנגלית: Gilbert Ryle;‏ 19 באוגוסט 19006 באוקטובר 1976) היה פילוסוף בריטי.[1] הוא נציג הדור של הפילוסופים של השפה היומיומת (ordinary language philosophers) שהיו שותפים לגישתו של לודוויג ויטגנשטיין כלפי בעיות פילוסופיות.[2] רייל ידוע בעיקר בזכות ביקורתו על הדואליזם הקרטזאני, שעבורו טבע את המונח "רוח הרפאים במכונה" (The Ghost in the Machine). חלק מהרעיונותיו בתחום הפילוסופיה של הנפש כונו ביהביוריסטים ("behaviourist"). רייל מוכר בין היתר בשל ההבחנה האפיסטמולוגית שערך בין "לדעת איך" לבין "לדעת ש" (Knowing-how and knowing-that).

גילברט רייל
Gilbert Ryle
לידה 19 באוגוסט 1900
ברייטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוקטובר 1976 (בגיל 76)
אוקספורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קווינ'ס קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מודלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט דניאל דנט עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה של השפה הטבעית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ספרו הידוע ביותר של רייל הוא מושג הנפש (The Concept of Mind) משנת 1949, שבו הוא כותב כי "מגמה כללית של הספר זה תהיה ללא ספק וללא היזק, להיות מסווגת כביהביוריסטית".[3] רייל, שעסק במחקרו בעבודותיהם ברנרד בולזאנו, פרנץ ברנטנו, אלכסיוס מיינונג, אדמונד הוסרל ומרטין היידגר, הציע במקום זאת שאת הספר ניתן לתאר כמאמר בפנומנולוגיה, אם "מרגישים בבית" עם התווית הזאת.[4]

ביבליוגרפיה

עריכה

בעברית

עריכה
  • "המיתוס של דקארט", בתוך: שפה, מחשבה, עולם: מאמרים קלאסיים בפילוסופיה אנליטית, הוצאת "למדא - האוניברסיטה הפתוחה", 2021

באנגלית

עריכה

ספרים

עריכה
  • The Concept of Mind (1949)
  • Dilemmas. The Tarner Lectures 1953 (1954), a collection of shorter pieces
  • Plato's Progress (1966)
  • Contemporary Aspects of Philosophy (1977), editor
  • On Thinking (1979)[5]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גילברט רייל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גילברט רייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
  2. ^ A. C. Grayling (Wittgenstein, Oxford University Press, (Oxford), 1988, p.114) is certain that, despite the fact that Wittgenstein's work might have possibly played some "second or third-hand [part in the promotion of] the philosophical concern for language which was dominant in the mid-century", neither Gilbert Ryle nor any of those in the so-called "Ordinary language philosophy" school that is chiefly associated with J. L. Austin (and, according to Grayling, G. E. Moore, C. D. Broad, Bertrand Russell and A. J. Ayer) were Wittgensteinians. Grayling asserts that "most of them were largely unaffected by Wittgenstein's later ideas, and some were actively hostile to them"
  3. ^ Ryle, Gilbert.The Concept of Mind. Chicago: University of Chicago Press, 2002. Pp. 327.
  4. ^ Gilbert Ryle, "Phenomenology versus The Concept of Mind," in Collected Papers, London: Hutchinson, 1971, p. 188.
  5. ^ "Gilbert Ryle Collection | Linacre College". www.linacre.ox.ac.uk (באנגלית). נבדק ב-2018-09-03.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופים ובנושא אנגליה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.