גיליאן פלין

סופרת אמריקנית

גיליאן שיבר פליןאנגלית: Gillian Schieber Flynn; נולדה ב-24 בפברואר 1971) היא סופרת אמריקנית, תסריטאית, מחברת קומיקס ומבקרת טלוויזיה לשעבר. שלושת הרומנים שפורסמו על ידי פלין הם ספרי המתח "חפצים חדים", "מקומות אפלים" ו-"נעלמת" (שעובד על ידי פלין לקולנוע והופק כסרט בבימויו של דייוויד פינצ'ר בשנת 2014).

גיליאן פלין
Gillian Flynn
גיליאן פלין בפסטיבל הסרטים בניו יורק ה-52, ספטמבר 2014.
גיליאן פלין בפסטיבל הסרטים בניו יורק ה-52, ספטמבר 2014.
לידה 24 בפברואר 1971 (בת 53)
קנזס סיטי, מיזורי, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קנזס, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, בית הספר מדיל לעיתונות, Bishop Miege High School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מתח, קומיקס
יצירות בולטות מקומות אפלים, נעלמת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אדגר, גלובוס הזהב, פרס באפטא
gillian-flynn.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

פלין נולדה בקנזס סיטי, במדינת מיזורי שבארצות הברית. הוריה היו מרצים במכללה – אמה, ג'ודית-אן (לבית שיבר), מרצה להבנת הנקרא; אביה, אדווין מתיו פלין, מרצה לקולנוע. לפלין אח מבוגר (טראוויס, מכונאי רכבות) ודודה (רוברט שיבר) שופט בית המשפט לערעורים במחוז ג'קסון. בצעירותה הייתה פלין "ביישנית עד כאב" ומצאה מפלט בקריאה ובכתיבה. כשגדלה לקח אותה אביה לצפות בסרטי אימה.

פלין בגרה מבית הספר התיכון בשנת 1989 ולמדה לתואר ראשון באנגלית ובעיתונות באוניברסיטת קנזס. בשנת 1997 סיימה לימודי תואר שני בעיתונאות באוניברסיטת נורת'ווסטרן. לאכן מכן עבדה פרק זמן קצר כעיתונאית ובין השנים 1998 ו-2008 כתבה לאנטרטיינמנט ויקלי.

ספרים

עריכה

"חפצים חדים" (2006) עוסק ברצח סדרתי בעיר במיזורי ובעיתונאית משיקגו החוזרת לעיר ילדותה כדי לסקר את הפרשה. הספר עוסק במשפחות לא מתפקדות, באלימות ובפגיעה עצמית. הספר מושפע מספרו של דניס ליהיין, "מיסטיק ריבר", והיה מועמד בשנת 2007 לפרס אדגר כרומן הביכורים הטוב ביותר של סופר אמריקאי מטעם אגודת סופרי המתח האמריקאים וזכה בפרסים נוספים. הספר הופק לטלוויזיה על ידי רשת HBO, בכיכובה של איימי אדמס.

"מקומות אפלים" (2009) עוסק באישה החוקרת אם אחיה הכלוא אכן אחראי לרצח משפחתם בשנות השמונים. הספר עובד לסרט בשנת 2015. בינואר 2024, פורסם כי HBO מפתחת מיני סדרה המבוססת על הרומן, וכי פלין תשמש כיוצרת ותסריטאית בפרויקט.[1]

"נעלמת" (2012) עוסק בבעל המחפש את אשתו, שנעלמה ביום הנישואים החמישי שלהם, והופך לחשוד העיקרי בהיעלמה. פלין כתבה את התסריט לעיבוד הקולנועי של הספר (עיבוד עליו הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפטא). הסרט בוים בידי דייוויד פינצ'ר וזכה לשבחים עם יציאתו לאקרנים בשנת 2014. הספר הוגדר כתופעה הספרותית הגדולה ביותר של 2012 ונמכרו ממנו למעלה משני מיליון עותקים.

"המבוגר" (2015) פורסם תחילה כסיפור קצר, בשם "מה אתה עושה?", כחלק מאנתולוגיה שפורסמה בשנת 2014. הסיפור זכה בפרס אדגר לסיפור הקצר הטוב ביותר לשנת 2015.

בשנת 2015 פרסמה גם סיפור קומיקס בשם "מסכות", בשיתוף פעולה עם המאייר דייב גיבונס.

סרט הקולנוע "אלמנות" נוצר על בסיס תסריט שכתבה פלין יחד עם הבמאי סטיב מקווין. הסרט יצא לאקרנים ב-2018 וזכה לביקורות חיוביות[2].

חיים אישיים

עריכה

פלין נישאה לעורך הדין ברט נולאן בשנת 2007[3] ויש להם שני ילדים -[4] בנם פלין נולד בשנת 2010 ובתם ורוניקה נולדה ב-2014.[5]

פלין מזדהה כפמיניסטית, אף שחלק ממבקריה האשימו את כתיבתה בשנאת נשים עקב תיאורים לא מחמיאים של דמויות נשיות בספריה. פלין הסבירה כי החליטה לכתוב על דמויות נשיות אכזריות משום שנמאס לה מהגיבורות הנמרצות, קורבנות אונס האמיצות, כאלה שעורכות חיפושי נפש הממלאות את כל הספרים, וכי היו חסרות לה דמויות נבלים נשיות.[6]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גיליאן פלין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Joe Otterson, HBO to Develop Gillian Flynn Novel ‘Dark Places’ as Limited Series (EXCLUSIVE), Variety, ‏2024-01-30 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ "Widows", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  3. ^ "Sunday Morning: Gillian Flynn Female Characters & Gone Girl Movie". ReCapo.com. Retrieved October 12, 2014.
  4. ^ Anolik, Lili (October 10, 2014). "Inside the Dangerous Mind of Gone Girl's Gillian Flynn I". Elle.
  5. ^ Tauber, Michelle (October 3, 2014). "5 Things to Know About Gone Girl Author Gillian Flynn". People.
  6. ^ Flynn, Gillian (July 17, 2015). "I Was Not a Nice Little Girl…". Medium.com. Archived from the original on September 30, 2015.