גנאדי בוגולובוב
גנאדי בוריסוביץ' בוגוליובוב (באוקראינית: Боголюбов Геннадій Борисович; נולד ב-20 בינואר 1962 בדניפרודזרז'ינסק) הוא איש עסקים יהודי ואוליגרך אוקראיני, היה יו"ר תאגיד "פריבאט" (אנ'), ונשיא הקהילה היהודית בדנייפרופטרובסק. הוא מייסד מרכז מנורה, המרכז היהודי הגדול בעולם, חולש על אימפריית בנקאות, מכרות ונפט, תקשורת ומזון.
 | |
| לידה |
20 בינואר 1962 (בן 62) קמיאנסקה, אוקראינה  |
|---|---|
| מדינה |
אוקראינה, ישראל, קפריסין, הממלכה המאוחדת |
| מקום מגורים |
כיכר בלגרייב |
| השכלה |
Prydniprovska State Academy of Civil Engineering and Architecture |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
קורות חיים
עריכהבוגולובוב נולד ב-1962 למשפחה יהודית, רחוקה מהמסורת, הוא זוכר מילדותו אשר חג הפסח בשבילם היה ללכת לסבתא ולאכול מצות ודג מלוח, הייתה לו סבתא שצמה ביום כיפור והוא מתפלא איך היא ידעה מתי יום כיפור בזה הסתכמה יהדותם. רכש את השכלתו במכון ההנדסה והבנייה של דנייפרופטרובסק. בשנות ה-80, לאחר הפרסטרויקה, החל לעשות עסקים וזכה להצלחה רבה. ב-1990 הקים עם חברו איגור קולומויסקי עסק למכירת טכנולוגיות מחשב, שנה לאחר מכן רשמו את החברה שלהם "סנתוזה" במרשם החברות של משרד המשפטים האוקראיני.
יחד עם קולומויסקי הקים את קבוצת "פריבאט" אחת מחברות ההשקעות הגדולות במזרח אירופה, המתעסקת בכריית מתכות והקימה שלוחות בארצות הברית, רומניה, רוסיה ופולין. הוא שלח את ידיו גם לעסקי הנפט ולצורך כך הקים את חברת AZS. באמצעות חברת פריבאט, הוא הקים את פריבט-בנק, שהיה לאחד הבנקים הגדולים ביותר באוקראינה ולאחד הספונסרים של קבוצת הכדורגל דינמו קייב. הוא היה נשיא בנק פריבאט, חבר מועצת המנהלים של בנק מוסקומפריבאט, והבנק המוסקבאי למסחר. יחד עם איגור קולומויסקי, החזיק ב-44% ממניות בנק פריבאט ומפעלי הרכבים של סטאחאנוב וז'פורוז'יה. בשנת 2002 בשותפות עם בוריס לוז'קין הוקם בית דפוס.
בשנת 2008 תרם כספים לשיפוץ בית הכנסת ואולם תפילה במנהרות הכותל, ורכש את ארונות הקודש שהוצבו במקום[1]. בשנת 2014 תרם כספים לקרן למורשת הכותל המערבי לפתיחת אולם תפילה חדש במתחם הכותל בשם "אחר כותלנו"[2].
בשנת 2010 דורג כאיש השלישי בעושרו באוקראינה, עם הון בסך 5.4 מיליארד דולר[3], אך ב-2020 דורג רק במקום 1730 ברשימת עשירי העולם של פורבס, עם הון מוערך של 1.2 מיליארד דולר[4].
בשנת 2016 ממשלת אוקראינה הלאימה את בנק פריבאט, לאחר חשד למעילת ענק בבנק[5]. אחר כך נחשדו קולומויסקי ובוגולובוב בניסיון חיסול של הנגידה לשעבר של הבנק המרכזי של אוקראינה, שהייתה אחראית על ההלאמה, במהלך ניסיון החיסול נשרף ביתה עד היסוד[6].
בשנת 2019 הגישה ממשלת אוקראינה, תביעת עתק בסך 2.1 מיליארד דולר נגד קולומויסקי ובוגולובוב; וכן נגד בנק דיסקונט, בו נוהל חשבון אליו העבירו השניים כספים, שלפי התביעה מקורם במעילת ענק בבנק פריבאט. לפי כתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, קולומויסקי ובוגולובוב ביצעו "פעולות חובקות-עולם וחוצות-גבולות, אותן הגו, זממו וביצעו במשך שנים רבות, תוך ביצוע שורת עוולות המהוות אף עבירות פליליות חמורות בקנה-מידה חסר תקדים, וביניהן גם עוולות של תרמית, גזל והפרת איסור הלבנת הון"[7]. בדצמבר 2020 משרד המשפטים האמריקאי ביקש לחלט נדל"ן בארצות הברית שנרכשו בכספי המעילה שביצע לפי החשד בבנק. בבקשה נטען שמקורבים לקולומויסקי ובוגוליובוב, יצרו רשת של חברות, כדי להלבין עוד יותר את כספי המעילה. הם רכשו במאות מיליוני דולרים נדל"ן ועסקים ברחבי ארצות הברית[8].
ב-9 ביולי 2024 לשכת החקירות הממלכתית דיווחה על חשד שגנאדי בוגוליובוב חצה את גבול אוקראינה באופן לא חוקי באמצעות דרכון של מישהו אחר[9].
ב-27 בספטמבר 2024 לשכת החקירות הממלכתית של אוקראינה הכניסה את גנאדי בוגולובוב לרשימת מבוקשים.[10]
חיים אישיים
עריכהבוגולובוב נשוי, אב לשישה ילדים. הוא מתגורר בשכונת היוקרה בלגרביה, בלונדון. הוא ניהל חיים חילוניים עד אמצע שנות ה-40 לחייו, אז חזר בתשובה, לאחר שב-1995, הגיע לבית הכנסת הישן בעיר דנייפרופטרובסק, שנבנה עוד לפני המהפכה, שם פגש לראשונה את שליח חב"ד בדנייפרופטרובסק, הרב שמואל קמינצקי[11]. בשנת 2010 דווח כי היה התורם הגדול ביותר של חסידות חב"ד באותה שנה. לאחר שהקים מספר מוסדות עבור חב"ד באוקראינה, כולל מרכז מנורה, והזרים עשרות מיליונים לסניפים ברחבי העולם. בוגולובוב גם הקים קרן מיוחדת הנקראת קרן שמחה למען משפחות השלוחים, שבה הוא נותן מתנות נדיבות לכל שמחה בכל מקום בעולם: 10,000 דולר מענק לכל חתונה, 5,000 דולר לכל בר מצווה ועוד[12].
בשנת 2016 דווח כי בוגולובוב רכש אזרחות קפריסאית באמצעות תוכנית "וויזת זהב", "כתוצאה מכך שביצע השקעות משמעותיות במדינה[13].
בנובמבר 2017 הכריז בוגולובוב רשמית כי הוא אזרח של אוקראינה, בריטניה, ישראל וקפריסין. הוא גם ציין כי הוא מתגורר בז'נבה, שווייץ[14].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ אלי ברדנשטיין, ירושלים של רובל, באתר nrg, 4 בפברואר 2008
- ^ הנגיד בוגולובוב חנך אולם מפואר במתחם הכותל, באתר "חב"ד און ליין", 5 ביוני 2014.
- ^ #3 Richest: Gennady Bogolyubov, 48 - Dec. 17, 2010 | KyivPost, KyivPost, 5 בנובמבר 2010
- ^ Служба новостей, Forbes Billionaires 2020 includes 6 Ukrainian businessmen, Latifundist.com, 3 במרץ 2020
- ^ וול סטריט ג'ורנל, ממשלת אוקראינה הלאימה את הבנק הפרטי הגדול במדינה, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2016
- ^
איי.פי, מי מנסה לחסל את הנגידה לשעבר של הבנק המרכזי של אוקראינה?, באתר TheMarker, 17 בספטמבר 2019
- ^ מתן ברניר, "מעילת ענק": הבנק הגדול באוקראינה תובע 2 מיליארד שקל משני אוליגרכים ומבנק דיסקונט, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2019
- ^ תומר גנון וליטל סמט, הולך ומסתבך: ארה"ב רוצה להחרים לאיגור קולומויסקי בניינים בשווי 70 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2020
- ^ https://www.rbc.ua/ukr/news/dbr-povidomilo-pidozru-oligarhu-ta-eks-spivvlasniku-1720512353.html
- ^ https://korrespondent.net/ukraine/4719409-byznesmen-boholuibov-obiavlen-v-rozysk
- ^ שלומית לן, כך הפכה חב"ד לרשת נטוורקינג פיננסית-יהודית חזקה, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2013
- ^ יאיר אטינגר,ניו יורק, הקונגרס היהודי העולמי: ביקור באימפריית חב"ד, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2010
- ^ David Pegg, The billionaires investing in Cyprus in exchange for EU passports, The Guardian, באוגוסט 2017
- ^ Bogolyubov confirmed that he has 4 citizenship, Ukrayinska Pravda (9 November 2017)