ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גֶנדַאי בוּדוֹיפנית: 現代武道, ברומאג'י: gendai budō) או שינבודויפנית: 新武道, ברומאג'י: shinbudō) הוא שמן הכולל של אמנויות לחימה יפניות שהתפתחו לאחר רסטורציית מייג'י במהלך 1868, ובמיוחד לאורך המאה ה-20. פירוש השם גנדאי בודו הוא: "אמנויות לחימה מודרניות". סוגה זו מוגדרת למול הקוריו - שמן של שיטות הלחימה העתיקות.

מאפיינים

עריכה

טבען של אמנויות הנחשבות 'גנדאי בודו' הוא שהן עברו התאמה מכמה סוגים אפשריים:

  • הפיכתן לפציפיסטיות יותר.
  • הדגשת האלמנט הרוחני או הדתי שבהן.
  • הדגשת הפן האסתטי שבהן על חשבון זה הלחימתי.
  • עידוד תחרותיות על חשבון גישה העוסקת בקרבות "מלוכלכים" והגנה עצמית.

חלק מאמנויות הגנדאי בודו מיישמות את כל השינויים שנמנו מעלה.

המונח גנדאי בודו / שינבודו מתייחס לרוב לאמנויות הלחימה:

תהליך דומה ומקביל לתופעת הגנדאי בודו התרחש בסין בהקשרן של אמנויות לחימה סיניות, בעידוד הממשלה הסינית הקומוניסטית, והביא ליצירתו של הוו-שו המודרני.

שמה של גישת/שיטת הלחימה ג'יט קון דו מושפע אף הוא מתופעת הגנדאי בודו. משמעות שמה של שיטת לחימה זו הוא "דרך האגרוף המיירט". מנדרינית שמה נהגה: "ג'ייה צ'ואן דאו" (Jie Quan Dao), ובקטונזית כ-"ג'יט קון דו" (Jit kun Do). מפתחה של שיטה זו, ברוס לי, בחר להשתמש בסיומת "דו" משום שזו הייתה פופולרית ומקובלת בעולם אמנויות הלחימה בעת פעילותו המקצועית, במחצית השנייה של המאה ה-20.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גנדאי בודו בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט ובנושא יפן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.