גרדה אילתה-אלסטר
גרדה אילתה-אלסטר (נולדה בשם גרדה טאו, ב-1930) היא חוקרת ספרות ישראלית והייתה פרופסור לספרות משווה ובלשנות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב עד פרישתה לגמלאות.
 | |
| לידה |
1930 (בת 94 בערך) וינה, אוסטריה |
|---|---|
| שם לידה | גרדה טאו |
| ענף מדעי | ספרות משווה |
| מקום מגורים | ירושלים, ישראל |
| תאריך עלייה | 1964 |
| מקום לימודים | אוניברסיטת בר-אילן |
| מוסדות | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| בן זוג | חיים אילתה |
| מספר צאצאים | 3 |
ביוגרפיה
עריכהגרדה טאו נולדה ב-1930 בווינה, בירת אוסטריה. הוריה היגרו מגליציה, פולין, בתום מלחמת העולם הראשונה. אביה, אברהם "אדולף" טַאוּ היה בנקאי, יליד אוקראינה, ואמה, יהודית אילה לבית מייזלס, הייתה כימאית.[1] היא הבת הבכורה במשפחה, אחותה הצעירה אוולין גודמן טאו (נולדה 1934), פרופסור למחשבת ישראל, ואחיה צבי ישראל טאו (נולד 1938), רב מפורסם. בילדותה דיברה מספר שפות: גרמנית, הולנדית, יידיש, אותה דיברה עם סבתה ועברית, אותה למדה בשיעורים פרטיים.
ב-1938, ארבעה חודשים לאחר שסיפחה גרמניה את אוסטריה, עזב אבי המשפחה את אוסטריה ועבר לגור בהולנד, ולאחר כמה חודשים הצטרפו אליו שאר בני המשפחה. גם סבתם מצד האב הצטרפה להולנד.
תחילה גרו בהאג, ובהמשך גרו בעיירה הילברסום, מחוץ לאמסטרדם. בסוף 1941 אספו הנאצים את יהודי המדינה לקראת שילוחם למחנות ריכוז, והמשפחה אולצה לעבור לאמסטרדם.[2] במהלך השנתיים בהן חיו באמסטרדם, היא ואחיה למדו בבית ספר ציבורי. לפי עדותה של אחותה היא הייתה בחוג אחרי בית ספר יחד עם אנה פרנק.[3] ביוני 1943 החלה האקציה של יהודי אמסטרדם. המשפחה ניצלה בזכות תושיית האם, שחיפשה את הילדים לחולי אדמת, ותלתה שלטי אזהרה על מחלה מידבקת סביב בית המשפחה.[2] דרך קבוצת דיפלומטים פולנים בשווייץ, השיגה המשפחה דרכונים פרגוואים, ובעזרתם שבו לאחר כשנה להילברסום, שם הסתתרו בעליית גג במשך כשנתיים, בחסות המחתרת ההולנדית, עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה נודע כי שכניהם ידעו על ההסוואה אך לא חשפו את מיקומם. עם תום המלחמה הם קנו את הבית מידי בעליו והמשיכו להתגורר בו.
לאחר מלחמת העולם השנייה, השלימה את לימודיה בבית הספר הציבורי Lyceum בשנת 1948.[2] היא הייתה פעילה בתנועת בני עקיבא ולימדה עברית תלמידים צעירים.[4]
ב-1952 נישאה למרדכי אלסטר, אותו הכירה בבני עקיבא. לאחר נישואיהם הוא עבד בעסק של אביו.[4] במהלך תקופה זו סיימה תואר ראשון ושני בפילולוגיה שמית באוניברסיטת אמסטרדם ועבדה זמנית כמרצה לעברית במספר אוניברסיטאות הולנדיות.[5] בהולנד נולדו שלושת ילדיהם.
ב-1955 נפטרה אמה יהודית מסרטן.[2][1] ב-1956 אביה ואחותה הצעירה עברו לארצות הברית ואחיה הצעיר עלה לארץ ישראל.
ב-1964 עלתה עם בעלה ושלושת ילדיהם לארץ ישראל, בעלה נפטר ימים ספורים לאחר העלייה לישראל ממחלת הסרטן בה אובחן עוד בהולנד. בישראל גרו בסביון.[6]
בעודה באמסטרדם הוזמנה על ידי אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב לשמש כמרצה ועם עלייתה לישראל ב-1965 החלה לעבוד באוניברסיטת בר-אילן.
היא סיימה את הדוקטורט שלה ב-1971 באוניברסיטת בר-אילן. עבודת הגמר שלה נקראה "על היבריס אצילי ובסיסי. כמה חקירות על הטרגדיות של אייסכילוס". לאחר מכן מילאה תפקידים שונים כמרצה בכירה וכחוקרת אורחת באוניברסיטאות באנגליה ובארצות הברית.
ב-1973 נישאה לבעלה השני, חיים אילתה, יליד הולנד, פרופסור להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהיה לימים נשיא האוניברסיטה.
ב-1978 החלה לשמש כמרצה ללימודי ספרות משווה ובלשנות באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, תפקיד אותו ביצעה למעלה מ-40 שנה, עד יציאתה לפנסיה.
בשנת 2001 קיבלה תואר פרופסור אורח של מכון פרנץ רוזנצוויג באוניברסיטת קאסל בגרמניה.[7][5]
הייתה חברה במועצה המייעצת של המרכז ללימודי אוסטריה וגרמנית באוניברסיטת בן-גוריון.[8]
כיום מתגוררת בירושלים.
מחקריה
עריכהמחקרה של פרופ' אילתה-אלסטר חורג בהרבה מהגבולות של הבלשנות והספרות. הוא משלב ביסודו שאלות של לימודי דת, פילוסופיה, פסיכואנליזה ותיאוריה ספרותית. מאפיין מיוחד של שיטת המחקר שלה הוא השילוב של הרמנויטיקה עם אמנות החזרה הפרשנית הנגזרת ממסורת המדרש. פרסומיה מדגימים מגוון עצום, מספרות יוונית וטרגדיה, שבהן עוסקת עבודת הדוקטורט שלה, דרך הרנסאנס האיטלקי ועד לספרות עברית ואירופית עכשווית. בין יצירותיה: קריאות אנכיות ואופקיות של הטקסט התנ"כי (1988), פירוק הז'אנר בספר יונה (1989), הבריתות התנ"כיות כשפה ביצועית (1993), ועוד.[5]
אילתה-אלסטר הרצתה על כתביו של רוזנצוויג מנקודת מבט פסיכואנליטית בקונגרס הבינלאומי הראשון של פרנץ רוזנצוויג יחד עם פרופ' בנימין מעוז. ב-2001 הציגה בהרצאתה את ספרה Talk of the Town: Jewish Attitudes to Civic Discours בו היא בוחנה את השבר הפוליטי והתרבותי בחברה הישראלית המודרנית בהסתמך על מודלים ספרותיים. בהרצאותיה עסקה במסורות יהודיות של פרשנות טקסטים תנ"כיים וספרותיים וכן בטיפול הספרותי בדמותו של עמלק, דמות מקראית המקושרת לאויב ישראל והרוע, וקישרה אותה לפרשנויות פסיכואנליטיות.[5]
דעותיה הציבוריות
עריכהבראיון להארץ, אחותה אוולין גודמן סיפרה עליה, שבניגוד לאחיהן הצעיר גרדה "אימצה לגמרי את התרבות האקדמית המערבית".[2]
ב-1988 חתמה על עצומה נגד רחבעם זאבי שעמד אז בראש מוזיאון ארץ ישראל.[9]
ב-2007 חתמה על עצומה למען זכויות האזרחים בסין, הקוראת לנשיא מדינת ישראל שמעון פרס ולראש הממשלה אהוד אולמרט לפעול להפסקת רצח העם המתבצע בסין.
ב-2014 חתמה על עצומה הקוראת לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא ארצות הברית ברק אובמה להתחיל במשא ומתן עם הפלשתינאים ולהגיע להסדר מדיני.[10]
פרסומים
עריכה- Gerda Elata-Alster and Rachel Salmon, Eastward and westward: the movement of prophecy and history in the book of Yonah. Dor le Dor, Our Biblical Heritage 13,1 (1984) pp 16-27
- Gerda Elata-Alster, The king's double bind: paradoxical communication in the parodos of Aeschylus' "Agamemnon", Arethusa, Vol. 18, No. 1 (SPRING 1985), pp. 23-46 (24 pages), Published By: The Johns Hopkins University Press
- Gerda Elata-Alster, Vertical and horizontal readings of the biblical text : an application of Jakobson's metaphor-metonymy model. Linguistica Biblica 60 (1988) pp 31-59
- Gerda Elata-Alster, Franz Rosenzweig's philosophy and psychotherapy : religious anthropology as a therapeutic stimulus. Israel Journal of Psychiatry 25,3-4 (1988) pp 178-190
- Gerda Elata-Alster, Some basic principles of psychotherapy in the light of the philosophical writings of Franz Rosenzweig. Der Philosoph Franz Rosenzweig II (1988) pp 713-727
- Rachel Salmon and Gerda Elata-Alster, Retracing a writerly text : in the footsteps of a midrashic sequence on the creation of the male and the female. Hermeneutics, the Bible and Literary Criticism (1992) pp 177-197
- Gerda Elata-Alster and Rachel Salmon, Biblical covenants as performative language. Summoning (1993) pp 27-45
- Gerda Elata-Alster, Foreword, Literature and Theology, Vol. 8, No. 3 (September 1994), pp. 231-235 (5 pages), Published By: Oxford University Press
- Gerda Elata-Alster and Rachel Salmon, Edenic questions and platonic answers: Modes of ethical discourse, Literature and Theology, Vol. 8, No. 3 (September 1994), pp. 268-279 (12 pages), Published By: Oxford University Press
- Gerda Elata-Alster, Recycling the waste of the world: incest and the generation of the Messiah - a feminine counter-narrative of redemption. Religion und Politik (2013) pp 225-242
ספר
עריכה- 2002 Gerda Elata-Alster, Talk of the Town: Jewish Attitudes to Civic Discourse
קישורים חיצוניים
עריכה- גרדה אילתה אלסטר ב-ResearchGate
גרדה אילתה-אלסטר, דף שער בספרייה הלאומית
גרדה אילתה אלסטר מספרת על השואה וההצלה של משפחתם, סרטון באתר יוטיוב, 17 בדצמ׳ 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 נעמה אנג'ל משאלי, "אנשים חשים שהקדוש ברוך הוא נמצא אצלם בכיס", באתר מקור ראשון, 5 בספטמבר 2017
- ^ 1 2 3 4 5 יאיר שלג, הרבה טאו נגד הרב טאו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004
- ^ זיכרון בסלון עם פרופסור אוולין גודמן-טאו, נבדק ב-2023-09-19
- ^ 1 2 גרדה אילתה [אחות של הרב טאו שליט"א] מספרת על השואה וההצלה שלהם, י' בטבת תשפב, נבדק ב-2023-09-19
- ^ 1 2 3 4 Franz-Rosenzweig-Gastprofessur, www.uni-kassel.de
- ^ מרדכי אלסטר ז"ל | הצפה | 29 ינואר 1965 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ irg - Franz-Rosenzweig-Professur, web.archive.org, 2013-10-22
- ^ Zentrum für österreichische und deutsche Studien (Center for Austrian and German Studies) - Beirat, in.bgu.ac.il
- ^ העצומה: | חדשות | 23 דצמבר 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מאות אנשי ציבור בעצומה לקראת פגישת נתניהו-אובמה: "ועידת שלום בינלאומית במזה"ת, ברוח יוזמת השלום הערבית", באתר www.scooper.co.il