גשר הקשתות (נחל לכיש)
גשר הקשתות (גשר הסוואפירים) הוא גשר לרכב שנבנה על ידי הבריטים מעל לנחל לכיש כתשתית לדרך שמחברת את רצועת עזה לירושלים (כיום כביש 3). משטח הגשר נתמך על יד קשתות ולכן כונה כך. הגשר נמצא מצפון למרכז שפירא ועין צורים. הוגדר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר  |
| מיקום |
מועצה אזורית שפיר |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1933 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1933 |
| חומרי בנייה |
בטון |
| אדריכל |
זאב פריזר |
| מידות | |
| אורך |
20 מ' |
| רוחב |
5 מ' |
| מידע טכני | |
| מפתחים |
1 |
| קואורדינטות | 31°42′05″N 34°42′32″E / 31.701416666667°N 34.709°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   גשר הקשתות | |
  | |
רקע היסטורי
עריכהלאורך ההיסטוריה היוותה הדרך המחברת את רצועת עזה לירושלים ציר אסטרטגי לשליטה באזור. ב-1915 (תקופת השלטון הטורקי) סללו קבלנים ועובדים יהודים דרך לאורך ציר זה (במסגרת העמלייה) ובנו גשרים על הנחלים שחצו את הדרך. בעקבות כיבוש באר שבע על ידי הבריטים באוקטובר 1917 השתמשו הטורקים בציר זה לתמיכה לוגיסטית בקו הגנה שני שניסו לייצב מדרום לו זאת על ידי סלילת מסילת רכבת בין רצועת עזה לא-טינה. לאחר הניצחון בקרב עזה השלישי הדפו הבריטים את הטורקים צפונה והשתלטו על הדרך והמסילה. עם תום מלחמת העולם הראשונה פירקו הבריטים את מסילת הרכבת אך השקיעו בשיפור התשתיות של הדרך.
ההיסטוריה של הגשר
עריכה
כחלק משיפור התשתיות של הדרך בנו הבריטים מספר גשרים מעל נחלים שחצתה הדרך וביניהם גם גשר מעל נחל לכיש[1]. הנקודה בה חצה הגשר את הנחל היה בקרבת 3 כפרים ערבים[2]: סואפיר אל שמאליה (באזור שדות כפר ורבורג), סואפיר אל גרביה (על גבעה הסמוכה לגשר ומצפון לצומת מרכז-שפירא) וסואפיר אל שרקיה (על גבעת בית הספר האזורי שפיר, ממזרח לנחל גוברין עד שלולית החורף ליד צומת עין-צורים)[3] ולכן הוא כונה גם "גשר הסוואפירים". הגשר, שהוזמן על יד המנדט הבריטי, הוקם ב-1933 על ידי המהנדס זאב פריזר[4]. הכביש וגשריו סייעו רבות בשמירת הקשר לנגב המערבי.
בתקופת מלחמת העצמאות שימש הכביש, מצד אחד, כציר להעברת אספקה לנגב הנצור ומצד שני היה צורך למנוע מהמצרים את היכולת להעביר דרכו כוחות לכוון מרכז הארץ. לפחות בשני מקרים כמעט פוצץ הגשר:
- עודד נגבי (מפקד מחלקת החבלה של גדוד 53 של חטיבת גבעתי) התבקש לפוצץ את הגשר למנוע מעבר כוחות מצריים אך לבסוף הוחלט לא לבצע.
- במועד אחר ניסה כח מצרי לחבל בגשר אולם עקב פגם בחומר הנפץ הפיצוץ גרם לנזק מועט לגשר והוא תוקן תוך זמן קצר.
לאחר המלחמה המשיך הגשר לשרת את הנוסעים בכביש (שהפך לכביש 3) אולם רוחבו (5 מטר) כבר לא התאים לגידול בהיקף התנועה. כמו כן גובהו המועט ממפלס הנחל גרמו להצפת הגשר בזמן שיטפונות ולסגירת הכביש מדי פעם. בשנת 1992 הרחיבה מע"צ את כביש 3 ובנתה גשרים חלופיים מעל הנחלים לכיש וגוברין והגשרים הבריטים נזנחו. בעקבות כוונה להרוס את גשר הקשתות הוא הוגדר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
הגישה לגשר דורשת חציה של כביש 3. בשנות ה-90 של המאה ה-20 (לאחר סגירת הגשר) הקימו היישובים בסביבה שערי ברזל, משני צידי הגשר, על מנת למנוע מעבר של גנבים.
במהלך 2018 החלו עבודות הצלה בגשר ובסביבתו על ידי המועצה לשימור אתרים ובשיתוף "אגף המורשת" ב"משרד ירושלים ומורשת" ובשיתוף "משרד התרבות והספורט". עם השלמת העבודות ישולב הגשר במסלול לאורך הנחל[5].
מבנה הגשר
עריכה
הגשר נבנה על ידי המהנדס זאב פריזר מבטון מזוין. אורכו כ-20 ורוחבו כ-5 מטר. משטח הגשר נתמך על ידי 2 קשתות בטון וקורות המהוות מסבכים לתמיכה בגשר.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהעודד גולן, הייתי חבלן - תחושותיו של חייל לפני הקרב, במהלכו ואחריו, הוצאת י. גולן, 2001
קישורים חיצוניים
עריכה
- גשר הקשתות באתר "עמוד ענן"
- גשר הקשתות באתר "מועצה אזורית שפיר"
- גשר הקשתות בעלון השבועי מס. 27 של קיבוץ נגבה, 12 באפריל 2013
- ב.ז. קדר, מבט ועוד מבט על ארץ ישראל - תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו, הוצאת משרד הביטחון, 1991, עמודים 52–53
הערות שוליים
עריכה- ^ גשר נוסף שבנו הבריטים היה גשר פריזר מעל נחל גוברין
- ^ מפת האזור עם ציון שמות שלושת הכפרים הערבים, 1918, גליון Falujeh בהוצאת צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ הכפרים ננטשו ונהרסו ב-1948
- ^ פריזר גר באותה תקופה בבאר טוביה ועבד במחלקת העבודות הציבוריות הבריטית
- ^ גיליון "אתרים" של המועצה לשימור אתרים - אפריל 2020, עמוד 12