גשר מהמט פשה סוקולוביץ'
גשר מהמט פשה סוקולוביץ' (בבוסנית: Most Mehmed-paše Sokolovića) או "הגשר על נהר הדרינה" (Most na Drini) בווישגראד (Višegrad) שבמזרח בוסניה והרצגובינה, מחבר בין שתי גדותיו של נהר הדרינה. ספרו של הסופר היוגוסלבי זוכה פרס נובל איוו אנדריץ', "גשר הדרינה", עוסק בגשר זה. בשנת 2007 נוסף הגשר לרשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו, והיה לאתר השני הזוכה במעמד זה בבוסניה והרצגובינה. גם האתר האחר, הגשר הישן במוסטאר, הוא גשר עות'מאני.
 | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידע כללי | |||
| סוג |
גשר קשתי, גשר אבן  | ||
| על שם |
מהמט סוקולו פאשה | ||
| כתובת |
וישגראד | ||
| מיקום |
רפובליקה סרפסקה | ||
| מדינה |
בוסניה והרצגובינה | ||
| הקמה ובנייה | |||
| תקופת הבנייה | ?–1577 | ||
| תאריך פתיחה רשמי |
1577 | ||
| חומרי בנייה |
אבן גיר | ||
| אדריכל |
סינאן | ||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות עות'מאנית | ||
| מידות | |||
| אורך |
179.5 מ' | ||
| מידע טכני | |||
| מפתחים |
11 | ||
| קואורדינטות | 43°46′57″N 19°17′17″E / 43.78248°N 19.28794°E | ||
  | |||
היסטוריה
עריכה
הגשר נבנה בשלהי המאה ה-16 בפקודת הווזיר העות'מאני סוקולו מהמט פשה (Sokollu Mehmet Paşa, או מהמט פשה סוקולוביץ' Mehmed-paša Sokolović), שהיה בן המקום. תכנון הגשר נעשה על ידי סינאן, האדריכל הנודע של הסולטאן, והקמתו החלה ב-1571 והסתיימה ב-1577. הגשר חיבר בין פנים הבלקן לבין חוף הים האדריאטי, ובמיוחד אל עיר הנמל דוברובניק.
המבנה סבל מהצפות חוזרות ונשנות, וקיימות עדויות לעבודות תחזוקה ושיפוץ שנערכו ב-1625 וב-1875. הצפה חמורה במיוחד פגעה בגשר ב-1896, עמודי הקשתות נשחקו וחלק מהריצוף נשטף עם המים הגואים. עבודות נרחבות לשיקום המבנה נערכו בשנים 1911–1912 בידי מהנדסים אוסטרו-הונגריים, שכן לגשר שניצב על הגבול הסרבי נודעה חשיבות אסטרטגית. במהלך מלחמת העולם הראשונה פוצצו שניים מעמודי הגשר באמצעות דינמיט, אך אלה נבנו מחדש לאחר המלחמה וציפוי אבן ברוח הגשר המקורי הונח בשנים 1939–1940. ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, חמש מקשתות הגשר הושמדו לחלוטין, אך נבנו מחדש באופן חלקי בין השנים 1950 ו-1952 לפי מראה הקשתות שלא נפגעו. ב-1986 נבנה גשר מודרני כקילומטר במורד זרם הנהר, ובשנת 2003 נאסרה תנועת כלי רכב על הגשר.
הגשר
עריכההגשר ניצב מיד לאחר עיקול חד בנהר, והמישור שלאורך הגדה הימנית שאחרי עיקול זה איפשר את התפתחותה של העיר וישגראד סמוך לנקודת שפכו של יובל קטן לנהר. מנגד, על הגדה השמאלית של הנהר, מצויות גבעות סלעיות.
הגשר עשוי מ-11 קשתות שרוחבן בין 10.7 ל-15 מטר. כבש גישה אל הגשר ניצב על הגדה השמאלית של הנהר בזווית ישרה ביחס אליו. אורכו 120 מטר וקבועות בו ארבע קשתות נוספות. אורכו הכולל של הגשר 179.50 מטר ורוחבו 7.2 מטר. במרכזו מגיע הגשר לשיא גובהו ונישא 15.4 מטר מעל מפלסו הממוצע של הנהר. רוחבם של העמודים בין הקשתות הוא 3.9 מטר, ולכל אחד מהם צמודות בליטות אבן משני צדדיו. בליטות אלה מוכתרות בגגות פירמידיאליים בצד הפונה אל מקורות הנהר ובגגות עגולים בצד האחר.
מעל לעמוד המרכזי הגשר מתרחב, ומצידו האחד קיר המעוצב כמיחרב והנושא כתובת לכבוד חנוכתו של הגשר ומקימיו. בצד הנגדי יש מרפסת אבן.
לקריאה נוספת
עריכה- איוו אנדריץ', גשר על הדרינה, תרגמה מסרבית־קרואטית: דינה קטן בן-ציון, הוצאת כרמל.
קישורים חיצוניים
עריכה