גשר קסטיוס
גשר קסטיוס (בלטינית: Pons Cestius - "פונס קסטיוס", באיטלקית: Ponte Cestio - "פונטה צ'סטיו" - גשרו של קסטיוס) הוא גשר אבן המקשר בין אי הטיבר מצפון (בגדתו המזרחית/ הימנית של עיקול הטיבר) עם אזור טרסטוורה מדרום (בגדתו השמאלית /מערבית של עיקול הטיבר), בעיר רומא.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר קשת תחתית, גשר אבן, גשר רומי  |
| על שם |
Lucius Cestius |
| מיקום |
עיריית רומא |
| מדינה |
 איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 46 לפני הספירה |
| תאריך פתיחה רשמי |
44 לפנה״ס |
| חומרי בנייה |
אבן |
| מידות | |
| אורך |
80.4 מ' |
| מידע טכני | |
| מפתחים |
3 |
| קואורדינטות | 41°53′24″N 12°28′38″E / 41.88999°N 12.47725°E |
|
(למפת רומא רגילה)   גשר קסטיוס | |
  | |
היסטוריה
עריכההגשר נבנה במהלך המאה הראשונה לפנה"ס ככל הנראה בין השנים 62 ו-27 לפנה"ס, לאחר בניית גשר ארבעת הראשים המקשר את האי לגדתו הצפונית של נהר הטיבר.
גשר זה ניזוק במהלך המאה ה-19 ורק חלקים מועטים מהמבנה המקורי נותרו על ימינו. בגשר המתוקן משתמשים גם כיום.
הגשר היה הגשר הראשון ברומא העתיקה שקישר את הגדה המזרחית למערבית של הטיבר.
הקיסר ולנטיניאנוס הראשון שיפץ את הגשר במאה הרביעית. אחריו שיפצו אותו ואלנס וגרטיאנוס, השיפוץ הסתיים בשנת 369 והגשר נחנך מחדש בשנת 370 בשם "גשר גראטיאני" (pons Gratiani). במהלך השיפוץ צופה הגשר באבן טרוורטין שנלקחה מתיאטרון מרקלוס שבגדתו הצפונית של הנהר. אורכו של הגשר היה 42 מטרים, רוחבו כ-8.2 מטרים, והוא כלל קשת מרכזית גדולה שקוטרה 23.65 מטרים, ושתי קשתות קטנות משני צדדיה (שקוטרן 5.8 מטרים).
בין המאה ה-12 ושנת 1834 שופץ הגשר מספר פעמים.
במהלך השנים 1888 ו-1892, עת נבנו רציפי גדות הטיבר, נהרס הגשר ונבנה מחדש לצורך הרחבת הנהר מ-48 מטרים ל-76 מטרים. הגשר הקדום היה קצר מדי, ולכן נבנה גשר חדש בן שלוש קשתות, שהמרכזית בהן נבנתה מאבני הקשתות המקוריות.
