דאידליון

בנו של פוספורוס במיתולוגיה היוונית

במיתולוגיה היוונית, דאידליון (יוונית עתיקה: Δαιδαλίων) היה בנו של הספרוס, אל כוכב הערב או פוספורוס, אל כוכב הבוקר ואחיו של קאיקס. קאיקס מתאר את אחיו דאידליון כלוחם גדול, מלא אומץ ומרץ אך הודה שהוא יכול להיות גם קשוח, להתענג על אכזריות המלחמה.[1] סיפור חייו של דאידליון מסופר בעיקר במטמורפוזות של אובידיוס, אם כי ניתן למצוא התייחסויות חולפות ביצירות קלאסיות אחרות. ייתכן שהסיפור מקורו בבויוס.[2] בסיפור, דאידליון, מוכה יגון לאחר מותה של בתו כיאונה, מנסה להפיל את עצמו מהר פרנסוס רק כדי להפוך לנץ על ידי אפולו.[3]

דאידליון
Δαιδαλίων
דאידליון צופה במותה של בתו: מלמעלה משמאל ארטמיס הנוקמת בכיאונה, האישה על הקרקע היא כיאונה, הילדים משני צדדיה הם בניה ומעליהם דאידליון
דאידליון צופה במותה של בתו: מלמעלה משמאל ארטמיס הנוקמת בכיאונה, האישה על הקרקע היא כיאונה, הילדים משני צדדיה הם בניה ומעליהם דאידליון
אב הספרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים קאיקס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים כיאונה, אוטוליקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במיתולוגיה

עריכה
  ערך מורחב – כיאונה (בת דאידליון)

נאמר כי בתו של דאידליון, כיאונה, כל כך יפה, שהיא הייתה מושא אהבתם של אלף גברים ברגע שמלאו לה ארבע-עשרה. כפי שהתברר, מעריציה של כיאונה לא היו מוגבלים לבני התמותה. בזמן שחזרו מביקורים בעולם, גם אפולו וגם הרמס ראו את כיאונה והתמלאו בתאווה יוקדת. אפולו החליט לחכות עד שירד הלילה; עם זאת, הרמס לא היה כל כך סבלני. באמצעות שימוש בקסם, הוא גרם לכיאונה ליפול בשינה עמוקה ואנס אותה. מאוחר יותר באותו ערב, אפולו גם ביקר אותה במסווה של אישה זקנה.[4] כתוצאה משני הביקורים הללו ילדה כיאונה תאומים. להרמס היא ילדה את אוטוליקוס שגדל לגנב ושרלטן ידוע לשמצה.[4][5] על ידי אפולו היא ילדה את פילאמון, אדם מפורסם הן בקולו והן בכישרון הלירה.[4]

מותו

עריכה

תשומת הלב שלה לזה שלא אחד אלא שני אלים התאהבו בה, הובילה את כיאונה להתפאר בכך שהיופי שלה עולה אפילו על זה של ארטמיס. כדי לנקום על כך, ארטמיס הכתה את כיאונה על ידי ירי חץ ישר דרך לשונה.[6] אביה, דאידליון, מת מצער למרות מאמציו הטובים ביותר של אחיו לנחם אותו. בהלוויה של בתו ניסה דאידליון לזרוק את עצמו על המדורה שלוש פעמים אך נבלם. לאחר ניסיון רביעי שלא צלח הוא רץ, במהירות בלתי אפשרית, בין השדות והיערות, טיפס לפסגת הר פרנסוס וקפץ.[6] אפולו ריחם על האב האבל, והפך אותו לנץ לפני שהספיק לפגוע בקרקע. אומרים שכוחו הרב של הנץ, כמו גם נטייתו לצוד ציפורים אחרות, הם תוצאה של האומץ של דאידליון והזעם שנגרם על ידי מות בתו.[6]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אובידיוס, מטמורפוזות, 11.289
  2. ^ Myers, K. Sara. Ovid's Causes: Cosmogony and Aetiology in the Metamorphoses. p. 36-37.
  3. ^ היגינוס, פאבולות, 200
  4. ^ 1 2 3 אובידיוס, מטמורפוזות, 11.301
  5. ^ היגינוס, פאבולות, 201
  6. ^ 1 2 3 אובידיוס, מטמורפוזות, 11.318