חלוקת העולם על פי האסלאם
| ערך ללא מקורות | |
חלוקת העולם על פי האסלאם הוצעה לראשונה במאה ה-8 על ידי האימאם העיראקי אבו חניפה. חלק מן החלוקה מבוסס על הכתוב בקוראן, בעוד שחלוקות נוספות התווספו מסיבות היסטוריות, מסורתיות או גאופוליטיות.
חלוקה ראשית
עריכהדאר אל-אסלאם
עריכהדאר אל-אסלאם (בערבית: "دار الإسلام" פירוש מילולי: "בית האסלאם"), לעיתים גם "דאר א-סאלאם" או "דאר א-תווחיד" ("בית השלום" או "בית האיחוד" בהתאמה), מתאר את כל הארצות שבהן מוסלמים יכולים לקיים את דתם באופן חופשי. תנאי זה מתקיים בדרך כלל בקהילות בעלות רוב מוסלמי, שבהן השלטון מבטיח הגנה למאמינים המוסלמים. רוב ארצות דאר אל-אסלאם מוקפות ארצות מוסלמיות אחרות (רוב העולם המוסלמי נמצא ברצף גאוגרפי). המושג דאר אל-אסלאם עוצב בידי חכמי ההלכה המוסלמים במאה ה-9 על מנת להגדיר את מהות השטח הטריטוריאלי שאמורים המוסלמים להתיישב בו. השיח בין חכמי ההלכה על הגדרת מהות השטח של דאר אל-אסלאם נבע משתי תפישות עיקריות, בנושא הביטחון ובנושא השריעה. חכמי ההלכה המוסלמים, רובם ככולם, הסכימו ביניהם שאין להתיישב באזור בו לא הוענק למוסלמים שטר ביטחון מצד השלטון שמטרתו להבטיח שמירה על ביטחונם האישי ועל רכושם, וכן האפשרות לקיים בפומבי את מצוות היסוד של האסלאם שנקשרו לחמשת עמודי האסלאם.
לפי האימאם אבו חניפה, הנחשב להוגה המונח, ארץ תחשב כנכללת בדאר אל-אסלאם בהתקיים שני תנאים:
- מוסלמים זוכים לחיות בה בביטחון ובשלום.
- הארץ חולקת גבולות עם ארצות מוסלמיות אחרות.
אם התנאי הראשון אינו מתקיים, המאמינים רשאים לנקוט בפעולות כגון ג'יהאד לשינוי המצב. אם התנאי השני לא מתקיים, הם נדרשים לבצע הג'רה - הגירה לארץ שנמצאת בדאר אל-אסלאם.
תפיסה אלטרנטיבית הגדירה את דאר אל-אסלאם כשטח שמיושמים בו חוקי השריעה. תפיסה זו נבעה מרצונם של חכמי ההלכה המוסלמית לאכוף את חוקי השריעה בכל אזור שנמצאים בו מוסלמים, והושפעה מהחשש מאיבוד הפיקוח החברתי והדתי על מוסלמים, אשר עשויים שלא לקיים את חוקי השריעה. בדרך כלל זוהה דאר אל-אסלאם עם השלטון המוסלמי, שטען שהוא מיישם את חוקי השריעה. אולם עוד במאה העשירית, עם כיבוש שטחים של מוסלמים בידי לא מוסלמים, הכירו חכמי הלכה במציאות קיימת שדאר אל-אסלאם יכול להיות מזוהה עם שלטון לא אסלאמי. בכך התירו חכמי הלכה אלה למוסלמים לחיות באזורים אלה גם אם השריעה עצמה לא נאכפת על ידי השלטון הלא אסלאמי.
במקור הקיף הדאר אל-אסלאם את כל האימפריה המוסלמית, שנשלטה בתחילה בידי מוחמד, ואחרי כן בידי מחליפיו, הח'ליפים. במהלך שלטונו של בית עבאס קמו שושלות מוסלמיות מקומיות באסיה, באפריקה ובאירופה, אשר גם הן זכו להיכלל בדאר אל-אסלאם. לאחר נפילתה הסופית של הח'ליפות העבאסית, הייתה האימפריה העות'מאנית המעוז העיקרי של דאר אל-אסלאם, אך גם ממלכות מוסלמיות אחרות דוגמת אלו של הממלוכים במצרים והמוגולים בהודו, נכללו תחת הגדרה זו. האימפריה הספווית הקימה באיראן ממלכה מוסלמית שיעית, אשר החשיבה עצמה למעוז האמיתי של דאר אל-אסלאם.
בעת החדשה, מנצלות תנועות דתיות רדיקליות בעולם המוסלמי (דוגמת והאביה, סלפיה וחומייניזם) את היות מרבית המדינות המוסלמיות בעלות מערכת חוק חילונית והיעדר אכיפת חוקי השריעה, כדי להצדיק את המאבק והג'יהאד כנגד משטריהן, במטרה להפוך את המדינות האסלאמיות לדאר אל-אסלאם, אשר לפי פרשנותן, משמעותו מדינת הלכה אסלאמית.
אומה
עריכה
ערך מורחב – אומה (אסלאם)
במובן האסלאמי של המילה מתארת ה"אומה" (בערבית: "أمة" פירוש מילולי: "אומה" או "קהילה", (אנ')) את כלל קהילת המאמינים. שימושים מודרניים במילה מכוונים לכלל מדינות ערב (ראו פאן-ערביות) או לכל המדינות בהן המוסלמים הם הרוב במדינה (ראו ארגון המדינות האסלאמיות). המילה "אומה" בערבית משמשת גם במשמעות מודרנית של אומה (Nation).
חוקת אל-מדינה (אנ'), מסמך משנת 622 שנחתם בין הנביא מוחמד לבין השבטים הגדולים באל-מדינה, מתייחסת ליהודים ולעובדי אלילים באופן מפורש כחברים בקהילת המאמינים, ה"אומה".
דאר אל-חרב
עריכהדאר אל-חרב (בערבית: "دار الحرب" פירוש מילולי: "בית המלחמה") מתאר ארצות הגובלות בארצות דאר אל-אסלאם, בהן מוסלמים אינם מוגנים בחוק על כל מנהגיהם או אין הסכם שלום או אי-לוחמה עם ארצות דאר אל-אסלאם. המצב במדינות של דאר אל חרב, הוא מצב תמידי של מלחמה. ייתכנו הפוגות זמניות אבל ההפוגה הארוכה ביותר לא יכולה לעלות על עשר שנים.
דאר אל-כופר
עריכהבמונח דאר אל-כופר (בערבית: "دار الكفر" פירוש מילולי: "בית הכפירה") השתמש מוחמד לתאר את קהילת מכה שנשלטה על ידי שבט קורייש בזמן שבין ההג'רה ממכה לאל-מדינה לבין חזרתו.
לאורך ההיסטוריה של ארצות האסלאם מאז תקופתו של מוחמד הועדף השימוש במונח דאר אל-חרב על פני דאר אל-כופר כדי לתאר ארצות לא-מוסלמיות, כיוון שטרמינולוגיה כזו התאימה לשאיפתן של אימפריות ומדינות מוסלמיות לכבוש ארצות לא-מוסלמיות הסמוכות להן.
פתגם ערבי המיוחס למוחמד גורס כי "אי-האמונה היא קהילה אחת", או במילים אחרות, "הכופרים הם בני אומה אחת". לפתגם זה שתי פרשנויות. פרשנות אחת היא שהוא נועד להבדיל בין מוסלמים ללא-מוסלמים, ומתייחס אל האחרונים כאל מקשה אחת - משניים ההבדלים בין קבוצות שונות של לא-מוסלמים לעומת ההבדלה הכללית בינם לבין המוסלמים. הפרשנות השנייה והמקובלת יותר היא שהוא נועד להבדיל בין בני הדתות המונותאיסטיות (מוסלמים, יהודים ונוצרים) לבין בני הדתות הפוליתאיסטיות (עובדי אלילים). הבחנה זו הייתה משמעותית כאשר הוחלט כיצד לנהוג בלא-מוסלמים לאורך ההיסטוריה.
הגדרות נוספות לחלוקה
עריכהדאר אל-הודנה
עריכהדאר אל-הודנה (בערבית: "دار الهدنة" פירוש מילולי: "בית הרגיעה") היא ארץ לא מוסלמית שעימה יש הסכם אי-לוחמה או הפוגה בין מלחמות - בעברית התפרסם הסכם ההודנה בהקשר הפסקות אש שהיו עם ארגון החמאס. המושג המקורי מעט שונה. הפסקת אש מתקבלת לאחר מחווה כלשהי מה"חרבים" (יושבי דאר אל-חרב). אם האחרונים מסרבים לשלם מס תמורת ההסכם, הלחימה תימשך. יתר על כן, רק החוזים העונים על כללי האסלאם תקפים - אם תנאים אלו לא מתקיימים, החוזה בטל.
הסכם חודיבייה: "יאסר ערפאת השווה את הסכמי אוסלו להסכם חודיבייה מספר פעמים בנאומים פומביים".
דאר אל-עהד
עריכהדאר אל-עהד (בערבית: "دار العهد " פירוש מילולי: בית שביתת הנשק או "בית הסולחה" (דאר א-סולח)) הוא מונח שהומצא כדי לתאר את מערכת היחסים של האימפריה העות'מאנית עם מדינות החסות הנוצריות שלה. המצאת מונח זה הייתה הכרחית, כיוון שהשקפת העולם הרווחת באותם ימים לא אפשרה שלום מתמשך עם מדינות שאינן מוסלמיות, אפילו אם היו הן תחת שלטון מוסלמי. כיום המונח מתאר ארצות לא-מוסלמיות, עצמאיות או בנות-חסות, אשר להן הסכמי שביתת נשק או שלום עם מדינות מוסלמיות.
דאר א-דעווה
עריכהדאר א-דעווה (בערבית: "دار الدعوة " פירוש מילולי: "בית ההזמנה") הוא מונח המשמש לתאר אזור אליו הגיעה דת האסלאם רק לאחרונה. מאחר שהאוכלוסייה לא נחשפה לאסלאם ולמוסלמים קודם, הוא עשוי שלא ליפול תחת ההגדרה המסורתית של דאר אל-חרב. מצד שני, כיוון שרק מיעוט מהאוכלוסייה מוסלמי, אין הוא יכול אף להחשב כדאר אל-אסלאם. השימוש הנפוץ ביותר של המונח דאר א-דעווה נעשה כדי לתאר את חצי האי ערב לפני ובמהלך חייו של מוחמד, עד לקבלת הקוראן (תקופה הידועה בשם ג'אהליה או קדם-אסלאם) - עידן של בורות בלא הכוונה אלוהית. המונח דאר א-דעווה עשוי להיות בשימוש בשילוב עם, או כנגד, המונחים הקדומים לו, דאר אל-אסלאם ודאר אל-חרב, או להחשב כסיווג משנה של דאר אל-חרב.
החל מסוף המאה ה-20, המונח דאר א-דעווה הוצע על ידי מספר פילוסופים מוסלמים מערביים כדי לתאר את מצבם של המוסלמים במדינות המערב.
דאר אל-אמן
עריכהדאר אל-אמן (בערבית: "دار الأمن" פירוש מילולי: "בית המבטחים") הוא מונח שהוצע על ידי מספר פילוסופים מוסלמים מערביים כדי לתאר את מצבם של המוסלמים החיים בקרב קהילות לא-מוסלמיות במערב.
לקריאה נוספת
עריכה- ברנרד לואיס, משבר האסלאם. אור יהודה: דביר, 2006.