דביאן

דביאן GNU/לינוקס
	צילום מסך של דביאן גנו/לינוקס המשתמש בסביבת שולחן עבודה Xfce בעברית
מפתח	קהילת דביאן
משפחה	לינוקס
מודל קוד	תוכנה חופשית
מחזור חיים	16 באוגוסט 1993 – הווה (31 שנים)
סוג ליבה	מונוליתית
סוג רישיון	GPL
מצב עבודה	עדכני
מנהל חבילות	Dpkg
מבוססת על	עצמאית
פלטפורמות	x86-64, ppc64, IBM System/390, ARM, ארכיטקטורת MIPS, x86, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
אתר אינטרנט	https://www.debian.org/

ערך זה עוסק בהפצת לינוקס. אם התכוונתם למלחין, ראו פרנסואה דוויאן.

דֶּבְּיאָן גְנוּ/לִינוּקְס (באנגלית: Debian GNU/Linux) היא הפצת לינוקס קהילתית המפותחת על ידי קבוצה גדולה של מתנדבים מרחבי העולם. בנוסף לגרעין מערכת ההפעלה, כוללת המערכת אלפי חבילות תוכנה חופשיות נוספות, מיעוט התוכנות משולבות בבסיס המערכת ורובן ניתנות להתקנה לפי בחירת וצורך המשתמש מאתרי מקורות של דביאן. דביאן מתאפיינת בהיצמדותה לעקרונות יוּנִיקְס והתוכנה החופשית, בשיתוף הפעולה בפיתוח התוכנות, בתהליך בקרת האיכות שלה, ובאמנה החברתית העומדת במרכזה ומתווה את מטרותיה.

דביאן נוסדה על ידי אִיאָן מָרְדוּק בשנת 1993, והיא אחת מהפצות הלינוקס הפעילות הוותיקות ביותר. דביאן היא הפצה פופולרית ומשפיעה מאוד, הפצות לינוקס רבות מתבססות על המבנה היסודי של דביאן, ובהן: אוּבּוּנְטוּ, מִינְט ו־Tails. דביאן יכולה לשמש הן כמערכת הפעלה לשרת והן כמערכת הפעלה למחשב אישי סטנדרטי. היא תומכת במגוון ארכיטקטורות חומרה. מקור השם „דֶּבְּיאָן״ הוא בשילוב בין השם של יוצר ההפצה אִיאָן (lan), ובת זוגו דאז ולימים אשתו ואחר כך גרושתו דֶּבְּרָה (Debra Lynn).

היסטוריה

פרויקט דביאן הוכרז לראשונה ב־16 באוגוסט 1993 בידי איאן מרדוק. המניע לתחילת הפרויקט היה חוסר שביעות רצון מצורת התפתחותה של Softlanding Linux System ‏ (SLS) שהייתה באותה תקופה הפצת לינוקס פופולרית, אך סבלה מתחזוקה לקויה וריבוי באגים. באותו זמן פרסם מרדוק את המניפסט של דביאן^[1], בה כלולה השקפתו על פיתוחה של מערכת הפעלה חדשה ברוח הלינוקס וה־GNU. פיתוח המערכת החל באיטיות, והגרסה הראשונה (0.9) יצאה ב־1995. באותה שנה החל תהליך ההתאמה לארכיטקטורות שונות מ־i386, וב־1996 יצאה גרסה 1.0 של דביאן. באותה שנה החליף ברוּס פֶּרֶנס (Bruce Perens) את מרדוק כמוביל הפרויקט. באותו זמן הציע אחד המפתחים שביסודה של ההפצה תוצב אמנה חברתית בין מפתחי ההפצה והמשתמשים. דיונים על תוכן האמנה התנהל ברשימות תפוצת הדוא"ל של דביאן, עד שהובשלה האמנה החברתית של דביאן (Debian Social Contract), קווי המדיניות של דביאן בנוגע להגדרתה של תוכנה חופשית (Debian Free Software Guidelines) וההתחיבות להמשך פיתוחה של דביאן.

ב־1999 יצאו שתי גרסאות מענף 2.x של דביאן, שכללו התאמה לארטיקטורות חומרה נוספות יחד עם חבילות תוכנה נוספות. באותו זמן פותח כלי ניהול החבילות APT, והוחל פיתוח דביאן על בסיס קרנל שונה מלינוקס, ה־Hurd. בשנת 2000 הופרד לראשונה הפיתוח לענף יציב וענף פיתוח (Testing), ובסוף אותה שנה התקיים לראשונה כנס מפתחי דביאן (DebConf).

ביולי 2002 יצאה גרסה 3.0 של דביאן (Woody), גרסה יציבה שתוכננה לקבל עדכונים בודדים עד ליציאתה של הגרסה היציבה שלאחריה. מחזור היציאה הארוך של דביאן גרר ביקורת רבה בקהילת התוכנה החופשית, והובילה להקמת הפצות גנו/לינוקס נוספות, בהן אובונטו, הפצת לינוקס הדומה בעקרונותיה לדביאן, ועושה שימוש ברבים מהכלים שפותחו במסגרתה, למשל מערכת הפצת תכנה ועדכונים APT.

ההפצות הפעילות

דביאן גנו/לינוקס בגרסה 9.6 עם שולחן העבודה KDE. במהלך ההתקנה ניתן לבחור מגוון סוגים של סביבות שולחן עבודה

הפצת Stable, גרסה יציבה אשר עברה תהליכי בקרת איכות וניפוי שגיאות קפדניים, אם כי בדרך כלל פחות עדכנית לגבי תוכנות חדשות. ראו רשימה של גרסאות אלו בהמשך.
הפצת Unstable, הקרויה גם Sid, שם מתבצע הפיתוח היומיומי של המערכת. חבילות חדשות או גרסאות חדשות של חבילות קיימות נכנסות בתחילה ל־Unstable, ובשל השינויים התדירים בהפצה זו בדרך כלל המשתמשים בה חשופים יותר לבאגים שונים. עם זאת, החבילות בה לרוב חדישות ומתעדכנות בתדירות גבוהה יחסית.
הפצת Testing, זוהי הפצה "אוטומטית", חבילות הנמצאות ב־Unstable למשך זמן מוגדר ונחשבות לנקיות מבאגים עוברות להפצה זו. אחת לכמה זמן מוכרזת "הקפאה" בהפצה זו, ולאחר תהליך מוקפד של ניפוי באגים ובקרת איכות היא מחליפה את הפצת ה־Stable.

בנוסף יש גם:

הפצת Oldstable, הגרסה היציבה הקודמת. נתמכת במשך כשנה לאחר יציאת הגרסה היציבה החדשה, על מנת לאפשר מעבר פשוט יותר.
הפצת Experimental - זהו מקור חבילות שלא כולל הפצה מלאה. הוא מכיל חבילות חדשות יותר מ־Unstable אשר מסיבה כלשהי אי־אפשר להכניסן מיד, אך הן מעניינות קהל בודקים מספיק גדול.

כל שמות הקוד של ההפצות נלקחו משמות הדמויות מסרטי "צעצוע של סיפור" של חברת פיקסאר, כגון "באז", "וודי", "רקס" ו"סלינק", וההפצה הלא יציבה מכונה "סיד", על שם דמותו של הילד השכן הורס הצעצועים. מסורת זו החלה מכיוון שברוס פרנס היה מעורב בשלבי הפיתוח הראשוניים של דביאן בעת עבודתו בפיקסאר.

חבילות התוכנה בהפצה זו מתעדכנות באופן סדיר ובתדירות גבוהה. לכל חבילה יש מתחזק, אשר אחראי על הכנת חבילות deb מקוד המקור באתרי הפיתוח של התוכנות השונות. באחריות המפתח לוודא את תקינות קוד המקור, לדווח על בעיות למאגר באגים מרכזי, לתעד המידע בחבילה עבור מערכת ניהול החבילות, לוודא פתרון של תלויות בין החבילה ותוכנות אחרות ועוד.

הבדלים מהותיים נוספים בין דביאן להפצות אחרות הם: כמות החבילות הגדולה, מנגנון מתוחכם להתקנת חבילות בשם apt (שכבר אומץ על ידי הפצות אחרות), ותמיכה במספר גדול של חומרות (בנוסף ל־PC). בעבר נחשבה דביאן לבעלת התקנה קשה יחסית להפצות אחרות. זאת מכיוון שהמפתחים של דביאן דוגלים בהענקת גמישות רבה מאוד למשתמש, וכתוצאה המשתמש צריך היה לענות על שאלות רבות. כתוצאה מהגמישות הרבה, הפצה זו מקובלת מאוד בקרב משתמשים מנוסים. כיום ההתקנה של דביאן ידידותית מאוד גם למשתמשים מתחילים, והיא אף מתורגמת לעברית ושפות אחרות כגון אמהרית, רוסית וערבית, הודות לעבודתם של מתנדבים מרחבי העולם. בעבר משתמשים שרצו לנסות את דביאן ללא התקנה יכלו להשתמש ב־Knoppix, גרסת Live-CD של דביאן אשר אפשרה גם התקנה של המערכת.

דרישות חומרה

על פי אתר ההפצה^[2], דרישות החומרה עבור הגרסה הנוכחית (Debian Bullseye):


סוג התקנה	נפח RAM מינימלי	נפח RAM מומלץ	מהירות שעון מעבד מינימלית (עבור IA-32)	מקום פנוי בדיסק הקשיח
ללא סביבת שולחן עבודה	256 MB	512 MB		2 GB
עם סביבת שולחן עבודה	1 GB	2 GB	1 GHz	10 GB

גרסאות^[3]


מספר גרסה	שם קוד	תאריך הוצאה	מספר חבילות	עדכוני אבטחה	הערות
1.1	buzz (באז)	17 ביוני 1996	474	לא	dpkg מופיע לראשונה, ליבת לינוקס 2.0
1.2	rex (רקס)	12 בדצמבר 1996	848	לא	-
1.3	bo (בו-פיפ)	5 ביוני 1997	974	לא	-
2.0	hamm (הֵאם)	24 ביולי 1998	כ־1500	לא	מעבר מ־libc5 ל־glibc, תמיכה בארכיטקטורת m68k
2.1	slink (סלינקי)	9 במרץ 1999	כ־2250	לא	מערכת ניהול החבילות APT. תמיכה בארכיטקטורות sparc ו־alpha. תופסת יותר מ־CDROM אחד.
2.2	potato (מר ראש תפוד)	15 באוגוסט 2000	כ־3900	לא	תמיכה בארכיטקטורות PowerPC ו־ARM.
3.0	woody (השריף וודי)	18 ביולי 2002	כ־8500	לא	תמיכה בארכיטקטורות PA-RISC, IA64, MIPS ו־S/390. מופצת גם על DVD.
3.1	sarge (סַמָל)	6 ביוני 2005	כ־15000	לא	תמיכה בארכיטקטורות AMD64 (לא רשמית), תוכנת התקנה חדשה, הוספת DokuWiki
4.0	etch (אץ'-א-סקץ')	8 באפריל 2007	כ־18200	לא	AMD64 נתמך רשמית.
5.0	lenny (לֶני)	19 בפברואר 2009	כ־23000	לא	תמיכה במעבדי ARM EABI
6.0	squeeze (סקוויז)	6 בפברואר 2011	כ־29000	לא	מדיניות חדשה: רכיבי קושחה שאינם חופשיים הושמטו ממאגר ה־main
7.0	wheezy (ויזי)	4 במאי 2013	כ-36000	לא	Multiarch, תמיכה ב-UEFI
8.0	jessie (ג'סי)	25 באפריל 2015	כ-43000	לא	ARM64 נתמך רשמית, systemd כמנהל תהליכים במקום init, הפסקת התמיכה במעבדי איטניום ומעבדי SPARC
9.0	stretch (סטרץ')	17 ביוני 2017	כ-52000	לא	ליבת לינוקס 4.9, הפסקת התמיכה במעבדי PowerPC בארכיטקטורת 32 ביט (תמיכה ב-64 ביט בלבד) ומעבדי פנטיום ישנים (פנטיום ופנטיום MMX)
10.0	buster (באסטר)	7 ביולי 2019	כ-59000	לא	UEFI Secure Boot, מסגרת בקרת גישה לתוכנות (AppArmor) מובנית כברירת מחדל
11.0	bullseye (בול-פגיעה)	19 באוגוסט 2021	59,551	LTS	ליבת לינוקס 5.1, הפסקת התמיכה במעבדי MIPS 32bit^[4]
12.0	bookworm (תולעת ספרים)	10 ביוני 2023	64,419	כן	ליבת לינוקס 6.1 LTS. ‏Link-time optimization מופעל כברירת מחדל.
13.0	trixie (טריקסי)	TBA		בפיתוח
14.0	forky (מזלגוני)	TBA		בפיתוח

מאגרים

בעיקרון דביאן לא כוללת תוכנה לא חופשית, הן מסיבות אידאולוגיות והן מסיבות של פשטות תחזוקה. בפועל נוצר לעיתים הצורך להשתמש בכמה תוכנות לא חופשיות. מאגר החבילות הראשי, שנקרא main, כולל רק תוכנה חופשית שלא תלויה לצורך בנייתה או תפעולה בתוכנה לא חופשית כלשהי.

בנוסף לmain, קיימים המאגרים non-free ו־contrib. ב־non-free יש חבילות לא חופשיות שונות. ב־contrib יש חבילות שכשלעצמן חופשיות, אולם תלויות בתוכנה לא חופשית אחרת (תוכנה מ־non-free או הורדה של תוכן ממקום אחר באינטרנט)^[5].

תאימות

ארכיטקטורות

הארכיטקטורות הנתמכות בגרסה היציבה הנוכחית הן:

i386 - מעוצב לעבודה על מעבדי PC בתצורת X86-32BIT.
amd64 - מעוצב לעבודה על מעבדי PC בתצורת X86-64BIT.
sparc - מיועד לתחנות העבודה של סאן מיקרוסיסטמס. כיום נתמכים רק מעבדי Ultrasparc ולא מעבדי Sparc הישנים יותר.
arm, armel - מיועד למחשבים עם מעבדי ARM. armel היא גרסה שמשתמשת בממשק החדש (EABI) של מעבדי ARM.
mips, mipsel - מיועד למחשבים עם מעבדי MIPS. mips הוא הארכיטקטורה הישנה יותר ומיועדת למערכת big endian ואילו mipsel החדשה מיועדת למערכות little endian.
s390 - מיועד למערכות מסוג S/390 ‏(31 ביטים) של IBM, הרצות בדרך כלל כמכונות וירטואליות במערכות z/VM.
s390x - מיועד למערכות Z/Architecture (6‏ (64 ביטים) של IBM, הרצות בדרך כלל כמכונות וירטואליות.
PowerPC - מעבדים המצויים בחלק ממחשבי המקינטוש ובשרתי POWER של IBM
alpha - מחשבי Alpha של דיגיטל (כיום: בבעלות HP).
hppa - מיועדת למעבדי PA-RISC הישנים של HP.
ia64 - לארכיטקטורת איטניום של אינטל. היום בשימוש בעיקר על ידי HP.
m64k - מיועדת למעבדי 680xx של מוטורולה. על המעבדים הללו היו מבוססים מחשבי מקינטוש ואמיגה ישנים, אולם כיום עיקר השימוש בהם הוא במערכות משובצות.

ליבות

כמעט כל הגרסאות מבוססות על ליבת לינוקס. דביאן משמרת בשמה הרשמי את ההפרדה בין הליבה למערכת ההפעלה: Debian GNU/LINUX. קיימות הפצות דביאן עבור ליבות מערכת חופשיות אחרותDebian -- Ports, www.debian.org, אם כי אף אחת מהפצות אלו עדיין לא הגיעה למעמד "רשמי" כלומר לא זכתה להפצה ברמת Stable.

Debian GNU/HURD - מבוססת על ליבת Hurd של מיזם GNU
Debian GNU/kFreeBSD - מבוססת על ליבת FreeBSD
Debian GNU/NetBSD - מבוססת על ליבת NetBSD

בכל שלושת המקרים ההבדל הוא רק באותה ליבה וכל שאר המערכת, כולל libc משותף לשאר דביאן.

דביאן בישראל

ישנם ארבעה ישראלים בעלי מעמד "מפתח דביאן" רשמי בפרויקט דביאן^[6]. אנשים אלה עוסקים בין השאר גם בתמיכה בעברית בהפצה. כשם רשמי לתמיכה בעברית נבחר "דביאן עברי". ניתן לראות את רשימת החבילות הקשורות בעמוד החבילות.