דב ברל אייזנברג ואליהו קראוזה
דב ברל אייזנברג ואליהו קראוזה (אייזנברג: 24 בפברואר 1921 – 28 ביוני 1944; קראוזה: דצמבר 1920 – 17 במאי 1944) היו חיילים ארץ ישראלים בצבא הבריטי, ממתנדבי היישוב היהודי בארץ ישראל. הם נפלו בשבי גרמניה במהלך המערכה על יוון בשנת 1941. ב-1944, בעת ששהו במחנה שבויים במזרחה של גרמניה, ניסו להימלט מן השבי, אך נתפסו ובעקבות זאת נרצחו. לשניהם ניתן ציון לשבח על פעולתם.
ביוגרפיות
עריכהאייזנברג וקראוזה נולדו בפולין, היו חברים בבית"ר. הם עלו יחד לארץ ישראל ב-1939 באונייה פאריטה ונותרו חברים. בארץ הצטרפו לאצ"ל.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייסו אייזנברג וקראוזה לצבא הבריטי והוצבו בחיל החפרים.
באביב 1941 נשלחו יחידותיהם של השניים עם יחידות אחרות של הצבא הבריטי להשתתף במערכה על יוון. באפריל היו הן בין היחידות שנכנעו לגרמנים. אייזנברג וקראוזה נלקחו לשבי הגרמני והועברו למחנה שבויים במזרחה של גרמניה.
לאחר שלוש שנים בשבי, באביב 1944, נמצאו אייזנברג וקראוזה במחנה שבויים בבויטן (Beuten) שבשלזיה, חלק ממחנה סטלאג 8-ב', והועבדו במכרה פחם סמוך. הם החליטו לנסות להימלט. ב-17 במאי, בדרך מהמחנה למכרה, הסתלקו ומצאו להם מקום מסתור, שממנו קיוו להמשיך בבריחה לעת לילה, אך הגרמנים חיפשו אחריהם ואיתרו אותם.
החוקר יואב גלבר מציין כי הבריחה התרחשה בתקופה של בריחות רבות ממחנות השבויים בשלזיה, בעיקר של שבויים רוסים, כנראה בעקבות הידיעות על התקדמות הצבא האדום ממזרח. אנשי המשמר הגרמנים הפכו עצבנים וחשדנים, החמירו את אמצעי הביטחון ומיהרו ללחוץ על ההדק בכל פעם שסברו ששבוי מנסה לברוח.[1] בדרך חזרה למחנה, ציווה קצין או חייל גרמני על אייזנברג וקראוזה לבוא אתו, כביכול כדי לחפש שבוי שלישי שנמלט. בעת שצעדו לפניו ירה בהם הגרמני באקדח. קראוזה נהרג במקום. אייזנברג נפצע. הוא ביקש מהגרמנים להעבירו לבית חולים אך הם סירבו. בהמשך הוא הועבר לבית חולים, אך ב-28 ביוני מת מפצעיו.
כשנה לאחר נפילתם העניק הצבא הבריטי לשני הנופלים ציון לשבח על ניסיון הבריחה שלהם מן השבי.
אייזנברג וקראוזה הועברו לאחר המלחמה לקבורה בבית הקברות הצבאי הבריטי בקרקוב.
על מצבת קראוזה נחקק מלמעלה סמל היחידה הבריטית ומלמטה סמל מגן דוד. ביניהם הכיתוב:
- PAL/11786 PRIVATE
- E. KARUZE
- PIONEER CORPS
- 17 MAY 1944 AGE 24
- ת'נ'צ'ב'ה' (בתוך סמל המגן דוד)
בדומה לכך מצבתו של אייזנברג נושאת תאריכים בהתאמה.
שמותיהם של אייזנברג וקראוזה הונצחו על גבי אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה בהר הרצל שבירושלים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- דב-ברל אייזנברג, באתר יזכור
- אליהו קראוזה, באתר יזכור
- דב ברל אייזנברג, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- אליהו קראוזה, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- דב ברל אייזנברג, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- אליהו קראוזה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- דב ברל אייזנברג ואליהו קראוזה, בבלוג "סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850".
הערות שוליים
עריכה- ^ מקור: יואב גלבר, השבויים הארצישראלים בשבי הגרמני, באתר יד ושם.