דב הלר (אמן)
דב הלר (21 באוקטובר 1937 - 8 במרץ 2018) היה אמן ישראלי יליד רומניה.
דב הלר בתערוכה "מסעות" (2017) | |
לידה |
21 באוקטובר 1937 בוקרשט, רומניה |
---|---|
פטירה |
8 במרץ 2018 (בגיל 80) ישראל |
מקום קבורה | נירים |
מקום לימודים |
|
תחום יצירה | הדפס, ציור, פיסול |
ביוגרפיה
עריכהדב הלר נולד בשנת 1937 בבוקרשט, רומניה. הוריו העפילו לארץ ישראל במרץ 1939 באניה "אסתיר". הם נאלצו להשאיר את דב בנם ברומניה, מכיוון שהתנאים באוניה לא אפשרו צירוף של ילדים למסע. פריצת מלחמת העולם השנייה ניתקה את הלר מהוריו לשנים רבות. בשנת 1949 עלה הלר לישראל וגדל בפתח תקווה. בשנת 1955 הצטרף לקיבוץ נירים. בשנת 1962 למד אמנות במכון אבני בתל אביב-יפו. בשנים 1967–1972 למד אמנות בבצלאל. בשנים 1981–1983 כיהן כמזכיר הקיבוץ. בין השנים 1973–2000 שימש כמרצה בבצלאל. בשנת 1997 ייסד במבנה הרפת הישן של הקיבוץ את "מכון - סדנת התחריט ע"ש זאב וולפגנג מאיר". יצירות הסדנה הוצגו בכל שנה בתערוכה שנפתחה ב-1 במאי.
על אף שיצירתו המוקדמת של הלר עשתה שימוש באמצעים מסורתיים כהדפס, היא הושפעה מן הזרמים האוונגרדיים שהיו פופולריים באותה עת. ביטוי לכך ניתן למצוא בפעולה שביצע במסגרת התערוכה "סדנה פתוחה", שהתקיימה במוזיאון ישראל בשנת 1975. בתערוכה זו הקים הלר דוכן ובו מכר תפוחי אדמה. הקהל הוזמן לרכוש באופן עצמאי מן התוצרת החקלאית. לצורך כך הוכנו שקיות ועליהם הכיתוב "מוזיאון ישראל ירושלים, סדנה פתוחה 1975". "רציתי שאנשים ייצאו מהמוזיאון לא רק עם 'רוח' אלא גם חומר. ביקשתי למנוע פערי תיווך", הסביר הלר בדיעבד. "מכרתי לפועלי המוזיאון את תפוחי האדמה במחיר המגדל. ראיתי בזה אקט סוציאליסטי".[1] עבודה מושגית ידוע נוספת מן התקופה, אותה יצר עם האמן יעקב חפץ, הייתה "מפת משקעים 1983-1979", שבדקה באמצעות מגוון מדיה שונות את מעמדו של הקיבוץ.
החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 היה פעיל בקבוצת האמנים "המשותף קיבוץ". יצירותיו מן התקופה הכילו דימויים של שקתות ומאגרי מים, שהושפעו גם ממסורת הפיסול ישראלי שבעקבות יצחק דנציגר, לבין ביטויים פוליטיים. במהלך שנות ה-80 חדרו לעבודותיו מוטיבים ביוגרפיים. אלו התבטאו בעיקר בציורים ובהדפסים, שהפכו למדיום העיקרי של יצירתו. עם סדרות ההדפסים שיצר נמנים "Primăvară" (2002), "אמא אהבה קולנוע" (2006), ספר האמן "מתחבקים" (2008) ו-"תל ג`מה" (2010–2011), אותם יצר בסדנת ההדפס ירושלים וסדרת ההדפסים "שלמה המלך 1948" (2012) ו-"כנסיית הר מנור, אל באסה" (2017) שיצר במרכז גוטסמן לתחריט. בשנת חייו האחרונה עבד על סדרת חיתוכי עץ ולינול בנושא מלחמת האזרחים בספרד.
נפטר בשנת 2018, והובא למנוחות בבית העלמין של קיבוץ נירים.
גלריה
עריכה-
"אזור משקעים 600" (1985), חורשת סן סימון, קטמון הישנה, ירושלים
-
"מאסתיר לואדי סאלקה" (1994), המשכן לאמנות, עין חרוד
-
"נעה הצפרדע" (1990), גן אליעזר ילין, רחביה, ירושלים
פרסים
עריכה- 1963 - פרס המועצה האזורית חבל מעון לאמנות
- 1966 - פרס מנדל פישר, קק"ל
- 1967-1966 - פרס עיריית באר שבע לאמנות
- 1972 - פרס הרמן שטרוק, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 1976 - פרס יצחק בן מנחם, הקיבוץ הארצי
- 1989 - פרס קרן חבצלת, הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר
- 2015 - פרס קרן חבצלת, הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר.
תערוכות יחיד
עריכה- 1973 - "הקו הירוק", גלריה הקיבוץ, תל אביב-יפו
- 1975 - "Morgenstern (קיבוץ)", בית הקיבוץ הארצי, תל אביב-יפו
- 1979 - "קיבוץ", גלריה הקיבוץ, תל אביב-יפו
- 1986 - "פרשת מים", גלריית המחלקה לאמנות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 1987 - "Terra Nostra", מרכז ברנרד לזר, פריז, צרפת
- 1993 - "ספר", משכן לאמנות ע"ש חיים עתר, עין חרוד
- 1995 - "תבניות", הגלריה בקיבוץ בארח
- 1997 - "פוטו לוינסקי - 1940", גלריה הקיבוץ, תל אביב-יפו
- 2000 - "Bougainvillea", גלריה הקיבוץ, תל אביב-יפו
- 2002 - "כתם לידה, Nevuse", גלריה גרוס, תל אביב-יפו
- 2003 - "פרימווארה: מבחר הדפסים", גלריית מועדון-הסגל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע
- 2003 - "אמא ואבא נוסעים לפלסטינה", הגלריה בקיבוץ בארי
- 2004 - "אמא אהבה קולנוע", גלריה הקיבוץ, תל אביב-יפו
- 2004 - "נשים", גריה אגריפס 12, ירושלים
- 2011 - "תל ג'מה", סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים
- 2017 - "מסעות", מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע
- 2019 - "שדה התפוחים הקדושים", סדנת ההדפס ירושלים
- 2024 - "קיבוץ לפעמים", משכן לאמנות ע"ש חיים עתר, עין חרוד
פיסול במרחב הציבורי
עריכה- 1984 - "הר סדום, פיסול מדברי", הר סדום
- 1985 - "אזור משקעים 600", חורשת סן סימון, קטמון, ירושלים
- 1986 - "גבים", הפארק לפיסול מדברי, מצפה רמון.[2]
- 1989 - "הברוש הבוכה", דרך הפסלים - יער הנשיא
- 1990 - "נעה הצפרדע", גן אליעזר ילין, רחביה, ירושלים
- 1992 - "אסתיר", המשכן לאמנות, עין חרוד
- 1998 - "בוגונוויליה", גן רמז.
לקריאה נוספת
עריכה- הלר, דב, עבר עלי יום קשה: מכתבים, הוצאת דקל, 2007
- הלר, דב, האיש שאהב לצייר דגל אדום, הוצאה עצמית, 2016
- גורדון, אירנה (עורכת), תל ג'מע, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 2011
- מנור, דליה (עורכת), דב הלר: מסעות, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע, 2017
- עפרת, גדעון, דב הלר: 50 פרויקטים 1992-1972, בצלאל, אקדמיה לאמנות, ירושלים, 1993
קישורים חיצוניים
עריכה- דב הלר, דף שער בספרייה הלאומית
- דב הלר באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית
- דב הלר, באתר סדנת ההדפס ירושלים
- דב הלר באתר מרכז גוטסמן לתחריט
- דב הלר, באתר תנועת העבודה הישראלית
- אירנה גורדון, "הלר דב - ראיון, 2005
- רחל אנגל, הנוף - כדוקומנטציה, מעריב, 24 באוגוסט 1973
- טליה רפפורט, החיים כסיר-לחץ, דבר, 3 בנובמבר 1978
- אמנות גשם, דבר, 6 ביולי 1979
- רחל אנגל, פולחן הגשם מצפון לדרום, מעריב, 28 בינואר 1980
- טלי תמיר, דיוקן האמן כאיש לא-צעיר או: מעשה בשני דובים, באתר תוהו, 11 בספטמבר 2017
- ארבעה ימים אחרי מות רעיתו הלך לעולמו גם האמן דב הלר מנירים, באתר mynetkibbutz, 9 במרץ 2018
- בקיבוץ נירים נפטר האמן דב הלר – 'האיש שאהב לצייר דגל אדום', באתר מק"י, 11 במרץ 2018
- אירנה גורדון, "מהפכה אינטימית – על הדימוי וההדפס ביצירתו של דב הלר", באתר ערב רב, 13 במרץ 2018
- נעמה ריבה, האיש שאהב לצייר באדום: האמן דב הלר נשאר קומוניסט עד הסוף, באתר הארץ, 18 ביולי 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ מצוטט בתוך: אלי ערמון אזולאי, לאן נעלמה האמנות החברתית בישראל?, באתר הארץ, 1 במאי 2011
- ^ גבים (דב הלר), באתר הפארק לפיסול מדברי על שם עזרא אוריון