דגל לאומי

דגל מדינה או דגל לאומי הוא דגל המסמל או מייצג לאום. לרוב הוא דגל רשמי של מדינה.

פורטל

לשער לנושאים ומידע בנושא דגלים, סמלים והרלדיקה, ראו פורטל הדגלים והסמלים.

דגלי 195 מדינות בסדר אלפביתי משמאל לימין ואז מלמעלה למטה.

דגל המדינה מונף לרוב במוסדות ציבוריים, כמו בתי ספר ובתי משפט, וכמו כן בטקסים ממלכתיים ובחגים מסוימים, כמו בימי עצמאות. ספינות מניפות את הדגל הלאומי שלהן על מנת לסמל לאיזו מדינה הן שייכות.

סמלי הדגלים

לרוב מורכב הדגל מסמלים וצורות המסמלים את ההיסטוריה של המדינה, את האידאולוגיה העומדת מאחוריה, את המוטו שלה וכן הלאה. לדוגמה, בדגל ישראל מופיעים סמלים יהודיים כמו מגן דוד וטלית, ובדגל ארצות הברית ישנם 50 כוכבים, המסמלים את 50 מדינות ארצות הברית. לעיתים דומים דגלים לאומיים אחד לשני – דגל מונקו ודגלי אינדונזיה ופולין, דגל אירלנד ודגל חוף השנהב, דגל ניז'ר ודגל הודו, דגל רומניה ודגל צ'אד זהים זה לזה, דגל ליכטנשטיין ודגל האיטי זהים חוץ מהכתר שבצד הימני העליון של דגל ליכטנשטיין, ואילו דגל הולנד ודגל לוקסמבורג נבדלים זה מזה רק בשוני קל בגוון.

אזרחי המדינה רוחשים כבוד רב לדגל הלאום: כאשר דגל לאומי מונף יחד עם דגלים אחרים, הוא יורם ראשון ויורד אחרון. כאשר הוא מונף בין דגלים של מדינות אחרות, הוא לרוב יהיה במרכז. תליית דגל לאומי הפוך היא לרוב סימן מצוקה. הורדת הדגל לחצי התורן נחשבת לסימן של אבל לאומי. נהוג להקפיד כי הדגל לא יגע בקרקע. עם זאת, שריפת דגל לאום היא מעשה מחאה: בישראל היא אסורה ונחשבת לפגיעה בסמלי השלטון ואילו בארצות הברית היא חוקית ואפילו לצופים בארצות הברית יש דרכים לשרוף את הדגל.

צבעי הדגלים

רוב דגלי העולם מורכבים משלושה צבעים,^[^{דרוש מקור]} כאשר הרכב הצבעים הנפוץ ביותר הוא כחול, לבן ואדום,^[^{דרוש מקור]} צבעי המהפכה הצרפתית (הטריקולור) אשר מסמלים את הדמוקרטיה. צבעים אלה מופיעים, למשל, בדגלי צרפת, ארצות הברית, רוסיה, סרביה, הולנד, קרואטיה, סלובניה, סלובקיה, צ'ילה, בריטניה ועוד. בכל דגלי העולם למעט בדגל ג'מייקה ובדגל סרי לנקה מופיע לפחות אחד משלושת הצבעים הללו.

הצבע האדום נמצא בדגלים רבים ומסמל בדרך כלל את המאבק לעצמאות, סימן לדם.

ישנם דגלים שהשפיעו על עיצובים של דגלי מדינות אחרות, כגון:

דגל דנמרק, שהוא דגל הלאום העתיק ביותר אשר עודנו בשימוש^[1], השפיע על עיצוב הצלב של מדינות סקנדינביה: נורווגיה, שוודיה, פינלנד, איסלנד והדגלים האזוריים של איי פארו, אולנד, ובורנהולם ועל שורה ארוכה של דגלים אזוריים במדינות האזור.
דגל בריטניה (Union Jack) הוא הדגל הנפוץ ביותר, כיוון שהוא מופיע בקנטון של עשרות דגלים. הקולוניות הבריטיות נהגו להניף דגל אשר התבסס על עיצובו של אחד הניסים הבריטיים. רבות מן המושבות השאירו את הדגל הבריטי על דגלן כדי לשמר את עברן הקולוניאלי, למשל אוסטרליה, פיג'י, ניו זילנד, טובאלו, וכמו כן הפרובינציות הקנדיות מניטובה, אונטריו, קולומביה הבריטית וניופאונדלנד ולברדור וכן הוואי האמריקאית.
הטריקולור ההולנדי הוא הטריקולור העתיק ביותר. הדגל הופיע לראשונה בשנת 1572 כ"דגל הנסיך" בצבעי כתום-לבן-כחול. גרסאות נוספות בצבעי אדום-לבן-כחול הופיעו לאחר מכן ללא כל סיבה ברורה אך עם הרבה אגדות סביבם. לאחר שנת 1630 גרסת האדום-לבן-כחול הייתה הנפוצה ביותר. הטריקולור ההולנדי השפיע על דגלים רבים ובמיוחד על דגלי רוסיה וצרפת אשר בתורה הפיצה את רעיון הטריקולור עוד יותר.
דגלה הלאומי של צרפת הוא הטריקולור המפורסם ביותר, ועיצובו השפיע על מדינות רבות לאמץ את רעיון הטריקולור לאות הזדהות עם רוח המהפכה הצרפתית, שם עוצב הדגל בשנת 1794. לדוגמה: קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, אירלנד, האיטי, איטליה, רומניה, ומקסיקו.
דגל ארצות הברית, המכונה גם "הפסים והכוכבים". באותה הדרך בה מדינות רבות נשאו את עיניהם אל עבר צרפת והושפעו מעיצוב דגלה, כך גם מדינות רבות הושפעו מרעיונות המהפכה האמריקאית, השפעה אותה ביטאו בדגלם. לדוגמה: קובה, ליבריה, צ'ילה, אורוגוואי, מלזיה, ודגל המחוז הצרפתי ברטאן.
דגל רוסיה – טריקולור נוסף, הוא מקור הצבעים הפאן-סלאביים אשר אומצו על ידי רבות מהמדינות הסלאביות כגון סלובקיה, סרביה, קרואטיה, סלובניה ועוד.
הדגל האיראני, הוא מקור הצבעים הפאן-איראניים (ירוק-לבן-אדום) אשר אומצו על ידי מדינות הודו-איראניות רבות, למשל טורקמניסטן, כורדיסטן, ודגל רפובליקת אררט. גם העם הבולגרי, אשר טוען כי מוצאו משבט התראקים האיראני הקדום, אימץ את צבעי דגל איראן כמו גם כמה משכנותיה של איראן כגון עומאן.
דגל אתיופיה נתפס כמודל לחיקוי בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20 כיוון שאתיופיה הייתה אחת המדינות אשר זכו לעצמאות מדינית באפריקה. כתוצאה מכך, הפך דגלה למקור הצבעים הכלל-אפריקאיים – ירוק-צהוב-אדום. לדוגמה: טוגו, סנגל, גאנה ומאלי.
דגל טורקיה, אשר שימש גם כדגל האימפריה העות'מאנית, השפיע על מספר מדינות מוסלמיות אשר אימצו בדגליהן את מוטיב הסהר. ובהן הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, אזרבייג'ן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, אלג'יריה, תוניסיה, קומורו, פקיסטן, מלזיה, מאוריטניה והמלדיביים. דגל סינגפור כולל אומנם מוטיב של סהר וכוכב ואף משלב אדום ולבן בצבעיו, אך אין בינו לבין דגל טורקיה קשר ישיר.
דגל המרד הערבי אשר ממנו נגזרו הצבעים הפאן ערביים (ירוק-לבן-אדום-שחור) השפיע על דגלי מדינות ערב ירדן, כווית, סודאן, סוריה, איחוד האמירויות הערביות, רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית, דגל מצרים, עיראק, תימן ודגל הרשות הפלסטינית.
דגל ברית המועצות, המציג את סמל הפטיש והמגל המוזהב על רקע אדום, היווה השראה למדינות קומוניסטיות רבות, כגון: גרמניה המזרחית, הרפובליקה העממית של סין, וייטנאם, אנגולה, הרפובליקה הדמוקרטית של אפגניסטן ומוזמביק.
דגל רפובליקת קולומביה הגדולה אשר נוצר על ידי המהפכן פרנסיסקו דה מירנדה כסמל לתנועת העצמאות בוונצואלה כנגד השלטון הספרדי. הצבעים ועיצובם התגלגלו לדגלי קולומביה, ונצואלה ואקוודור אשר חולקים את שילוב הפסים צהוב-כחול-אדום.
דגל ארגנטינה, אשר עוצב על ידי מנואל בלגראנו במהלך מלחמת השחרור הארגנטינאית מספרד, הושפע בעיצובו של דגל הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. דגל התכלת-לבן-תכלת תרם את צבעיו לדגלי גואטמלה, הונדורס, אל סלבדור, וניקרגואה.

דגלים אזרחיים

דגל אזרחי הוא גרסה של הדגל הלאומי אשר מיועד להנפה על ידי אזרחים או על מבנים וכלי רכב לא ממשלתיים. השימוש בדגלים אזרחיים היה נפוץ בעבר כאשר היה צורך לסמן מבנים או ספינות אשר לא היו בשימוש הצבא. בכמה מדינות הדגל האזרחי זהה לדגל המלחמה או המדינה אך ללא השלט ההרלדי או סמל המדינה כגון דגל ספרד או דגל פרו.

דגלים צבאיים

ערך מורחב – דגל צבאי

דגל צבאי הוא גרסה של הדגל הלאומי, המונפת בעיתות מלחמה. למספר מדינות, כגון בריטניה או פרו ישנו דגל מיוחד אשר מונף על ידי הכוחות המזוינים תחת דגל המדינה.

צבאות אחרים (כגון צבא ארצות הברית) עושים שימוש בדגלם הלאומי כדגל הצבא, ואילו הצבא הפיליפיני מניף את דגל הלאום ובזמן מלחמה, הדגל מונף בצורה הפוכה – זהו המקרה היחידי בו דגל המונף הפוך, מסמל מלחמה (ולא אבל לאומי).

גרסאות גדולות של דגל המלחמה המונפות על ספינות מלחמה, אלו הם ניסי הקרב.