דייוויד בוהם

דייוויד ג'וזף בוהם (באנגלית: David Joseph Bohm‏; 20 בדצמבר 1917 – 27 באוקטובר 1992) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי שתרם רבות לתחומים שונים בפיזיקה תאורטית, פילוסופיה, ונוירופסיכולוגיה. עבודתו תרמה לפרויקט מנהטן, אף שהוא לא הורשה להשתתף בו בגלל דעותיו הפוליטיות.

דייוויד בוהם
David Joseph Bohm

לידה	20 בדצמבר 1917 וילקס-בארה, ארצות הברית
פטירה	27 באוקטובר 1992 (בגיל 74) לונדון, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית, בריטניה
מקום לימודים	אוניברסיטת בריסטול אוניברסיטת קליפורניה בברקלי המכון הטכנולוגי של קליפורניה G. A. R. Memorial Junior Senior High School
מנחה לדוקטורט	רוברט אופנהיימר
מוסדות	אוניברסיטת סאו פאולו אוניברסיטת פרינסטון הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת קליפורניה בברקלי בירקבק, אוניברסיטת לונדון אוניברסיטת בריסטול
תלמידי דוקטורט	יוג'ין פ. גרוס, צבי ליפקין, Jeffrey Bub, יקיר אהרונוב, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית מדליית אליוט קרסון (1991)
הערות	יהודי

קורות חיים

נעוריו

בוהם נולד בעיירה וילקס-בארה (Wilkes-Barre) שבצפון-מזרח פנסילבניה. אביו היה מהגר יהודי הונגרי ואמו יהודיה ליטאית. בוהם גודל בעיקר על ידי אביו, שהיה בעל חנות רהיטים ועוזרו של הרב המקומי. בוהם למד במכללת מדינת פנסילבניה. הוא סיים את לימודיו שם ב-1939 ועבר למכון הטכנולוגי של קליפורניה למשך שנה. הוא עבר לקבוצת הפיזיקה התאורטית של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בהנחייתו של רוברט אופנהיימר.

בוהם התגורר באותה השכונה בה התגוררו תלמידים אחרים של אופנהיימר. בנוסף לעיסוקם בתחומי הפיזיקה, הם עסקו בשעות הפנאי בביקורת חברתית. בוהם רצה לבדוק מודלים חברתיים חלופיים ולשם כך הצטרף לקבוצת קומוניסטים צעירים. בעקבות זאת, סומן כקומוניסט על ידי ה-FBI.

עבודתו והדוקטורט

תרומתו לפרויקט מנהטן

במהלך מלחמת העולם השנייה, רבים מהפיזיקאים של מחלקת המחקר של ברקלי נקראו לפרויקט מנהטן, לצורך פיתוח פצצת האטום הראשונה. על אף שאופנהיימר ביקש מבוהם לעבוד עמו במעבדה הלאומית - לוס אלמוס (המרכז המחקרי של פרויקט מנהטן שהוקם ב-1942), גנרל לסלי גרובס לא אישר את השתתפותו של בוהם מטעמי ביטחון - דעותיו הפוליטיות הקיצוניות.

בוהם נשאר בברקלי ולימד פיזיקה, עד שהשלים את הדוקטורט שלו ב-1943. עבודתו עסקה בחישובי הפיזור בהתנגשויות בין פרוטונים ודאוטריום. באופן אירוני, ממצאיו היו נחוצים ביותר לפרויקט מנהטן, והמחקר שלו מיד סווג. כיוון שלא הייתה לבוהם הרשאת גישה מספקת, לא ניתנה לו גישה למחקרו. למעשה, אסור היה לו אפילו לכתוב את התזה שלו. בגלל שאסור היה לו להגן על התזה שלו, אופנהיימר אישר לאוניברסיטה כי עבודתו אכן תקינה.

מאוחר יותר בוהם ערך חישובים לספקטרומטר המסות שמתקן Y-12 שבטנסי, ששימשו להעשרת אורניום אלקטרומגנטית לפצצת האטום שהוטלה על הירושימה ב-1945.

מקארתיזם

אחרי מלחמת העולם השנייה היה בוהם לפרופסור חבר באוניברסיטת פרינסטון ועבד לצד אלברט איינשטיין. במאי 1949, בתחילת תקופת המקארתיזם, ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית זימנה את בוהם שיעיד בפניה, בגלל קשריו עם אנשים שהיו חשודים כקומוניסטים. בוהם הסתמך על התיקון החמישי - הזכות לסרב להעיד, ולא הסכים להעיד נגד חבריו.

ב-1950 נעצר בוהם על שסירב להעיד בפני הוועדה. הוא זוכה במאי 1951, אך אוניברסיטת פרינסטון כבר השעתה אותו. אחרי זיכויו, הקולגות שלו עשו מאמצים לאפשר את חזרתו למשרתו באוניברסיטה. איינשטיין ביקש שבוהם ישרת כעוזרו. אולם האוניברסיטה לא נעתרה לבקשותיהם. בוהם עזב לברזיל והתמנה לראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת סאו פאולו.

מכניקת הקוואנטים ודיפוזיית בוהם

בזמן זה, תרם דייוויד בוהם מספר תרומות חשובות לפיזיקה, ובייחוד למכניקת הקוואנטים ולתורת היחסות. שעה שהיה פוסט-דוקטורט בברקלי בוהם פיתח תאוריה בנוגע לפלזמה וגילה תופעה הקשורה באלקטרונים, הקרויה דיפוזיית בוהם. ספרו הראשון - Quantum Theory שפורסם ב-1951, התקבל בברכה על ידי איינשטיין ואחרים. אולם, בוהם לא היה מרוצה מהגישה השמרנית למכניקת הקוואנטים (שהופיעה גם בספרו) והחל לפתח את גישתו שלו - פרשנות בוהם למכניקת הקוואנטים. בוהם החליט ליצור תאוריה לא לוקאלית עם משתנים חבויים. התחזיות של גישתו עולות בקנה אחד עם פרשנויות הסתברותיות של מכניקת הקוונטים. עבודתו ופרדוקס EPR היו לגורמים העיקריים שהובילו לפיתוח אי-השוויון של בל. דוד טנור, פיזיקאי ישראלי, ממשיך בהעמקת רעיון זה של בוהם במחקרים שלו בתחום.

אפקט בוהם אהרונוב

ב-1955 בוהם הגיע לטכניון לכהן כפרופסור אורח למשך שנתיים. בישראל הוא פגש את אשתו שרה. ב-1957 חזר לבריטניה למחקר באוניברסיטת בריסטול. ב-1959, יחד עם תלמידו יקיר אהרונוב הוא גילה את תוצא אהרונוב-בוהם. הם הראו כי שדה אלקטרומגנטי יכול להשפיע על אזור במרחב שבו וקטור השדה שווה אפס, אם הפוטנציאל הווקטורי בו אינו אפס. מחקר זה הראה כי לפוטנציאל הווקטורי יכולות להיות השלכות קוואנטיות. ב-1961 בוהם התמנה לפרופסור בקולג' בירקבק באוניברסיטת לונדון.

החיבור בין פיזיקה לפילוסופיה

בוהם ראה בהשקפותיו הפילוסופיות והמדעיות מקשה אחת. ב-1959 הסבה אשתו שרה את תשומת לבו לספר של ההוגה ההודי ג'ידו קרישנמורטי. בוהם מצא קווי דמיון מסוימים בין תמונת העולם שהציע בעקבות תורת הקוונטים לבין רעיונות אחדים של קרישנמורטי, וקיים עמו דיאלוג ממושך, שעיקריו מובאים בספר "קץ הזמן". בוהם הציג את תמונת העולם שלו בספרים Wholeness and the Implicate Order ו-Science, Order and Creativity.

כתביו

• 1951. Quantum Theory, New York: Prentice Hall. 1989 reprint, New York: Dover, ISBN 0-486-65969-0
• 1957. Causality and Chance in Modern Physics, 1961 Harper edition reprinted in 1980 by Philadelphia: U of Pennsylvania Press, ISBN 0-8122-1002-6
• 1962. Quanta and Reality, A Symposium, with N. R. Hanson and Mary B. Hesse, from a BBC program published by the American Research Council
• 1965. The Special Theory of Relativity, New York: W.A. Benjamin.
• 1980. Wholeness and the Implicate Order, London: Routledge, ISBN 0-7100-0971-2, 1983 Ark paperback: ISBN 0-7448-0000-5, 2002 paperback: ISBN 0-415-28979-3
• 1985. Unfolding Meaning: A weekend of dialogue with David Bohm (Donald Factor, editor), Gloucestershire: Foundation House, ISBN 0-948325-00-3, 1987 Ark paperback: ISBN 0-7448-0064-1, 1996 Routledge paperback: ISBN 0-415-13638-5
• 1985. The Ending of Time, with Jiddu Krishnamurti, San Francisco: Harper, ISBN 0-06-064796-5.
• 1987. Science, Order, and Creativity, with F. David Peat. London: Routledge. 2nd ed. 2000. ISBN 0-415-17182-2.
• 1989. Meaning And Information, In: P. Pylkkänen (ed.): The Search for Meaning: The New Spirit in Science and Philosophy, Crucible, The Aquarian Press, 1989, ISBN 978-1-85274-061-0.
• 1991. Changing Consciousness: Exploring the Hidden Source of the Social, Political and Environmental Crises Facing our World (a dialogue of words and images), coauthor Mark Edwards, Harper San Francisco, ISBN 0-06-250072-4
• 1992. Thought as a System (transcript of seminar held in Ojai, California, from 30 November to 2 December 1990), London: Routledge. ISBN 0-415-11980-4.
• 1993. The Undivided Universe: An ontological interpretation of quantum theory, with B.J. Hiley, London: Routledge, ISBN 0-415-12185-X (final work)
• 1996. On Dialogue. editor Lee Nichol. London: Routledge, hardcover: ISBN 0-415-14911-8, paperback: ISBN 0-415-14912-6, 2004 edition: ISBN 0-415-33641-4
• 1998. On Creativity, editor Lee Nichol. London: Routledge, hardcover: ISBN 0-415-17395-7, paperback: ISBN 0-415-17396-5, 2004 edition: ISBN 0-415-33640-6
• 1999. Limits of Thought: Discussions, with Jiddu Krishnamurti, London: Routledge, ISBN 0-415-19398-2.
• 1999. Bohm–Biederman Correspondence: Creativity and Science, with Charles Biederman. editor Paavo Pylkkänen. ISBN 0-415-16225-4.
• 2002. The Essential David Bohm. editor Lee Nichol. London: Routledge, ISBN 0-415-26174-0. preface by the Dalai Lama

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דייוויד בוהם בוויקישיתוף

• דייוויד בוהם, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• אתר המוקדש לדייוויד בוהם (באנגלית)
• מקורות נוספים (באנגלית)
• http://news.walla.co.il/item/3072656#!/wallahistory
• דייוויד בוהם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דיוויד בוהם (1917-1992), דף שער בספרייה הלאומית

• Will Keepin, Lifework of David Bohm