דוד בן שמואל מאישטילא

רבי דוד בן שמואל דאישטיילא (Estella) – (או בשמו העברי רבי דוד הכוכבי), ראש ישיבה ופוסק הלכתי, חכם יהודי ופילוסוף, שחי ופעל בפרובאנס שבדרום צרפת בסוף המאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

רבי דוד הכוכבי

לידה	1250
פטירה	1350 (בגיל 100 בערך)
תקופת הפעילות	?–1350
השתייכות	חכמי פרובנס
תחומי עיסוק	הלכה, פילוסופיה
בני דורו	רבי מנחם המאירי
חיבוריו	ספר הבתים

קורות חיים

בשנת ה'ס' (1300) התגורר הכוכבי באביניון, ועמד בראש ישיבה, שהתקבצו אליה תלמידים מצרפת וספרד. לאחר מכן עבר לעיר אישטליאה, אותה ניתן לזהות כ-Estella (צר'), עיר הממוקמת בנווארה (כיום בצפון ספרד, על יד פמפלונה); ויש המזהים אותה כ-Estelle, עיירה השוכנת במחוז דופינה שבצרפת. היה מתלמידיו הבולטים של רבי מרדכי בן יהוספה מחבר 'שערי נדרים', אותו הוא מזכיר בחיבוריו בתואר "מורי החכם". בין חבריו נמנה רבי מנחם המאירי וכנראה הכיר גם את רבי אברהם מן ההר.

היה אחד מגדולי 'בעלי ההלכה המימוניים', שפעלו בפרובאנס באותה תקופה, תקופה המתאפיינת בחדירת לימוד הפילוסופיה בהשפעת ההגירה מספרד (משפחת תבון ומשפחת קמחי) והשפעת הרמב"ם על חכמי פרובאנס. בתקופתו ניטש במלוא עוזו הוויכוח על הפילוסופיה בין המצדדים בלימוד חכמת האומות ועיסוק בפילוסופיה ככלי ללימוד החכמות האלוהיות לבין 'התלמודיים' שגרסו שלימוד תורה והבנת התורה ומצוותיה לא זוקק ידע בחכמות אלו ויש לאסור אותו כי יש בו נזק רוחני רב.

רבי דוד הלך בעקבותיו של הרמב"ם בתחומים שונים בנושאים אלו, כגון לגבי שלילת קיומם הפיזי של שדים ורוחות. אך עם זאת הוא מציג את הסיכון שבעיסוק פילוסופי מובהק:

"והחשובים שבזאת הכת יאמרו ידענו והשגנו כי תורת ה' תמימה וישרה והיא המנהגת האדם ביושר להשלים נפשו, אך די בזה שיודעו דרכי עשיית המצות בדרך קבלה, לא נחוש לענפי' ההם לחקור עליהם ואלה הם חכמים בעיניהם . . ויש אנשים בזאת הכת מקילין בהרבה מצות התורה, ויאמרו שהם ידעו את ה' בלתי עשות המצות ושהם מאמינים בתורת משה רבינו עם ידיעת סודותיה וכונותיה ע"ד עיון פילוספי, והאותות והמופתים וענים ההשגחה ושאר הדברים שבארנו בחלק ראשון, לא יאמינום כפשוטן, גם בדרך רחוקה יבארו העניין ההוא בעיון פילוסופי".

ספריו

חיבוריו של רבי דוד (וקראה בשם: קריית ספר) מבוססים על פסקיו ההלכתיים והגותו הפילוסופית של הרמב"ם, ופורסמו בדפוס לראשונה רק בעשורים האחרונים. כתביו כוללים שלושה חיבורים מסוגות תורניות שונות העוסקים בנושאים שעסק בהם הרמב"ם:

מגדל דוד: ספר אמונה – עוסק בנושאי הגות ומחשבה שנידונו בספר מורה נבוכים, בהלכות יסודי התורה (שבספר משנה תורה) ובמקומות נוספים בפירוש המשנה לרמב"ם. בחיבור זה נידונים נושאים מרכזיים שעמדו על הפרק בספרי הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, כמו: נבואה, השגחה ובריאה.

מגדל דוד: ספר מצווה – עוסק במצוות התורה ובמניינם, ומקביל ביסודו לספר המצוות לרמב"ם. בחיבור זה נידונים לעומק טעמי המצוות והתועלת שבהן. ביאורו משלב ביסודיות את משמעותה הרעיונית של המצווה יחד עם פרטי הדינים הנובעים ממנה, ולעיתים אף תקנות ומנהגים שנוצרו סביב ההלכה, אליהם מייחס הוא גם את תכונותיה, טעמה ומגמתה של המצווה.

ספר הבתים - סדרת ספרים המקבילה למפעלו ההלכתי הגדול של הרמב"ם בספר משנה תורה, אלא שבניגוד לרמב"ם שפרש את יצירתו על פני 14 כרכים נרחבים, העדיף הכוכבי לצמצם את ההלכות ולכנסן. חיבור זה כולל עניינים הלכתיים לימות המשיח כגון הלכות בית מקדש, מסוג הנושאים בהם מתייחד הרמב"ם בהתייחסותו ההלכתית המפורטת להם. ספר הבתים מחולק לשנים עשר 'בתים' בשלשה חלקים (בית תפילה, בית מנוחה, בית הקודש), וכל בית נחלק ל'שערים'. בכך קיים דמיון לתבנית ספר משנה תורה של הרמב"ם המחולק אף הוא לספרים, הלכות והלכות קטנות. כלומר: נושאים, תתי נושאים וסעיפים; אלא שבספרו של הכוכבי מתברר כל נושא לאור השיטות השונות שנאמרו בו, שלא כדרכו של הרמב"ם שכתב הלכות פסוקות וחותכות והתעלם מדעות אחרות.

חיבוריו לא זכו לתשומת לב ראויה במשך מאות שנים, לבד מאזכורים בודדים. מחיבורו ההלכתי נותר שריד מצומצם למדי, שנדפס יחד עם שאר חיבוריו לראשונה בעשורים האחרונים. בכך דומה היה גורלו לחכם פרובאנסלי אחר והוא רבי מנחם המאירי, שחיבורו 'בית הבחירה' התגלה בשלמותו רק בעת החדשה.

משפחתו

נכדו רבי יעקב בן משה מבאנוילש, היה גם רב וראש ישיבה באביניון. חלק מחיבורו נדפס בשם 'עזרת נשים'.

לקריאה נוספת

• A. Neubauer, Documents inédits: XIV. David Kokhabi, REJ, 9 (1884), pp. 214-230.
• אברהם יוסף חבצלת, שרידים מספר בית מועד לרבינו דוד הכוכבי, מוריה, שנה טז, גיליון יא-יב (תשמ"ט), עמ' י-טו.
• משה הלברטל, בין תורה לחכמה, ירושלים תשס"א.
• אשר פינקלשטין, The Ta’amei Ha-Mitzvot of the Sefer HaBatim, Yeshiva University 2021.