דוד לאו
הרב דוד ברוך לאו (נולד בכ"א בטבת ה'תשכ"ו, 13 בינואר 1966) הוא הרב הראשי לישראל לשעבר בשנים 2013–2024. קודם לכן כיהן כרב העיר מודיעין והיישוב שוהם.
 | |||||||
| הרב דוד לאו בלשכתו, 2020 | |||||||
| לידה |
13 בינואר 1966 (בן 58) כ"א בטבת ה'תשכ"ו תל אביב-יפו, ישראל  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||||
| השכלה |
ישיבת היישוב החדש ישיבת בית מתתיהו ישיבת פוניבז' | ||||||
| מקום מגורים |
מודיעין־מכבים־רעות | ||||||
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית, חרדים לאומיים | ||||||
| תפקידים נוספים |
הרב של שוהם רב העיר מודיעין הרב הראשי לישראל נשיא מועצת הרבנות הראשית נשיא בית הדין הרבני הגדול | ||||||
| רבותיו |
הרב זלמן נחמיה גולדברג הרב שלמה זלמן אוירבך הרב ברוך ויסבקר הרב ברוך דב פוברסקי | ||||||
| אב | הרב ישראל מאיר לאו | ||||||
| |||||||
  | |||||||
.jpg)
ביוגרפיה
עריכהדוד לאו נולד בתל אביב. בן לרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל, וחיה איטה, בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל אביב.
למד בישיבת היישוב החדש, שלוש שנים בישיבת בית מתתיהו ושנה בישיבת פוניבז' בבני ברק. היה חניך בתנועת הנוער "עזרא" בתל אביב. את שירותו בצה"ל, אותו סיים בדרגת רב-סרן, עשה ברבנות חיל המודיעין.
קריירה רבנית
עריכהשימש רבו הראשון של היישוב שוהם. משהוקמה העיר מודיעין, נבחר לרבה האשכנזי של העיר והיה מופקד אז על מערך שיעורי התורה, הכשרות, העירובין ומחלקת נישואין.
בי"ז באב תשע"ג (24 ביולי 2013) נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה, בגיל 47. הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגות יהדות התורה וש"ס. על פי סעיף 16 לחוק הרבנות הראשית לישראל הוא מונה לכהונה של עשר שנים, וזו הוארכה בשנה נוספת בחוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה), התשפ״ג–2023. כהונתו הסתיימה ביום כ״ה בסיוון תשפ״ד (1 ביולי 2024).
פעילות ציבורית
עריכה.JPG)
הרב לאו, שאף להמשיך את הרבנות הראשית ברוח הרב קוק והרב הרצוג. בדומה לרב קוק הוא ערך מסע מושבות בקיבוצים חילוניים[1] הוא הוסיף למבחני הסמיכה לרבנות "הלכות דרך ארץ ובן אדם לחבירו"[2].
הרב לאו היה הרב הראשון בישראל שעסק במתן תשובות הלכתיות באמצעות האינטרנט, באתר האינטרנט "מורשת".[3] החל מקיץ 2006 ועד לבחירתו לתפקיד הרב הראשי לישראל הופיע מדי יום שישי בתוכנית הטלוויזיה "שאלת רב" בערוץ הראשון, העוסקת בשאלות ותשובות הלכתיות. מאז שנת 1999 שידר את הפינה היומית "נקודה יהודית" ברדיו קול חי. החל משנת 2021 משודרת מדי יום שישי בערוץ 14 תוכנית שאלת הרב הראשי במסגרתה משיב הרב לאו לשאלות הציבור בעניינים הלכתיים.
כנשיא בית הדין הגדול פעל לצמצום הסחבת בתיקי גירושין ומשפחה שנמשכו שנים רבות והביא לסיומם[4][5][6] בין היתר הוא הורה להקים בית דין לעניינים אלו באילת[7], הסדיר את מעמד בתי הדין בחו"ל בנוגע לגיטין וגיור והקים מענה טלפוני אנושי ייעודי.
התנגד למתווה הכותל ופעל לביטולו, חרף החשש מפני משבר עם יהדות ארצות הברית[8]. כך גם התנגד נחרצות לתוכנית הגיור הממשלתית של מתן כהנא[9]. ולרפורמת הכשרות שקידם[10] ופעל לביטולם[11].
בעת מגפת הקורונה נדרש הרב לסוגיות הלכתיות חשובות מבחינת הציבור הדתי (ראו השפעת מגפת הקורונה על ישראל: שאלות הלכתיות) הוא הוציא הנחיות ברורות בנושא לעיתים קרובות[12].
לאחר שמינה את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לאב בית דין, על אף שהוא מצוי בניגוד עניינים מחמת הקרבה המשפחתית, הוגשה עתירה לבג"ץ, שבעקבותיה נקבע כפתרון ביניים שעד להקמת מנגנון לבחינת מינוייו, כל מינוי שיבקש הרב לאו לעשות יצריך אישור של היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, שאין במינוי ניגוד עניינים.[13] באוגוסט 2022 הצהיר בג"ץ על "בטלות המינוי", אך דחה את מועד כניסת הבטלות לתוקף לפרק זמן של כמה חודשים כדי שבפרק זמן זה יוכל לקום מנגנון שיקבל החלטה בעניין.[14]. בעקבות הקמת המנגנון אושרה המשך כהונתו של הרב רלב"ג כאב"ד וראב"ד ירושלים.
כתביו
עריכההרב לאו פרסם מאמרים בקבצים שונים כגון "תחומין" ו"מוריה". כמו כן, ערך את ספר השו"ת של אביו "יחל ישראל". ערך ופרסם ספר זיכרון לסבו הרב יצחק ידידיה פרנקל בהוצאת מכון ירושלים.
בשנת תשס"ח (2008) פרסם את הספר "משכיל לדוד", העוסק בנושאי יוחסין, גיור, הלכות צבא ועוד ובתשע"ח פרסם כרך ב' של הספר.
חיים אישיים
עריכהנשוי לציפורה, בתם של הדסה והרב יצחק רלב"ג, לשעבר יו"ר המועצה הדתית בירושלים וכיום חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ומי שהחליף את חתנו כממלא מקום נשיא מועצת הרבנות הראשית, עקב אי מינוי רבנים ראשיים.
אילן יוחסין
עריכה| צבי יהודה לאו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישראל יוסף לאו | משה חיים לאו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נפתלי לאו-לביא | ישראל מאיר לאו | יהושע הגר-לאו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנימין (בני) לאו | עמיחי לאו-לביא | משה חיים לאו | דוד לאו | משה הגר-לאו | עידית איצקוביץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה
ספריו ושיעוריו
עריכה- קובץ משכיל לדוד - פסקי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, תשע"ט
- קובץ משכיל לדוד - פסקי דין, יו"ל לרגל כניסתו לתפקיד נשיא בית הדין הגדול
- קובץ משכיל לדוד שו"ת קורונה. סיון תשפ"א
- קובץ משכיל לדוד מאבק הגיור תשפ״ב
- משכיל לדוד, מודיעין, תשס"ח, באתר היברובוקס.
- ספר משכיל לדוד חלק א' - אורח חיים ויורה דעה תשע״ז
- ספר משכיל לדוד חלק ב' - חושן משפט, אבן העזר, מאמרים תשע״ז
- משכיל לדוד - פסקי דין ירושלים, תשפ"ד, באתר בתי הדין הרבניים.
- אוסף שיעורים שהעביר הרב, באתר "ישיבה"
- שאלות ותשובות עם הרב דוד לאו, באתר "מורשת"
- הרב דוד לאו, פסקי דין בבית הדין הרבני הגדול, באתר מכון דעת
משיעורי הרב דוד לאו, לצפייה באתר בינינו
דוד ברוך בן ישראל מאיר לאו (1966-), דף שער בספרייה הלאומית- רשימת המאמרים של דוד לאו, באתר רמבי"ש
עליו
עריכה- קובי נחשוני, הרב דוד לאו: "מהלך בכפייה אינו הדרך", באתר ynet, 23 ביולי 2013
- יהודה שלזינגר, הרבנות צריכה להיות הכתובת לכל אחד, באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013
יאיר אטינגר, הרב לאו ל"הארץ": לבחון מחדש את חוק השבות, באתר הארץ, 14 באפריל 2014- קובי נחשוני, הרב לאו בראיון חג: ״גל החקיקה חסר אחריות״, באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
- יהודה שלזינגר, אני לא שואל אנשים מה הם עושים אצלם בבית, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2015
- יאיר קראוס, "רבנים מהציונות הדתית חוברים למאמץ להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה", בעיתון מקור ראשון, 1 באפריל 2018
- הרב הראשי לאו באולטימטום לבנט: "אפסיק מיידית לאשר את תעודות הגיור", באתר סרוגים, 28 בדצמבר 2021
- חנן גרינווד, הרב דוד לאו: עם כל הכבוד, הכנסת היא לא זו שתכריע מיהו יהודי", באתר ישראל היום, 20 בינואר 2022
- כל הכתבות על הרב דוד לאו, באתר ערוץ 7
- "מה קרה לנו?!": הרב דוד לאו בריאיון לרגל סיום תפקידו כרב הראשי לישראל בערוץ הידברות
הערות שוליים
עריכה- ^ https://www.inn.co.il/news/331172 https://www.kolhazman.co.il/60311
- ^ http://www.smicha.co.il/smicha2_authors.php?it=15
- ^ הרב יובל שרלו, רשו"ת הרבים, 2003, בהקדמה
- ^ https://www.gov.il/he/departments/people/rab_lau
- ^ ישי כהן, הדיון הארוך הלילה הלבן והגט שניתן בשבע בבוקר
- ^ ניצן שפיר, גט אחרי 33 שנה: הבעל סירב לשחרר את אשתו, באתר גלובס, 25 במאי 2022
- ^ גם באילת: נחנך בית הדין הרבני הראשון, באתר כיפה, 2019-09-11
- ^ קובי נחשוני, הרב הראשי מנסה להרגיע: הכותל - בית של כולם. הרפורמים: אתה אשם, באתר ynet, 26 ביוני 2017
- ^ השר כהנא הציג את תוכנית הגיור הממשלתית: "הזדמנות היסטורית להילחם בהתבוללות", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ חזקי ברוך, מועצת הרבנות הראשית נגד רפורמת הכשרות, באתר ערוץ 7, 2021-08-03
- ^ קובי נחשוני, הרבנים הראשיים נגד רפורמת הכשרות: "עקירת היהדות. אסור ליישם חוק נגד התורה", באתר ynet, 27 באוקטובר 2021; עטרה גרמן, הרבנות הראשית במתקפה על מתווה הגיור החדש, בעיתון מקור ראשון, 2 בדצמבר 2021.
- ^ משכיל לדוד - שו"ת קורונה, מקבץ פסקי הרב לאו בעיניני נגיף הקורונה https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/maskiledavid_corona
- ^ קובי נחשוני, אחרי שקידם את גיסו: כל מינויי הרב הראשי ייבחנו מחשש לניגוד עניינים, באתר ynet, 5 באפריל 2022;
בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־5 באפריל 2022 - ^ בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־10 באוגוסט 2022
| הקודם: יונה מצגר |
הרב הראשי האשכנזי | הבא: קלמן בר |