דוד ליבוביץ

מחנך ישראלי

דוד לֶיבּוביץ (28 בינואר 19044 במרץ 1969) היה ממציא ישראלי, נשק של ארגון "ההגנה", מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה. פיתח את הדָוִידְקָה, הקרויה של שמו, הפרעוש (דגם מוקטן של הדוידקה), והפיאט (מטול פגזים נגד שריון). את אמצעי הלחימה לשימוש "ההגנה" פיתח וייצר בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.

דוד ליבוביץ
דוד ליבוביץ, 1947
דוד ליבוביץ, 1947
דוד ליבוביץ, 1947
לידה 28 בינואר 1904
טומסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במרץ 1969 (בגיל 65)
מקום מגורים רוסיה, ישראל
מקום קבורה בית העלמין הדרום עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס ביטחון ישראל (1973) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
פיתוח כלי נשק להגנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תצלום תעודת "פרס ביטחון ישראל" לדוד ליבוביץ, ב"בית המכניקה" במקוה ישראל
לוחית זיכרון במקום בו גר דוד ליבוביץ בחולון

קורות חיים

עריכה

ליבוביץ נולד בטומסק שבסיביר. היה פעיל בתנועת "החלוץ". בשנת 1927 עלה לארץ ישראל. כבעל הכשרה בטכנולוגיה התקבל לבית הספר החקלאי מקוה ישראל כמורה וכמנהל הטכני של בית הספר. מרבית המצאותיו היו כלים חקלאיים: שכלולים בכלים חקלאיים, מקלפת תירס, "תותח חפרפרות" (כלי ירייה להשמדת חפרפרות) ועוד.

הצטרף לארגון "ההגנה", שם נפצע בעת הדרכה בחומרי חבלה. היה מראשוני התע"ש, תכנן ובנה את מרגמת הדוידקה, שהופעלה בהצלחה בחזית ירושלים ובחזיתות נוספות.

היה נשוי לשולמית לבית מולדבסקי, בת אחותו של העסקן והמו"ל נחום טברסקי,[1] והיה אב לשניים: צבי וחנה.

נטמן בבית העלמין הדרום.

בשנת 1973, ארבע שנים לאחר מותו, הוענק לו פרס מיוחד במסגרת פרס ביטחון ישראל.

עירית חולון קבעה לוחית זיכרון על הבית שהוקם על בית מגוריו של דוד ליבוביץ בחולון ברחוב אליהו קראוזה 34.

לקריאה נוספת

עריכה
  • שמואל אביצור, 'דוד לייבוביץ – מ"תותח" חפרפרות עד ל"תותח" בתש"ח', בספרו: ממציאים ומאמצים: מחוללי המהפיכה בדרכי הייצור בארץ; ערכו והביאו לדפוס: רחבעם זאבי, גניה דורון, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו 1986, עמ' 76–80.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דוד ליבוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.