דוד מורה
דוד מורה (1920–2012) כיהן כראש המועצה המקומית קריית שמונה במשך כשמונה שנים[1].
 | |||||
| לידה |
1920 עיירה קטנה בדרום עיראק  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2012 (בגיל 92 בערך) | ||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| השכלה | בוגר אוניברסיטת בגדד | ||||
| עיסוק | ראש האופוזיציה במועצה | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהמורה התייתם משני הוריו בגיל שמונה שנים. הוא גודל על ידי אחיו ואחותו הגדולים, שתפסו את מקום ההורים. הם הצליחו לממן עבורו השכלה, כולל שליחתו לאוניברסיטת בגדד[2].
מורה עלה לארץ במבצע עזרא ונחמיה, ב-1950, כשהוא היה בן 30 הוא עלה לבדו לארץ אך חלק קטן ממשפחתו כבר הייתה שם: בני דודיו אברהם, נעים ואליהו שמש הלכו ביחד כדי למצוא עבודה (נעים הלך להיות מהנדס בחברת החשמל). הוא הגיע למעברת שער העלייה. משם עבר למעברת כפר סבא. משם הגיע אל הסמינר למורים בקיבוץ נצר סירני. בשנת 1951 החל ללמד בבית ספר דל אמצעים, על הריסות הכפר הנטוש אל-ח'אלסה, שעליו החלה להתהוות העיירה קריית שמונה[2].
דוד מורה התקדם לתפקיד מנהל בית הספר. מתפקיד זה החל לעסוק בעניינים הקשורים בעירייה ובפוליטיקה מקומית. בשנת 1955 נבחר כחבר במליאת המועצה, ובשנת 1960 הוא נבחר לראשות המועצה המקומית. פועלו כראש עיר כלל את הבאת המפעל אלקטו-גליל לקריית שמונה, הקמת שכונת הוורדים, ובנית רכבל מנרה. בחלק משנות כהונתו, המצב הביטחוני בעיירה לא היה טוב ונורו לעברה קטיושות. דוד מורה נבחר לתפקיד ראש העיר אחרי שכיהן בו אשר ניזרי. ניזרי כיהן גם בין שתי הכהונות של מורה וגם אחרי כהונתו האחרונה. מורה היה חבר במליאה בכול הכהונות של ניזרי והתמודד נגדו בקביעות בבחירות[2].
כראש החברה לפיתוח קריית שמונה, החל משנת 1977, מורה דאג להקים ולהפעיל בעיר מיזמים שונים, כגון בתי הקולנוע הראשונים שלה.
קישורים חיצוניים
עריכה- האיש והאגדה, בני אברהמי, ערוץ שמונה, 2012 *מורה דרך דוד מורה מסע חיים 2008, אוטוביוגרפיה
הערות שוליים
עריכה- ^ ראשי העיר מאז ועד היום, אתר עיריית קריית שמונה
- ^ 1 2 3 אורי דרומי, אחרי מות, באתר הארץ, 30 במרץ 2012
ראשי עיריית קריית שמונה 
| |||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|