דוד מיכאל שר
דוד מיכאל שר (4 באוגוסט 1925 - 28 באוקטובר 2001)[1] היה מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר ומחלוצי המחקר הגינקולוגי בישראל.
לידה |
25 באוגוסט 1925 לידס, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה | 28 באוקטובר 2001 (בגיל 76) |
מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
תפקידים | רופא |
ביוגרפיה
עריכהשר נולד בלידס, אנגליה, ועלה לישראל בשנת 1950. שירת בחיל הרפואה ולאחר מכן עבד בבתי החולים "שערי צדק" ו"הדסה" בירושלים. היה ממקימי מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא ברמת גן ב-1964, וניהל את המחלקה בין השנים 1969–1995.
במקביל הצטרף לאוניברסיטת תל אביב ועסק בחקר העובר. יחד עם חוקרים ממכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב פיתח מכשיר המאבחן את בשלות העובר בכל שלב של התפתחותו. בנוסף, פיתח עם מדענים ממכון ויצמן מכשיר לניטור פעימות הלב של העובר. עסק בשאלות של אתיקה רפואית הקשורות לחייו המתהווים של העובר ברחם, על פי ההלכה והמשפט האנגלי והאירופי. פעל לבחינת עוצמתה המותרת של בדיקת אולטרה סאונד רפואית המותרת בהריון, וכתוצאה מכך הקים ארגון הבריאות העולמי ועדה לנושא, שפרופ' שר היה חבר בה.
היה שותף, יחד עם פרופ' ליאו זקס וד"ר מתילדה דנון ממכון ויצמן, למחקר בתחום קביעת מין העובר באמצעות בדיקת מי שפיר. עד סוף ימיו שקד על פיתוח שיטות הקושרות בין תגליתו בתחום קביעת מין העובר לבין פיתוח מכשור מדעי המאפשר מעקב אחר התפתחות העובר ברחם.
יסד את התשתית לתוכנית להפריה חוץ-גופית, ואחד מתלמידיו, פרופ' שלמה משיח, הוביל את היחידה שבניהולו להיות בין המתקדמות בעולם בתחום זה.
משנת 1982 עמד בראש החוג למיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כיהן כיו"ר האגודה הישראלית למיילדות והיה חבר הוועדה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית שעסקה בבעיות המוסריות הכרוכות בהפריה חוץ-גופית, בהזרעה מלאכותית ובפונדקאות. בשנת 1979 קיבל תואר של חבר בקולג' המלכותי לגינקולוגיה. וב-1982 קיבל את תואר יקיר העיר רמת גן.
הניח אשה, שלושה בנים ושישה נכדים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אורי דרומי, טובת העובר(הקישור אינו פעיל), וואלה!, 21 בנובמבר 2001