דוד רויטמן
דוד רויטמן (1 בנובמבר 1884 – 4 באפריל 1943 כ"ח אדר ב' התש"ג[1]) היה חזן ומלחין רוסי-אמריקני. בתחילת דרכו עבד כחזן בכפרים ובערים ברוסיה, כגון וילנה ואודסה. ב-1921 היגר לארצות הברית ולבסוף הצטרף לקהילת שערי צדק.
 | |
| החזן דוד רויטמן | |
| לידה |
1 בנובמבר 1884 Iosipivka, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 1943 (בגיל 58) ניו יורק, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית, האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| תקופת הפעילות |
מ-1904 |
| סוג קול |
טנור |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד בדרזינקה שבפודוליה. כבר בילדותו נמשך למוזיקה ולטעמי המקרא למורת רוחו של אביו, בגיל 12 כך העיד על עצמו, הוא וילדי עיירתו היו עורכים כל ערב שבת 'תפילה' בבית הכנסת כשדוד הילד משמש 'חזן'.
דוד רויטמן שר במקהלתו של המנצח והמלחין זיידל רובנר[2]. ביצירותיו מורגשת מאוד השפעתו של רובנר.
בגיל 18 התקבל רויטמן לחזן בעיר יליזבטגרד (כיום קירובוגרד). שנתיים לאחר מכן עבר במקומות בקווקז, בפטרוזבודסק ובבאחמוט. שנה אחרי כן עבר בווילנה והתפלל שם בשבת. אז מונה לחזן הראשי של וילנה[3][2] שם כיהן ארבע שנים. מווילנה עבר בשנת 1912 לסנקט פטרבורג[4], שם היה המרכז היהודי הגדול ברוסיה. בתקופה זו עסק רויטמן בכתיבת יצירות לחברות התקליטים, והיה שבע רצון גשמית ורוחנית. בשנת 1917 כאשר פרצה המהפכה הבולשביקית ברוסיה חרבה הקהילה בסט. פטרבורג. משם עבר לאודסה[2][5] שם הקים בשנת 1919 בית ספר למוזיקה יהודית.
הקונסול האמריקני בבודפשט התרשם מאמנותו של רויטמן והעניק לו ויזה לכל המשפחה. בשנת 1920, הגיע רויטמן עם משפחתו לארצות הברית. כיהן בתחילה שנתיים בביהכנ"ס "אוהב שלום" בברוקלין מלווה במקהלה בניצוחו של ליאו לוב. לאחר מכן קיבל את תפקיד בבית הכנסת "שערי צדק", שם שימש כשמונה עשרה שנה (עם הפסקה של שנתיים באמצע). במהלך השנים הופיע בקונצרטים ברחבי ארצות הברית, אירופה ודרום אמריקה.
רויטמן היה בעל קול טנור לירי, שהיה בעל מנעד רחב. הוא יצר רוב את החומר שלו בעצמו, ולא נשען על אחרים (גם הוא הקליט את יצירתו של י. שלוסברג, 'רצה'). הוא היה ארכיטקט מוזיקלי, אשר כל יצירה שלו הייתה בנין שנבנה בכישרון רב. בשנת 1923 הוא הופיע בחגיגה בניו יורק שנערכה לכבוד חיים נחמן ביאליק[6].
בשעת 1925 הקליט רויטמן את הקטע 'ונתנה תוקף', המנצח ליאו ליוב כתב ביקורת נלהבת על הקטע, בציינו שיש בקטע זה שלשה דברים 'לב לב ושוב לב'.
רויטמן הלחין קטעי חזנות גם על קטעים שאינם מושרים בדרך כלל, והדוגמה המיוחדת לכך היא היצירה 'שוכני בתי חומר' הנאמרת בשעת יציאת נשמתו של אדם. (מקור התפילה הוא בספר מעבר יבוק, אך מילות השיר נכתבו על ידי רבי שלמה אבן גבירול).
קיימות שמועות בדבר משפט שהתנהל בארצות הברית בשנות העשרים בדבר זכויות יוצרים על יצירות חזנות. החזן רויטמן טען כי החזן המפורסם יוסף רוזנבלט "גנב" ממנו 2 יצירות, האחת "אשמנו מכל עם" והשנייה "רחל מבכה על בניה". על פי האגדה, בית המשפט הכריע לטובת רויטמן. אך האמת היא, שהתביעה לא הגיעה לבית משפט, משום שיוסל'ה פרסם התנצלות בעיתונות, והשנים אף הפכו לידידים קרובים.
קישורים חיצוניים
עריכה
דוד רויטמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דוד רויטמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- דוד רויטמן, דף שער בספרייה הלאומית
- דוד רויטמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ American Jewish Year Book (PDF). Vol. 45. 1944. p. 392.
- ^ 1 2 3 החזן דוד רויטמן ז"ל, הארץ, 1 באוגוסט 1943
- ^ ערב ר"ח אלול התרס"ט, הזמן, 30 באוגוסט 1909
- ^ החזן דקהלת ישרון בווילנה מר דוד רויטמאן, הזמן, 2 במאי 1912
- ^ הרמן סויט, בין תיבת הש"ץ והבימה, הארץ, 14 בדצמבר 1930
- ^ יובלו של ביאליק, דואר היום, 13 באפריל 1923