דומיניק פיר
דומיניק פיר (שם מלא: ז'ורז' צ'ארלס קלמנט גיזליין פיר; 10 בפברואר 1910 - 30 בינואר 1969) היה נזיר דומיניקני בלגי, שסייע לפליטים באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועל כך הוענק לו פרס נובל לשלום בשנת 1958.
לידה |
10 בפברואר 1910 לף, בלגיה |
---|---|
פטירה |
30 בינואר 1969 (בגיל 58) לוון, בלגיה |
שם לידה | Georges Charles Ghislain Clement Pire |
מדינה | בלגיה |
מקום קבורה | Cimetière de la Sarte |
השכלה |
|
השקפה דתית | הכנסייה הקתולית |
פרסים והוקרה |
|
ביוגרפיה
עריכהפיר נולד בדינאן, בלגיה. הוא היה הילד הבכור מבין ארבעה שנולד לג'ורג' פיר האב, פקיד אזרחי, ולברטה (רווט) פיר.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 משפחת פיר נמלטה מבלגיה לצרפת בסירה כדי להימלט מהכוחות הגרמנים שהתקדמו לעבר בלגיה. לאחר שביתת הנשק של 1918 הצליחה המשפחה לחזור לדינאן, שהייתה לעיי חורבות. [1]
חינוך
עריכהפיר למד לימודים קלאסיים ופילוסופיה בקולג' בלווי ובגיל שמונה עשרה נכנס למסדר הנזירים הדומיניקנים של לה סארט באואי. הוא נדר את נדריו האחרונים ב־23 בספטמבר 1932, ואימץ את השם דומיניק, על שם מייסד המסדר. לאחר מכן למד תאולוגיה ומדעי החברה במכון הבינלאומי האפיפיורי אנג'ליקום, האוניברסיטה האפיפיורית של סנט תומאס אקווינס, אנג'ליקום ברומא, שם קיבל את הדוקטורט שלו בתאולוגיה בשנת 1936 עם תזה שכותרתה "L'Apatheia ou insensibilité irréalisable et destructrice Apatheia". לאחר מכן חזר לסטודיום של לה סארט שם לימד סוציולוגיה.
קריירה
עריכהלאחר שסיים את לימודיו חזר פיי לפרורי בלה סארט, בהוי, בלגיה, שם התמסר לסיוע למשפחות עניות לחיות על פי כבודן. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש פייר ככומר של תנועת ההתנגדות הבלגית, והשתתף באופן פעיל בפעילותה, כגון סיוע בהברחת טייסי בעלות הברית מחוץ למדינה. הוא קיבל מספר מדליות עבור שירות זה לאחר המלחמה.
בשנת 1949, הוא החל ללמוד סוגיות הנוגעות לפליטים אחרי המלחמה וכתב ספר על העקורים. הוא הקים ארגון שיעזור להם. הארגון נתן חסות למשפחות פליטים, ובמהלך שנות החמישים הקים מספר כפרים באוסטריה ובגרמניה כדי לסייע לפליטים רבים. אף על פי שהיה נזיר דומיניקני, דומיניק פיר תמיד סירב לערבב את אמונתו האישית עם התחייבויותיו למען המקופחים, החלטה שלא תמיד הובנה על ידי הממונים עליו הדתיים.
לאחר שזכה בפרס נובל לשלום, פיר עזר גם בהקמת "אוניברסיטת שלום". מאוחר יותר השתכנע כי לא ניתן יהיה להשיג שלום ללא מיגור העוני, הוא הקים את "איי השלום", ארגון לא ממשלתי המוקדש להתפתחות ארוכת טווח של אוכלוסיות כפריות במדינות מתפתחות. הפרויקטים החלו בבנגלדש ובהודו .
הוא נפטר בבית החולים הרומי-קתולי בלובאן ב־30 בינואר 1969, מסיבוכים בעקבות ניתוח.
יותר מ-30 שנה לאחר מותו, ארבעת הארגונים שהקים עדיין פעילים. בשנת 2008 הוקמה תוכנית לכבוד עבודתו במכון לאס קאסאס באולם בלקפריארס, באוניברסיטת אוקספורד .
ארגונים שהוקמו על ידי דומיניק פייר
עריכה- Service d'Entraide Familiale : ארגון חברתי
- aide aux personnes de placees : פעיל בתחום הפליטים בבלגיה ומעניק חסות לילדים במדינות מתפתחות.
- אוניברסיטת השלום : מתמחה במניעת סכסוכים במקום ובמקום העבודה,
- איי השלום: מקיים פרויקטים של פיתוח לטווח ארוך עם אוכלוסיות בורקינה פאסו, בנין, מאלי, גינאה ביסאו, אקוודור, בוליביה ופרו.
קישורים חיצוניים
עריכה- דומיניק פיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דומיניק פיר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- דומיניק פיר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2012-07-02. נבדק ב-2012-10-15.
{{cite web}}
: (עזרה)