דורון אורבך
דורון אורבך (נולד ב-3 בספטמבר 1952) הוא כימאי ישראלי בעל שם עולמי בתחום האלקטרוכימיה, הידוע במחקריו בתחומי צבירה והמרה של אנרגיה.
 | |
| לידה |
3 בספטמבר 1952 (בן 72) כפר סבא, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי | כימיה, אלקטרוכימיה, כימיה ירוקה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בר-אילן |
| מנחה לדוקטורט | שמריהו הוז |
| מוסדות | אוניברסיטת בר-אילן |
| תלמידי דוקטורט | אריה צבן, יאיר עין אלי, מלאכי נוקד (למעלה מ-65 סטודנטים) |
| פרסים והוקרה | פרס ראש הממשלה ע"ש סמסון לחדשנות בתחום תחליפי נפט לתחבורה[1] |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח סוללות מגנזיום, אלקטרוליטים ייחודיים לסוללות ליתיום בעלות מתח גבוה | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהדורון אורבך[2] נולד בכפר סבא להורים ניצולי שואה (שלחמו במלחמת העצמאות), גדל ברמת גן ולמד בתיכון בליך. שירת בצה"ל בסיירת גולני ונלחם ממערב לתעלת סואץ במלחמת יום כיפור (1973). מאוחר יותר חזר לחטיבת גולני כסגן מפקד פלוגת לחימה ושוחרר ממילואים בדרגת רב-סרן, בגיל 46, כקצין סיור בחיל השריון.
בתחילת שנות ה-80 חזר בתשובה ולמד בישיבת נתיבות עולם בבני ברק. את חזרתו בתשובה הוא מייחס ללימודי המדע שהביאו אותו למסקנה שהעולם לא נוצר במקרה ושהאבולוציה אינה מסבירה לגמרי את היווצרות החיים. מתוך לימוד עצמי של התנ"ך הסיק שהתנ"ך איננו ספר היסטוריה אלא ספר דתי מחייב. כפרופסור לכימיה, יש לאורבך הסתייגות מהדרך בה מלמדים את תולדות החיים על פני האדמה כאוסף תהליכים מקריים ללא תכנון תבוני.[3]
הוא נשוי לשרה, יועצת חינוכית בהכשרתה שכותבת ספרי ילדים. ולהם שבעה ילדים ועשרות נכדים.[4] בנו של דורון, הרב דרור אורבך, מלמד בישיבת תורה ודעת, בראשות הרב דוד לייבל.
קריירה אקדמית
עריכהדורון אורבך למד כימיה באוניברסיטת בר-אילן עד קבלת תואר דוקטור בשנת 1983 (בהצטיינות יתרה), ובמקביל סיים תואר ראשון בהנדסה כימית בטכניון.[2] בין השנים 1983–1985 היה פוסט דוקטורנט באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב, קליבלנד אוהיו. בשנת 1985 הצטרף למחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן וייסד את קבוצת האלקטרוכימיה. מאז 1996 הוא פרופסור מן המניין וחבר סנאט אוניברסיטת בר-אילן. בינואר 2003 הצטרפה קבוצתו של אורבך למרכז ידע לתאי דלק ולצבירה והמרה של אנרגיה הפועל בתמיכת משרד המדע, התרבות והספורט. בין השנים 2001–2005 כיהן כראש המחלקה לכימיה ובשנים 2010–2016 כיהן כראש הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. אורבך מנהל את מרכז האנרגיה של המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן (BINA).[5] קבוצת המחקר של פרופ' אורבך שייכת (יחד עם קבוצות מחקר אחרות מארצות הברית, קנדה, שווייץ, יפן וגרמניה) לרשת של מצוינות בתחום החומרים המתקדמים של מקורות כוח, שנוסדה ונתמכת על ידי BASF, חברת הכימיקלים הגדולה בעולם. קבוצתו נהנית משיתוף פעולה ארוך טווח עם ג'נרל מוטורס, במחקר העוסק במקורות כוח מתקדמים עבור ניידות אלקטרונית (כלי רכב חשמליים). אורבך מנהל תקציב של למעלה מ־56 מיליון ₪ כמייסד ויו"ר של המרכז הישראלי למחקר להנעה אלקטרוכימית, המונה 7 מוסדות ישראליים הנתמכים על ידי הקרן הלאומית למדע. מרכז המחקר הוקם בהתאם להחלטת ממשלה לקידום פיתוח ומחקר של תחליפי הדלק לתחבורה ופועל בשיתוף פעולה מלא עם מנהלת לתחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה.[6][7] דורון אורבך הוא חבר בצוות הניהול המצומצם הנקרא IMLB LLC של הארגון העולמי של קהילת המחקר של סוללות ליתיום ובכלל זה שייך למועצה המדעית הבינלאומית של רשת האנרגיה הצרפתית RS2E [8] ולמועצה המדעית הבינלאומית של המכון הטכנולוגי דאגו (DGIST) שבדרום קוריאה. אורבך עמית בכיר (fellow) בחברה לאלקטרוכימיה (ECS),[9] בחברה לחקר חומרים (MRS), בחברה הבינלאומית לאלקטרוכימיה (ISE), וכן חבר באקדמיה האירופית למדע (מאז 2015). בנוסף הוא משמש כיועץ הרקטור של אוניברסיטת בר-אילן לקליטת מדענים עולים, וכיו"ר ענף הננוטכנולוגיה בלשכת המהנדסים. אורבך משמש (מאז 2003) כעורך עבור כתב העת של החברה האלקטרוכימית הנקרא Journal of the Electrochemical Society. במהלך השנים 2007 ו-2015 שימש גם כעורך בכיר עבור כתב העת Journal of Solid-State Electrochemistry.[10] דורון אורבך עומד בראש המרכז לאנרגיה וקיימות של אוניברסיטת בר-אילן.[11] בין תלמידיו נמנים פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן,[12] פרופ' יאיר עין אלי, דיקן הפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון[13] ועוד כמה חברי סגל אקדמי בכירים נוספים.
מחקר מדעי
עריכהקבוצת האלקטרוכימיה בראשותו של אורבך עוסקת במחקר של מתכות פעילות ומערכות פולריות א-פרוטיות, בפיתוח של שיטות ספקטרוסקופיות עבור מערכות אלקטרוכימיות רגישות, ותהליכי אינטרקלציה אלקטרוכימיים. קבוצתו מונה כארבעים מדענים ונחשבת לקבוצת המחקר הגדולה ביותר בארץ בתחום האלקטרוכימיה.[2][14][15] מחקריו עוסקים בנושאי צבירה והמרה של אנרגיה, כגון פיתוח סוללות יוני ליתיום, פיתוח קבלי על מהירים, פיתוח סוללות מגנזיום נטענות, פיתוח רכב חשמלי וציוד להתפלת מים. פרופ' אורבך נחשב לפורץ דרך בפיתוח סוללות נטענות על בסיס מגנזיום,[16][4] אלקטרוליטים ייחודיים לסוללות ליתיום בעלות מתח גבוה, חומרים קתודיים לסוללות ליתיום, אלקטרודות פחמן בעלות שטח פנים גדול ליצירת קבלי על ואלקטרודות פורוזיביות להתפלת מים.[17] למחקריו פוטנציאל גדול להביא לפיתוח סוללות חדשניות להנעת מכוניות חשמליות ובכך להוות תחליף לדלק פוסילי-נוזלי.
פרסומים
עריכהפרופ' דורון אורבך פרסם למעלה מ-750 פרסומים מדעיים, בכתבי עת מובילים בתחומי כימיה פיזיקלית, אלקטרוכימיה ומדע החומרים ונחשב מן המדענים המצוטטים ביותר בעולם.[18][19] במהלך שנת 2021 צוטטו עבודותיו כ-9800 פעמים לפי גוגל סְקוֹלַר[20] (Google Scholar) ולמעלה מ-8400 פעמים לפי Web of Science. על פי מדד הירש, באנגלית Hirsch index, מדד עולמי מקובל שמטרתו למדוד תפוקה והשפעה של פרסומי חוקרים, הפרמטרים הסטטיסטיים הנוכחיים של אורבך (מאי 2022) עומדים על H אינדקס של 143 (Google Scholar), כ-86200 ציטוטים, ו-127 (Web of Science) כ-68000 ציטוטים (שני בישראל). אורבך נכלל ברשימת 'החוקרים המצוטטים מאוד' לשנים 2018-2021 (Web of Science), רשימה המכירה בחוקרים המשפיעים ביותר בעולם בעשור האחרון.[21] פלטפורמת הדרוג Research.Com דרגה אותו (2022) מספר 89 בהובלה בכימיה בעולם (מספר 133 בעולם במדע חומרים), ומספר 2 בישראל (בשני התחומים).[22]
הוקרה ופרסים
עריכה- בשנת 1992 זכה בפרס השנתי של החברה הישראלית לכימיה - "מדען צעיר מצטיין" – הניתן למדענים שלא מלאו להם ארבעים.
- בשנת 2005 זכה ב"פרס הטכנולוגיה לשנת 2005" של החברה האלקטרוכימית.
- בשנת 2007 זכה בפרס "חוקר מעולה" – הפרס השנתי של האגודה הישראלית לוואקום.
- בשנת 2008 זכה בתואר "עמית בחברה האלקטרוכימית (ECS)".
- בשנת 2010 זכה ב"פרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו למדעים ולמחקר" בתחום כימיה ירוקה.[23]
- בשנת 2010 זכה בתואר "עמית בחברה הבינלאומית לאלקטרוכימיה (ISE)".
- בשנת 2011 היה אחד משני הישראלים היחידים שזכו להכלל ברשימת החוקרים המצוטטים ביותר בתחום מדעי החומר של Institute for Scientific Information - ISI.
- בשנת 2012 זכה בפרס של החברה הישראלית לכימיה.
- בשנת 2013 זכה בפרס לחוקר המצטיין מטעם האגודה האלקטרוכימית האמריקאית ובפרס קולטהוף של הפקולטה לכימיה של הטכניון לשנת 2013/4[15][24]
- בשנת 2014 זכה בפרס ע"ש ארנסט ייגר מטעם האגודה הבינלאומית לסוללות (IBA).[25]
- בשנת 2016 זכה בתעודת הוקרה לחוקרים בעלי הישגים מחקריים הראויים להערכה מיוחדת לשנת ה'תשע"ה מטעם אוניברסיטת בר-אילן על הישגיו בפיתוח שני סוגים של סוללות נטענות חדשניות.[26]
- בשנת 2017 זכה בפרס היוקרתי של החברה לאלקטרוכימיה (ECS) על שם אלן בארד.[27]
- בשנת 2018 זכה בפרס פרס היוקרתי באלקטרוכימיה על שם אלכסנדר פרומקין מטעם החברה הבינלאומית לאלקטרוכימיה.[27]
- בשנת 2018 זכה בפרס ראש הממשלה בשווי מיליון דולר לחדשנות בתחום תחליפי נפט לתחבורה ע"ש סמסון. אורבך, הזוכה הישראלי הראשון בהיסטוריה של פרס זה, זכה בפרס על תרומתו פורצת הדרך לפיתוח סוללות מסוג חדש, בהן סוללה חדשנית מבוססת מגנזיום. למחקריו פוטנציאל גדול להביא לפיתוח סוללות חדשניות להנעת מכוניות חשמליות ובכך להוות תחליף לדלק פוסילי-נוזלי.[1][28][29]
- בשנת 2020 זכה במדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה.[30]
- 2025 - פרס ג'ון ב. גודאינף של האגודה האלקטרוכימית.[31]
קישורים חיצוניים
עריכה
- דורון אורבך, באתר גוגל סקולר
- דורון אורבך, באתר המחלקה לכימיה של אוניברסיטת בר-אילן
רותם שטרקמן, אורה קורן, למה עם ישראל במשבר? "הקב"ה נתן לנו ווייז אבל התברברנו", באתר TheMarker, 24 ביוני 2016- יעל (פרוינד) אברהם, מקור ראשון, המדען שמנסה לפתח את הסוללה המושלמת, באתר nrg, 5 באוקטובר 2017
- ריאיון עם דורון אורבך, בתוכנית בכיוון אחר, באתר הידברות
- קישור שבור - הרצאה של אורבך על יהדות וחזרתו בתשובה, באתר איילה
- דורון אורבך, על צורכי האנרגיה של החברה האנושית בימינו
- עדי רן מארח את דורון אורבך בתוכנית התעוררות, באתר הידברות
- פרופסור דורון אורבך, באתר הידברות
- אוניברסיטת בר אילן, שני פרסים לפרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן – על מחקריו בתחום האלקטרוכימיה, באתר "הידען", 18 ביוני 2013
- הכימיה של החיים מוכיחה: יש אלוהים, באתר ynet, 11 בספטמבר 2013
- דודו ארז מארח את דורון אורבך בתוכנית "שלושה שיודעים", באתר התאגיד "כאן", הפרק מ-14 בינואר 2019.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 פרס ראש הממשלה ע"ש סמסון לחדשנות בתחום תחליפי נפט לתחבורה, 2018
- ^ 1 2 3 פרופ' דורון אורבך - המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ הכימיה של החיים מוכיחה: יש אלוהים, באתר ynet, 11 בספטמבר 2013
- ^ 1 2 מקור ראשון - המדען שמנסה לפתח את הסוללה המושלמת
- ^ המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן (BINA)
- ^ המרכז הישראלי למחקר להנעה אלקטרו-כימית
- ^ התוכנית הלאומית לקידום תעשיות המים והאנרגיה המתחדשת
- ^ RS2E French research network on electromechanical energy storage
- ^ The Electrochemical Society
- ^ Journal of Solid-State Electrochemistry (Springer)
- ^ מרכז חדש לאנרגיה ולקיימות, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ פרופ' אריה צבן - לשכת הנשיא, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ דיקן הפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון
- ^ קבוצת המחקר של פרופ' אורבך - רשות המחקר, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ 1 2 מחקרים ופיתוחים פורצי דרך בתחום האנרגיה - אתר אוניברסיטת בר-אילן
- ^ פיתוח עולמי של סוג חדש של סוללות נטענות באונ' בר-אילן: סוללת מגנזיום נטענת וידידותית לסביבה, באתר גלובס, 14 במאי 2003
- ^ הידען - קבלי-על ונפלאות השכבה הכפולה
- ^ The 2016 List of Most Cited Researchers in Materials Science and Engineering by Elsevier Scopus Data
- ^ 3160 Highly Cited Researchers (h>100) according to their Google Scholar Citations public profiles
- ^ Google Scholar - Doron Aurbach
- ^ Highly Cited Researchers Powered by Web of Science
- ^ Top Chemistry Scientists published by Research.com
- ^ פרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו למדעים ולמחקר 2010
- ^ הידען - פרס לחוקר המצטיין מטעם האגודה האלקטרוכימית האמריקאית ופרס קולטהוף של הפקולטה לכימיה של הטכניון לשנת 2013/4 יוענקו לפרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן
- ^ הידען - פרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר - אילן הוא הזוכה בפרס ייגר לשנת 2014
- ^ טקס הוקרה לחוקרים בעלי הישגים מחקריים הראויים להערכה מיוחדת בשנת הלימודים תשע"ה
- ^ 1 2 פרופ' דורון אורבך זכה בפרס היוקרתי של האגודה הבינלאומית לאלקטרוכימיה
- ^ פרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה והמכון לננוטכנולוגיה זכה בפרס ראש הממשלה בשווי מיליון דולר לחדשנות בתחום תחליפי נפט לתחבורה
- ^ הידען - פרופסור דורון אורבך וחוקר מפינלנד זכו בפרס ראש הממשלה לחדשנות בתחליפי נפט
- ^ מדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה לשנת 2020
- ^ פרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה זכה בפרס ע"ש John B. Goodenough, באתר מה קרה השבוע בקמפוס? - גיליון מס.190, 17 בנובמבר 2025