דורות
דּוֹרוֹת הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד העיר שדרות, בתחומי המועצה האזורית שער הנגב, לצד כביש 334 היוצא משדרות לכיוון בית קמה. דורות הוא הקיבוץ הראשון בנגב בהיווסדו בשנת 1941.
 חדר האוכל בקיבוץ
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 106 מטר |
| תאריך ייסוד | 1941 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 885 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -3.3% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   דורות  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
היסטוריה
עריכההיישוב הוקם בחנוכה, שנת ה'תש"ב (1941) על קרקעות שנרכשו מתושבי הכפר הסמוך הוג' על ידי עולים מגרמניה שהצטרפו אליהם גרעינים מהארץ, מלטביה ומצ'כיה. שמו הוא ראשי תבות של שלושת שמות בני משפחת הוז (דוב, רבקה ותרצה הוז) שנספו, בסוף 1940, בתאונת דרכים בכביש תל אביב חיפה הישן ליד היישוב נורדיה שבשרון. דב הוז היה מהמנהיגים הבולטים של תנועת העבודה וכן פעל רבות בהגנה ובהסתדרות. גרעין הקיבוץ נקרא "הבונה" וישב בחדרה במשך שש שנים. במהלך 1942 נקדחה באר המים, הילדים הגיעו מחדרה, הובא עדר צאן והנגרייה הועברה מחדרה לקיבוץ.
בסקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית דורות ב-230 תושבים. שטחי הקיבוץ השתרעו על פני 4,236 דונמים. באותה שנה תרמה "הדסה" האמריקנית 1250 לא"י להקמת מרפאה משותפת עם הכפר השכן הוג'. ב-1946 פתח קואופרטיב "דרום יהודה" קו אוטובוסים מתל אביב לקיבוץ ולקיבוצים השכנים ניר עם ורוחמה. באותה שנה נחנכה בריכת השחיה בקיבוץ – הראשונה בנגב. חברי הקיבוץ השתתפו בסוף 1946 בעלייה לקרקע של 11 הנקודות. עם פרוץ מלחמת העצמאות התמקמה בסמוך לקיבוץ טייסת הנגב והקיבוץ סבל מהפצצות יומיות של חיל האוויר המצרי. תחילה פונו ילדי קיבוץ בארות יצחק לדורות, ובליל 23 במאי פונו ילדי דורות וילדי היישובים האחרים צפונה לגבעת עלייה שביפו.
היישוב השתייך בהקמתו לקיבוץ המאוחד ואחר כך לאיחוד הקיבוצים, לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, לתק"מ ולתנועה הקיבוצית. בשנת 1956 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית[3].
אוכלוסייה ותעסוקה
עריכהאוכלוסיית הקיבוץ מורכבת, פרט לחברי הקיבוץ, גם מכ-80 ילדים בני משק, מכ-60 סטודנטים ומתושבים נוספים המתגוררים בשכירות בקיבוץ.
בקיבוץ שוכן שלוחת דורות של מכינת מיתרים לכיש.
הקיבוץ מתקיים מתעשייה, מחקלאות ומתיירות. בין הגידולים החקלאיים ניתן למצוא גזר, שום, תפוחי אדמה, חיטה, מטעי פקאן, הדרים ורפת. בקיבוץ שני מפעלים: מפעל מגופים לתעשייה וחקלאות, ומפעל למוצרי שום.
דורות בספרות
עריכהספר הילדים "נא לא לדרוך על הדשא" (1969) של הסופר עודד בצר, שהיה אחד מראשוני המתיישבים בקיבוץ דורות, הוא סיפור אוטוביוגרפי במהותו מהווי ימיו הראשונים של הקיבוץ בנגב, כסיפורו של חלוץ צעיר המספר בגוף ראשון על התנחלות אנשי קיבוץ "תל אחווה" (שם בדוי לקיבוץ דורות) בשנת 1942 בגבעה מדברית. הספר מתאר אירועים שונים בחיי הקיבוץ: את העלייה על הקרקע, החריש הראשון, חפירת הבאר, ראשית בניית הבתים, היחסים עם השכנים והפיכת הקיבוץ למשק פורח.
גם בספרו הראשון של בצר "ביבר הארגמן" (1956), קובץ סיפורי ילדים, ישנם סיפורים שונים מחיי קיבוץ דורות.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דורות- תולדות דורות באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
- דורות, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- קיבוץ דורות באתר המועצה האזורית שער הנגב
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת על חדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ דורות, באתר 'חלון אחורי', 27 בפברואר 2016
דורות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ מפה ומשם - המשקים דורות ורוחמה בדרום חוברו לרשת החשמל, דבר, 24 באוקטובר 1956