דורינל מונטיאנו
דורינל יונל מונטיאנו (ברומנית: Dorinel Ionel Munteanu; נולד ב-25 ביוני 1968) הוא כדורגלן עבר רומני, ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן קבוצת אוצלול גאלאץ.
מונטיאנו, 2013 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
25 ביוני 1968 (בן 56) גרדינאר שברומניה | |||
שם מלא | דורינל יונל מונטיאנו | |||
גובה | 1.69 מטר | |||
עמדה | קשר | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
מונטיאנו שיחק במהלך הקריירה ב-12 קבוצות שונות ברומניה, בלגיה וגרמניה, כקשר ורסטילי ששיחק במספר עמדות בחוליית הקישור, בין היתר כקשר מרכזי, אחורי ושמאלי. לזכותו שתי זכיות באליפות רומניה בשתי קבוצות שונות מהעיר בוקרשט, דינמו וסטיאווה. מונטאננו הוא שיאן ההופעות בנבחרת רומניה, בה שיחק במשך כ-16 שנים ובמדיה כבש 16 שערים ב-134 הופעות, ואותה ייצג בין היתר בשני טורנירי מונדיאל ובשתי אליפויות אירופה.
לקראת פרישתו עבר לתפקיד מאמן/שחקן, אותו נשא במספר קבוצות שונות ברומניה, לפני שפרש ועבר לקריירת אימון בלעדית. במהלך קריירת האימון הוביל את אוצלול גאלאץ לזכייה באליפות רומניה, והוביל בין היתר מספר קבוצות ברוסיה ובאזרבייג'ן.
קריירת משחק
עריכהמונטיאנו החל את דרכו בקבוצת הנוער של מטלול בושקה, בה עלה לשחק בשורות הקבוצה הבוגרת בעונת 1986/1987 בליגת המשנה הרומנית. באות עונה ערך 13 הופעות ליגה במדי הקבוצה, ולאחר עונה אחת עבר לשחק ברשיצה, בה ערך חמש הופעות נוספות בליגת המשנה.
בעונת 1988/1989 שיחק לראשונה בקריירה בליגה הרומנית הבכירה, כשעבר לשחק באולט סקורניסשטי. מונטאנו השתלב היטב בהרכב הפותח וכבש שני שערי ליגה ב-31 הופעות. זמן קצר לאחר פתיחת עונת 1989/1990, עבר מונטאנו לאינטר סיביו. בעונתו השנייה במדי הקבוצה זכה עמה בגביע הבלקנים, לאחר ניצחון בגמר על בודוצ'נוסט פודגוריצה, התואר הראשון בקריירת המשחק של מונטאנו.
לקראת עונת 1991/1992 עבר למועדון הפאר דינמו בוקרשט, וכבר בעונת הבכורה שלו היה לחלק מהזכייה באליפות רומניה בעונה ללא הפסד ליגה. מונטיאנו תרם 12 שערי ליגה ב-33 הופעות לזכייתה של דינמו באליפות. מונטאנו המשיך לעונה נוספת במדי דינמו, שהפסידה את האליפות לסטיאווה בוקרשט, בעונה בה קבע שיא קריירה של 15 שערי ליגה ב-34 הופעות. במדיה של דינמו ערך מונטיאנו את הופעותיו הראשונות במסגרת האירופית, עם ארבע הופעות ושער בגביע אופ"א, וארבע הופעות במסגרת ליגת האלופות.
בתום שתי עונות בדינמו בוקרשט, ולקראת עונת 1993/1994, עזב מונטיאנו לראשונה את רומניה והצטרף לסרקל ברוז' מליגת העל הבלגית. במדיה של סרקל היה מונטיאנו לשחקן הרכב קבוע, ובשתי עונות בקבוצה כבש 12 שערי ליגה ב-65 הופעות.
לאחר שתי עונות בבלגיה, עבר מונטיאנו לפ.צ. קלן מהבונדסליגה, במדיה הפך מיידית לשחקן הרכב משמעותי. בעונתו השלישית בקבוצה סיימה קלן במקום ה-17 וירדה לבונדסליגה השנייה. מונטיאנו ביקש לסיים את דרכו בקבוצה בעקבות הירידה, אך על אף הצעות מאנגליה ומספרד, קלן הודיעה כי הוא אינו למכירה ומונטיאנו נותר לשחק בקבוצה עונה נוספת. על אף שתרם שבעה שערי ליגה ב-32 הופעות, קלן לא הצליחה להתמודד על העלייה, סיימה עשירית בלבד בליגת המשנה, ובתום ארבע שנים שוחרר מהמועדון. בסך הכול כבש מונטיאנו 18 שערים ב-129 הופעות ליגה במדי קלן. מונטיאנו נשאר בגרמניה והצטרף לוולפסבורג מהבונדסליגה לקראת עונת 1999/2000. במדיה של וולפסבורג ערך 91 הופעות ליגה וכבש 11 שערים בארבע וחצי עונות.
בחלון ההעברות של עונת 2003/2004, ולאחר עשר וחצי עונות, חזר מונטיאנו לרומניה והצטרף לסטיאווה בוקרשט. עונה אחר כך סייע לה לזכות באליפות רומניה, האליפות השנייה של מונטאנו בן ה-37 בקריירה, עם 28 הופעות ליגה ושער אחד. גם במסגרת גביע אופ"א היה מונטיאנו לשחקן הרכב חשוב, ושותף ב-11 מתוך 12 משחקיה של הקבוצה במפעל באותה העונה. אלא שבסיום העונה שוחרר מהמועדון, בין היתר עקב עימות עם מנכ"ל הקבוצה.
נבחרת רומניה
עריכההקריירה הבינלאומית של מונטיאנו נפרשה על פני כ-16 שנים, שבמהלכן היה למלך ההופעות במדי הנבחרת בכל הזמנים. את הופעת הבכורה במדי נבחרת רומניה ערך תחת המאמן מירצ'ה רדולסקו ב-23 במאי 1991, בהפסד החוץ 1-0 לנורווגיה במשחק ידידות. לאחר מכן לקח חלק בשלושה משחקים במסגרת מוקדמות יורו 1992, ואת שערי הבכורה שלו כבש בצמד משחקי הידידות מול מצרים בחוץ בדצמבר של אותה השנה.
מונטיאנו היה לחלק מרכזי בנבחרת כבר בגיל צעיר, ושותף בכל עשרת המפגשים של רומניה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, בהם סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לטורניר הגמר. מונטיאנו זומן על ידי המאמן אנגל יורדנסקו לסגל רומניה למונדיאל 1994 בארצות הברית, בו נחשבה רומניה לאחת מהפתעות הטורניר. מונטיאנו פתח ושיחק לאורך כל משחקיה של רומניה בשלב הבתים, ובהם הניצחון 3-1 על קולומביה, התבוסה 4-1 לשווייץ והניצחון 1-0 על המארחת ארצות הברית, שהבטיח לרומניה את המקום הראשון בבית. בשמינית הגמר הדיחה רומניה, עם מונטיאנו בהרכב, את ארגנטינה החזקה עם ניצחון 3-2, והודחה ברבע הגמר בהפסד בדו-קרב בעיטות עונשין מול שוודיה. מונטאנו פתח בהרכב אך הוחלף בדקה ה-84.
גם במסגרת מוקדמות יורו 1996 היה למונטיאנו תפקיד מרכזי. הוא שותף בתשעה מתוך עשרת מפגשיה של רומניה בטורניר המוקדמות, וכבש פעמיים – כולל שער ניצחון במשחק הבית מול ישראל, שהסתיים בניצחונה של רומניה 2-1. רומניה העפילה ליורו 1996 מהמקום הראשון בטבלת הבית. מונטאנו זומן לסגל על ידי יורדנסקו, אך רומניה התקשתה לשחזר את ההישג מהמונדיאל וסיימה אחרונה בבית, ללא נקודות. מונטיאנו פתח ושיחק לאורך שני משחקיה הראשונים של רומניה בטורניר, שהסתיימו בהפסדי 1-0 לצרפת ולבולגריה. במשחק השלישי, הפסד 2-1 לספרד, עלה מונטיאנו מהספסל בדקה ה-66.
עדיין תחת יורדנסקו, רשמה רומניה עם מונטיאנו העפלה שלישית ברציפות לטורניר גדול, לאחר שצלחה בקלות את משחקי מוקדמות מונדיאל 1998. מונטיאנו שותף בשמונה משחקים מתוך עשרת משחקיה של רומניה, וכבש שלושה שערים – כולם בניצחון החוץ 8-1 על ליכטנשטיין. הוא זומן על ידי יורדנסקו למונדיאל 1998, ופתח ושיחק לאורך כל משחקיה של רומניה בטורניר, כקשר שמאלי. רומניה צלחה את שלב הבתים במקום הראשון, לאחר ניצחונות 1-0 על קולומביה ו-2-1 על אנגליה, ובשוויון 1-1 מול תוניסיה. רומניה נעצרה בשמינית הגמר עם הפסד 1-0 לקרואטיה.
גם בעידן שאחרי יורדנסקו, נותר מונטיאנו אחד משחקניה הבולטים והיציבים של הנבחרת הרומנית. הוא היה שותף לתשעה מתוך עשרת משחקיה של רומניה במוקדמות יורו 2000, אותם סיימה ראשונה בבית, וכבש שלושה שערים, כולל שער החוץ בניצחון 1-0 על פורטוגל, אותה הקדימה רומניה בנקודה אחת בלבד בסיום טורניר המוקדמות. מונטיאנו זומן על ידי אמריך יניי לסגל רומניה ליורו 2000, ולאחר הכישלון ביורו הקודם, הפעם הצליחה רומניה לעבור את שלב הבתים. מונטאנו עלה בהרכב רומניה בשוויון 1-1 מול גרמניה ובהפסד 1-0 לפורטוגל. במשחק השלישי פגשה רומניה את אנגליה. בדקה ה-48, במצב של 2-1 לאנגלים, השתלט מונטיאנו על הרחקה לא טובה של השוער האנגלי נייג'ל מרטין, עצר את הכדור על החזה ומכ-16 מטרים בעט ברגל שמאל לרשת, כדי לקבוע 2-2. רומניה הצליחה להפוך את התוצאה לניצחון 3-2 בסיום, ועלתה לשלב הבא על חשבון אנגליה. מונטיאנו פתח ושיחק תשעים דקות בהפסד 2-0 לאיטליה, שסיים את דרכם של הרומנים ברבע הגמר.
מונטיאנו היה שותף מלא לקמפיינים הכושלים של מוקדמות מונדיאל 2002 ומוקדמות יורו 2004. הוא הספיק לערוך הופעה בודדת במוקדמות יורו 2008, טורניר מוקדמות היורו החמישי בקריירה שלו, וארבעה ימים אחר כך, ב-12 בספטמבר 2007, ערך את הופעתו האחרונה במדי רומניה, בהפסד החוץ 3-1 לגרמניה במשחק ידידות. בסך הכול ערך 134 הופעות במדי רומניה, בהן כבש 16 שערים.
קריירה כמאמן-שחקן
עריכהלקראת עונת 2005/2006, קיבל מונטיאנו את תפקיד מאמן קבוצת צ'.פ.ר. קלוז', אליה הצטרף על תקן מאמן-שחקן. כבר באותו הקיץ הוביל מונטיאנו את קבוצתו לגמר גביע האינטרטוטו, תוך שהיא מדיחה בין היתר את אתלטיק בילבאו, סנט אטיין וז'לגיריס וילנה לפני שנוצחה בגמר כפול על ידי לאנס. בהמשך העונה הוביל מונטיאנו את קלוז' למקום החמישי בטבלה, שיפור של שישה מקומות מהעונה החולפת. לצד תפקיד מאמן הקבוצה, הוסיף מונטיאנו 21 הופעות ליגה כשחקן הקבוצה באותה העונה.
ב-2 באוקטובר 2006, על אף פתיחת עונה מוצלחת שכללה שישה ניצחונות ושני הפסדים בלבד בעשרת משחקי הליגה הראשונים, הודיע מונטיאנו על התפטרותו מהתפקיד, וזאת בשל התערבות בהחלטות מקצועיות וחוסר תמיכה מצד הנהלת הקבוצה. מונטאנו החזיק בהצעה מקבוצת התחתית ארגש פיטשטי, ועל אף מצבה העגום בתחתית, קיבל את התפקיד שלושה ימים לאחר התפטרותו. מונטיאנו בן ה-38 ערך רק שלוש הופעות ליגה במדי ארג'ש, וגם כמאמן לא הצליח לשפר את מצבה בטבלה. משאבדו סיכויי ההישארות של המועדון, פוטר מונטיאנו מתפקידו לאחר כחצי שנה בלבד. לקראת עונת 2007/2008 התמנה מונטאנו לתפקיד שחקן-מאמן בקבוצת וסלוי מהליגה הבכירה. מונטיאנו לא סיים את העונה עם הקבוצה, ושוחרר מתפקידו באפריל, כחודשיים לפני תום העונה. במדיה של וסלוי ערך את הופעותיו האחרונות כשחקן פעיל, עם 16 הופעות בסך הכול, לפני שפרש ממשחק בגיל ארבעים.
קריירת אימון
עריכהזמן קצר לאחר פתיחת עונת 2008/2009, התמנה מונטיאנו לתפקיד מאמן אוניברסיטטה קלוז' מליגת המשנה. חודשיים לאחר מכן, ולאחר שאימן את הקבוצה בשבעה משחקי ליגה בלבד, התפטר מונטאנו מתפקידו על מנת לרשת את מאמן סטיאווה בוקרשט המתפטר, מריוס לקטוש[1]. המינוי היוקרתי החזיק מעמד כחודש וחצי בלבד, במהלכם אימן מונטיאנו בחמישה משחקים בלבד (ניצחון וארבע תוצאות תיקו), בטרם פוטר מתפקידו על ידי נשיא המועדון ג'יג'י בקאלי, שהשיב את לקטוש לתפקיד המאמן. לקראת סיום העונה שב לאוניברסיטה קלוז', אותה אימן במשך החודשיים האחרונים של העונה, וסייע לה להישאר בליגת המשנה בפער שתיים בלבד מהקו האדום.
לקראת עונת 2009/2010 התמנה מונטיאנו לתפקיד מאמן אוצלול גאלאץ מהליגה הבכירה. הקבוצה הפגינה שיפור תחת מונטאנו וסיימה את העונה במקום השמיני, שלוש נקודות בלבד מהמקום המוביל למפעלים האירופים. בעונת 2010/2011 הפגינה קבוצתו של מונטיאנו יכולת יציבה לאורך כל העונה. היא טיפסה למקום הראשון בשלב מוקדם של העונה, ושמרה עליו עד לסיומה כדי לזכות באליפות היסטורית, מפתיעה וראשונה בתולדותיה. את מרב השבחים על ההישג קיבל מונטיאנו, שנחשב היה לאחד הגורמים הבולטים בזכייה המפתיעה. מונטיאנו וגאלאץ זכו גם בתואר הסופר קאפ הרומני בפתיחת העונה הבאה, עם ניצחון 1-0 על סטיאווה בוקרשט. בנוסף, זכתה גאלאץ להשתתף בשלב הבתים של עונת 2011/2012 בליגת האלופות, אך סיימה אחרונה בבית וללא נקודות. בליגה הסתפקה הקבוצה במקום השישי, ונותרה מחוץ למקומות המובילים לליגה האירופית. מונטאנו פתח עונה רביעית בקבוצה עם ניצחון ליגה, אך לאחריו הגיעו חמישה משחקים רצופים ללא ניצחון, שבעקבותיהם התפטר מונטאנו מתפקידו.
ב-15 בנובמבר 2012, כשלושה חודשים לאחר שהתפטר מגאלאץ, התמנה מונטיאנו לתפקיד מאמן דינמו בוקרשט, אלא שלאחר חודש וחצי הגיש את התפטרותו עקב רצונו להגשים חלום ולאמן מחוץ לרומניה. יום אחד בלבד אחר כך התמנה לתפקיד מאמן מורדוביה סראנסק מליגת העל הרוסית. הוא אימן את הקבוצה במשך חצי עונה, אך כשל בניסיון להשאירה בליגה הבכירה. לקראת עונת 2013/2014 התמנה לתפקיד מאמן קובאן קרסנודאר מהליגה הרוסית הבכירה, אך פוטר כעבור ארבעה חודשים כאשר קבוצתו התקשתה להיצמד לצמרת.
מונטיאנו, שסיים את העונה החולפת ללא קבוצה מאז פוטר מקובאן, התמנה לקראת עונת 2014/2015 לתפקיד מאמן גבאלה מליגת העל האזרית, אך שוב לא סיים את העונה במועדון ופוטר לאחר כחצי שנה, כשקבוצתו במקום השישי ועם ארבעה ניצחונות בלבד ב-16 משחקים.
בהמשך אותה העונה, ולאחר הניסיון הכושל לאמן מחוץ לרומניה, שב מונטיאנו לאמן במדינתו ב-4 במרץ 2015, כשהתמנה לתפקיד מאמן אסטרה ג'יורג'יו במקומו של אולג פרוטאסוב שפוטר. שוב הייתה זו קדנציה קצרה במיוחד, ולאחר פחות מחודשיים התפטר מונטיאנו מתפקידו כשהקבוצה נותרה במקום החמישי, בו הייתה עם הצטרפותו. בעונת 2016/2017 אימן למשך תקופה קצרה של כחודשיים וחצי את זאכו מליגת העל העיראקית, שסיימה את העונה במקום ה-16.
בשלהי העונה הצטרף מונטיאנו לשקולאר רשיצה, בה שיחק בשלבי הקריירה המוקדמים שלו, בתפקיד המנהל הטכני של הקבוצה מהליגה השלישית.
תארים
עריכהתארים כשחקן
עריכה- אינטר סיביו
- דינמו בוקרשט
- סטיאווה בוקרשט
תארים כמאמן
עריכה- אוצלול גאלאץ
סטטיסטיקות
עריכהמועדונים
עריכהעונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
---|---|---|---|---|
הופעות | שערים | |||
1986/1987 | מטלול בושקה | הליגה הרומנית השנייה | 13 | 0 |
1987/1988 | רשיצה | הליגה הרומנית השנייה | 5 | 0 |
1988/1989 | אולט סקורניסשטי | ליגת העל הרומנית | 31 | 2 |
1989/1990 | 2 | 0 | ||
1989/1990 | אינטר סיביו | ליגת העל הרומנית | 14 | 0 |
1990/1991 | 33 | 7 | ||
1991/1992 | דינמו בוקרשט | ליגת העל הרומנית | 33 | 12 |
1992/1993 | 34 | 15 | ||
1993/1994 | סרקל ברוז' | ליגת העל הבלגית | 34 | 7 |
1994/1995 | 31 | 5 | ||
1995/1996 | פ.צ. קלן | בונדסליגה | 33 | 4 |
1996/1997 | 31 | 4 | ||
1997/1998 | 33 | 3 | ||
1998/1999 | הבונדסליגה השנייה | 32 | 7 | |
1999/2000 | וולפסבורג | בונדסליגה | 22 | 3 |
2000/2001 | 24 | 3 | ||
2001/2002 | 33 | 3 | ||
2002/2003 | 18 | 2 | ||
2003/2004 | 4 | 0 | ||
2003/2004 | סטיאווה בוקרשט | ליגת העל הרומנית | 5 | 1 |
2004/2005 | 28 | 1 | ||
2005/2006 | צ'.פ.ר. קלוז' | ליגת העל הרומנית | 21 | 0 |
2006/2007 | 5 | 0 | ||
2006/2007 | ארגש פיטשטי | ליגת העל הרומנית | 3 | 0 |
2007/2008 | וסלוי | ליגת העל הרומנית | 16 | 0 |
סך הכול בקריירה | 538 | 79 |
נבחרת לאומית
עריכהנבחרת רומניה | ||
---|---|---|
שנה | הופעות | שערים |
1991 | 7 | 2 |
1992 | 8 | 0 |
1993 | 9 | 0 |
1994 | 13 | 0 |
1995 | 6 | 2 |
1996 | 10 | 0 |
1997 | 5 | 3 |
1998 | 14 | 1 |
1999 | 10 | 2 |
2000 | 11 | 1 |
2001 | 11 | 1 |
2002 | 7 | 2 |
2003 | 8 | 2 |
2004 | 0 | 0 |
2005 | 9 | 0 |
2006 | 3 | 0 |
2007 | 3 | 0 |
סך הכול | 134 | 16 |
קישורים חיצוניים
עריכה- דורינל מונטיאנו, באתר Transfermarkt
- דורינל מונטיאנו, באתר WorldFootball.net
- דורינל מונטיאנו, באתר National Football Teams
- דורינל מונטיאנו, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- הופעות בינלאומיות באתר RSSSF
הערות שוליים
עריכה- ^ אלופות: מונטיאנו מונה למאמן סטיאווה בוקרשט, באתר ynet, 27 באוקטובר 2008
נבחרת רומניה – מונדיאל 1994 | ||
---|---|---|
1 פרונאה • 2 פטרסקו • 3 פרודן • 4 בלודדיסי • 5 לופסקו • 6 פופסקו • 7 מונטיאנו • 8 צ'יריטה • 9 רדוצ'ויו • 10 חאג'י • 11 דומיטרסקו • 12 סטליה • 13 סלימס • 14 מכחי • 15 פנדורו • 16 ולדויו • 17 מולדובן • 18 גלסה • 19 פפורה • 20 סטינגה • 21 איבן • 22 פרדה • מאמן: יורדנסקו |
נבחרת רומניה – יורו 1996 | ||
---|---|---|
1 סטליה • 2 פטרסקו • 3 פרודן • 4 בלודדיסי • 5 לופסקו • 6 פופסקו • 7 לקטוש • 8 סבאו • 9 רדוצ'ויו • 10 חאג'י • 11 מונטיאנו • 12 פרונאה • 13 סלימס • 14 גלסה • 15 דובוס • 16 מיכלי • 17 פיליפסקו • 18 סטינגה • 19 איליה • 20 מולדובן • 21 ולדויו • 22 טנה • מאמן: יורדנסקו |
נבחרת רומניה – מונדיאל 1998 | ||
---|---|---|
1 סטנגסיאו • 2 פטרסקו • 3 דולקה • 4 דובוס • 5 גלסה • 6 פופסקו • 7 לקטוש • 8 מונטיאנו • 9 מולדובן • 10 חאג'י • 11 איליה • 12 סטליה • 13 סיאובוטריו • 14 ניקולסקו • 15 מרינסקו • 16 פופסקו • 17 דומיטרסקו • 18 פיליפסקו • 19 סטינגה • 20 סלימס • 21 קריובאנו • 22 פרונאה • מאמן: יורדנסקו |
נבחרת רומניה – יורו 2000 | ||
---|---|---|
1 לובונץ • 2 פטרסקו • 3 סיאובוטריו • 4 פיליפסקו • 5 גלסה • 6 פופסקו • 7 מוטו • 8 מונטיאנו • 9 מולדובן • 10 חאג'י • 11 איליה • 12 סטליה • 13 קיבו • 14 פטרה • 15 לופסקו • 16 רוסו • 17 בלודדיסי • 18 גנאה • 19 לינקר • 20 הילדן • 21 פרונאה • 22 קונטרה • מאמן: יני |