דיאבלו (סדרת משחקים)

דיאבלו (באנגלית: Diablo) היא סדרת משחקי מחשב מסוגת משחקי תפקידים פעולה Hack and slash המתרחשים בזמן אמת שפותחו והוצאו לאור על ידי חברת בליזארד האמריקאית. הסדרה כוללת שלושה משחקי ליבה: דיאבלו 1, דיאבלו 2, דיאבלו 3 ודיאבלו 4. לכל משחק (פרט לרביעי שיצא לא מזמן) הופצה חבילת הרחבה הממשיכה את העלילה של אותו משחק. תכנים נוספים בסדרה פורסמו בספרים ומשחקים נוספים של חברת בליזארד.

דיאבלו
Diablo

עטיפת המשחק הראשון
עטיפת המשחק הראשון
כללי
תאריך הוצאה	31 בדצמבר 1996
סוגה	משחק תפקידים ממוחשב, Hack and slash, משחק פעולה ממוחשב
פיתוח	NetEase, Blizzard Entertainment
הוצאה לאור	Sierra Entertainment, Blizzard Entertainment
דרישות תוכנה
פלטפורמות	Microsoft Windows, macOS, פלייסטיישן, פלייסטיישן 3, פלייסטיישן 4, Xbox 360, Xbox One, נינטנדו סוויץ'

עולם הסדרה

סדרת המשחק מתרחשת ביקום בו מתקיימת מלחמה ארוכת שנים בין גן עדן לגיהנום, המיוצגים בעולם על ידי מלאכים ושדים. היקום מורכב משלושה עולמות: גן העדן, מושבם של המלאכים, הגיהנום, מושבם של השדים ועולמם של בני האדם הנקרא "סנקטוארי" (באנגלית: Sanctuary, בתרגום לעברית - מקום מקלט). סנקטוארי נוצר על ידי מלאכים ושדים מורדים שמאסו במלחמה הבלתי פוסקת בין גן עדן לגיהנום. כאשר מלאכים ושדים הזדווגו ביניהם נולדו יצורים חזקים בשם "נפילים", בני האדם, לפי עלילת המשחקים, הם צאצאים של יצורים אלו. עלילת המשחק מתמקדת באופן בו גם מלאכים וגם שדים מנסים להשפיע על בני האדם ולנצל אותם למטרותיהם. העולם נשמר בהחבא מכוחות גן העדן והגיהנום באמצעותה של "אבן העולם" (The Worldstone) שהושמדה בסופו של המשחק השני.

רבים מהמושגים והדמויות בסדרת משחקים זו, מבוססים על התנ"ך, וכן מהמיתולוגיה היהודית, הנוצרית, והזורואסטרית. למשל, שמות המלאכים: טיריאל - תירא-אל, מלאך הצדק, אוריאל, ׁמלאכית התקווה; שמות השדים: בעל, בליעל, לילית, אזמודאן > אסמודאוס > אשמדאי. כלל הקונספט של גן העדן והגיהנום, מלאכי עליון, מלאכים נופלים (Fallen Angles), שדים, נפילים, ועוד. כמו גם הקונספט של מאבק תמידי בין האור לחושך, המוטיב המרכזי בדת הזורואסטרית.

גאוגרפיה

סנקטוארי הוא עולמם של בני האדם והזירה המרכזית של משחקי הסדרה. בסנקטוארי מספר רב של ממלכות, ישויות וכוחות מנוגדים ומגוונים. העולם מורכב משתי יבשות מרכזית - המערבית והמזרחית, ושלושה איים קטנים יותר.

היבשת המערבית היא ביתם של הממלכות המערביות - קנדורס, ווסטמארצ' ואנטסטייג. ממלכות אלו מבוססות על התרבויות המערביות והאירופאיות של העולם האמיתי, המבנים לרוב מבני אבן אפורה בתצורות של טירות גדולות. טריסטרם, העיר המרכזית של המשחק הראשון ונקודות ההתחלה של המשחק השני והשלישי, שוכנת בממלכת קונדורס באזור זה. מדבר אראנוק, שבירתו לוט גוליין היא מרכז החלק השני במשחק השני, שוכן ביבשת זו, כמו גם הדרדלנדס (Dreadlands). שני אזורים אלו הם אזורים צחיחים וללא חיים רבים.

היבשת המזרחית כוללת את קהיג'יסטן, אימפריה הכללה את הג'ונגלים בדרום היבשת עד המדברים בצפונה. לקהיג'יסטן שתי ערים מרכזיות - קוראסט, מרכזה הדתי של אמונת הזאקארום, וקלדיום, עיר המכשפים, הגדולה ביותר בערי סנקטוארי.

כוחות ופלגים

גן העדן

גן העדן נשלט על ידי מועצת מלאכים אשר מקבלת החלטות עבור כל גן העדן. מועצה זו נקראת "המועצה האנג'ירית" (the Angiris Council) והיא מונה חמישה מלאכים שמייצגים את חמשת המרכיבים של הבריאה:

• מלאך עליון טיריאל, מלאך הצדק (באנגלית: Archangel Tyrael, The Aspect of Justice), המלאך המרכזי בסדרה, אינו החזק מביניהם אך היחיד שמגיע לסנקטוארי ומתערב בעלילה במשחק.
• מלאך עליון אימפיריוס, מלאך האומץ והגבורה (באנגלית: Archangel Imperius, The Aspect of Valor), מפקד צבא גן עדן.
• מלאכית עליון אוריאל, מלאכית התקווה (באנגלית: Archangel Auriel, the Aspect of Hope).
• מלאך עליון אית'ריאל, מלאך הגורל (באנגלית: Archangel Itherael, the Aspect of Fate).
• מלת'יאל, מלאך המוות (באנגלית: Malthael, the Angel of Death), לשעבר מלאך עליון החכמה (Archangel of Wisdom), שימש כמנהיגה של המועצה האנג'ירית עד השמדתה של אבן העולם, מיד אחריה נעלם. עזיבתו את גן עדן הובילה להתפרקות המועצה. מלת'יאל חזר במהלך הרחבת המשחק השלישי, "קוצר הנשמות" (Reaper of Souls), שם מהווה הנבל הראשי והבוס בסוף חלק 5. של המשחק השני.

הגיהנום

הגיהנום נשלט על ידי שבעה רשעים גדולים (שבע הוא מספר של כח בגיהנום). רשעים אלה מחולקים לארבעה רשעים נחותים (Lesser Evils), אחים השולטים על אזורים שונים בגיהנום: אנדריאל, דוריאל, בליעל ואזמודן, ולשלושה רשעים ראשיים (Prime Evils) בעלי כוח בלתי מוגבל. שלושת הרשעים הגדולים הם אחים והם מהווים הנבלים העיקריים במשחק:

• מפיסטו, אדון השנאה (באנגלית: Mephisto, The Lord of Hate), האח הבכור בשלישייה אך החלש ביותר מביניהם. למרות זאת, מפיסטו הוא החכם ביותר מבין השלושה, הקיצוני ביותר ברשעותו, וככל הנראה היחיד שיש לו ילדים. מפיסטו הוא הבוס בסוף חלק 3 של המשחק השני. הבת של מפיסטו היא לילית, שיצרה את סנקטוארי ויחד עם אינאריוס יצרה את הנפילים הראשונים.
• בעל, אדון ההרס (באנגלית: Ba'al, The Lord of Destruction), האח האמצעי והשני בכוחו (אף על פי שבמשחק הוא חזק מדיאבלו, בספר הוא חלש יותר). בעל הוא הנבל הראשי של ההחרבה למשחק השני, אדון ההרס.
• דיאבלו, אדון האימה (באנגלית: Diablo, The Lord of Terror), האח הצעיר והחזק מכולם, הוא גם מנהיג השלישייה והנבל המרכזי והעיקרי בכלל משחקי הסדרה.

שלושת הרשעים הגדולים שלטו בגיהנום עד שגורשו ממנו על ידי הרשעים הנחותים אזמודן ובליעל. שלושת האחים הגיעו לסנקטוארי, שם שמרו על חלק קטן מכוחם הקודם בגיהנום. שלושת האחים נרדפו ונתפסו על ידי ארגון מכשפים אנושי, ה"הורדרים", בסיועו של המלאך טיריאל, ונכלאו ב"אבני נשמה" (Soulstones) שנקברו בהחבא ברחבי העולם. הרשעים שוחררו כאשר דיאבלו יצר קשר עם בני התמותה שחיו בעיר מעל המקום בו נקברה אבן הנשמה שלו, עיר בשם טריסטרם, ופתח שער לגיהנום ממנו פלשו לסנקטוארי שדים כדי לשחרר את האחים ולסייע בהשתלטות על עולם בניית האדם.

לאחר גירוש שלושת הרשעים הגדולים פרצה מלחמת אזרחים בגיהנום בין תומכיהם של שניים מהרשעים הנחותים, אזמודן ובליעל.

• אנדריאל, אדונית הכאב ופילגשתו של כל הרוע (באנגלית: Andariel, the Maiden of Anguish and Mistress of All Evil), אחותם של אזמודן, בליעל ודוריאל והנקבה היחידה ברשעים. למרות השתייכותה לרשעים הנחותים שגירשו את הרשעים הגדולים, אנדריאל נשארה נאמנה לדיאבלו ועקבה אחריו לסנקטוארי. אנדריאל היא הבוס בסוף חלק 1 של המשחק השני.
• דוריאל, אדון הכאב (באנגלית: Duriel, the Lord of Pain), אחיה התאום של אנדריאל. דוריאל הוא הבוס בסוף חלק 2 של המשחק השני.
• בליעל, אדון השקרים (באנגלית: Belial, the Lord of Lies), הרשע הנחות שיחד עם אחיו, אזמודן, יזם את המרד נגד הרשעים הגדולים וגירש אותם מהגיהנום. בליעל מופיע במשחק כבוס במהלך חלק 2 של המשחק השלישי.
• אזמודן, אדון החטא (באנגלית: Azmodan, the Lord of Sin), הגנרל הראשי של הגיהנום, יזם את המרד נגד הרשעים הגדולים. אזמודן הוא הבוס בסוף חלק 3 של המשחק השלישי.

עלילה מרכזית

תחילת הסיפור היא כאשר אינאריוס, מלאך ויועץ למועצה האנג'ירית, מאס במלחמה הנצחית בין גן העדן והגיהנום והחליט לעזוב את גן העדן כאשר המוני מלאכים הולכים אחריו. יחד איתו עזבה את הגיהנום בת-זוגו, לילית, ביתו של מפיסטו, יחד עם המוני שדים מהגיהנום. ביחד הקימו סנקטוארי. בשביל להסתיר את דבר קיומו של העולם החדש, גנב אינאריוס את "אבן העולם" (Worldstone) שהסתירה את העולם מכוחות גן העדן והגיהנום. במהלך השנים הזדווגו השדים והמלאכים ויצרו בני כלאיים, נפילים (Nephalem), חצי מלאכים וחצי שדים, אבל חזקים משניהם. בעקבות היווצרותם התפתח ויכוח בין לילית, שרצתה להשתמש בכוחם של הנפילים כדי לשלוט גם בגן העדן וגם בגיהנום, לאינאריוס שרצה להשמידם. בכעסו החליט אינאריוס לגרש את לילית, אך לפני שהספיק לעשות זאת הרגה לילית את כל המלאכים והשדים שנשארו. מעשה זה גרם לאינאריוס להשאיר את הנפילים בחיים. אך הוא הוסיף לאבן העולם תכונה נוספת שמנעה מהם את התפתחות כוחותיהם. כל דור שעבר החליש את כוחותיהם עד שהפכו לבני האדם.

עם התגלותו הבלתי נמנעת של סנקטוארי, הועלה הרעיון במועצה האנג'ירית להשמידו. המלאך שהעלה את ההצעה היה אימפיריוס, שראה את בני האדם כבני כלאיים טמאים שדם שדים זורם בעורקיהם. הצעתו נפסלה כאשר המלאכית אוריאל והמלאך טיריאל הצביעו נגדו. הם ראו את בני האדם כבני ברית עוצמתיים אפשריים. שלושת הרשעים הראשיים בגיהנום הגיעו במהירות למסקנה דומה לזו של אוריאל וטיריאל. מפיסטו, לורד השנאה, נפגש בסתר עם המועצה האנג'ירית וסוכם על הפסקת אש אשר בה יוכלו שני הצדדים לנסות לגייס את סנקטוארי לטובתם.

השינוי הקיצוני בגישה של שלושת האחים בקשר למלחמה בגן העדן עוררה את תחושתם של ארבעת הרשעים התחתונים שהאחים פוחדים להמשיך את המלחמה. אזמודן ובליאל חשו שטמונה פה הזדמנות להפיכה. בעידודם פרץ המרד כנגד האחים ושלושתם גורשו מהגיהנום אל עולם בני האדם. טיריאל, ששמע על כניסתם של שלושת האחים אל סנקטוארי, גייס קבוצה של קוסמים חזקים, שנקראה "הורדרים" (Horadrim) כדי להילחם בהם שכלאו את הרשעים באבני נשמה (Soulstones). כוחה של האבן האדומה שכלאה את דיאבלו דעך עם השנים, ואילו כוחו של דיאבלו חזר אליו - באופן מוגבל. באמצעות כוחות טלפתיים הוא הפך את הארכיבישוף של טריסטרם, לזרוס, לנאמנו. על מנת שדיאבלו יוכל לצאת מהאבן היה עליו למצוא גוף מארח. הוא ניסה להשתלט על השליט המקומי, המלך לאוריק, אבל כשל. דיאבלו נטש את הרעיון ושלח את לזרוס לחטוף את בנו של המלך, הנסיך אלברכט. לזרוס תקע את אבן הנשמה במצחו של הילד ודיאבלו החל להשתלט על גופו, אבל היה עוד רחוק מלהיות בכח מלא. החל מרגע זה החל מאבק של גיבורים אנושיים בכוחות הגיהנום והגן עדן במטרה להגן על עולמם.

משחקים בסדרה

דיאבלו 1: צילום מסך - לוחם הנמצא בעירה טריסטראם

דיאבלו 1

ערך מורחב – דיאבלו (משחק מחשב)

דיאבלו, המשחק הראשון בסדרה, פורסם ב-31 בדצמבר 1996 למחשב. סגנון המשחק הוא כמקובל במסגרת משחקי "Hack and Slash": השחקן מגלם דמות בודדת החוקרת מבוך ועוסקת בעיקר זמנה בקטל המפלצות השוכנות בו ובביזת אוצרותיו. הדגש מושם פחות על קשירת מערכות יחסים עם דמויות אחרות או פתרון חידות, והמשחק נוטה יותר לכיוון של משחק פעולה מאשר משחק הרפתקאות. גיבור המשחק נתון לבחירת השחקן: לוחם, מכשף או נוכלת.

למשחק יצאה הרחבה, "Diablo: Hellfire" ב-24 בנובמבר 1997, שפורסמה על ידי חברת Sierra Entertainment שהוסיפה למשחק דמויות ועלילה נוספת. למרות הצלחת ההרחבה, בליזארד התעלמו לחלוטין מקו העלילה והתכנים בה, למעט דמות הברברי, שאומצה למשחקים מאוחרים יותר בסדרה.

דיאבלו 2

ערך מורחב – דיאבלו 2

תצלום מסך מהרחבת המשחק השני. קרב המתנהל בין דמות השחקן לחיילי צבאו של מפיסטו, הצרים על העיר הברברית הרגות', בקרבת הר אריאט.

דיאבלו 2, המשחק השני בסדרה, פורסם ב-29 ביוני 2000 למחשב. במשחק ההמשך העלילה סובבת סביב גיבור הנאבק ברשעים הגדולים אחרי חזרתו של דיאבלו לעולם. המשחק היה הראשון שהוסיף את תוכן נקודות הציון המאפשרים דילוג בין השלבים השונים למשחק, ואת חלוקת המשחק לארבעה חלקים, כאשר החלק החמישי במשחק התווסף בהרחבה. פורמט זה אומץ גם בדיאבלו 3. גיבור המשחק נתון לבחירת השחקן: ברברי, קוסמת, פלאדין (אביר-קודש), נקרומנסר (בעל-אוב) ואמזונה.

למשחק יצאה הרחבה רשמית, "Diablo II :Lord of Destruction", שהוסיפה חלק חמישי למשחק ושתי דמויות חדשות, דרואיד ומתנקשת (Assassin). עלילת ההרחבה סביב הרשע הגדול האחרון שנשאר, בעל, אדון ההרס, וניסיונו לכבוש את סנקטוארי.

דיאבלו 3

ערך מורחב – דיאבלו 3

דיאבלו 3, המשחק השלישי בסדרה, הוכרז בשנת 2008, ויצא לשוק ב-15 במאי 2012. עלילת המשחק מתחוללת 20 שנה לאחר האירועים המתוארים בהרחבת המשחק השני, אשר בסופם טיריאל, המלאך שליווה את הדמות במשחק השני, השמיד את "אבן העולם" (The worldstone) שהושחתה על ידי בעל. עלילת המשחק השלישי נוגעת למאבקו של טיריאל במלאך העליון של גן העדן, אימפריוס. טיריאל מואס באטימות של המלאכים במועצה האנג'ירית כלפי המין האנושי ומחליט להפוך לבן אדם בעצמו. טיריאל מגורש מגן העדן ונופל אל סקנטוארי בתוך מטאור. מטאור זה פוגע בקתדרלת טריסטראם.

המשחק מציג לראשונה את גזע הנפילים, אליהם שייכת דמות הגיבור, שמגיע לסביבת טריסטראם לחקור את נפילת המטאור המסתורי. בנוסף במשחק לראשונה ניתן לשחקן האפשרות לבחור את מין הדמות בה ישחק, זאת אף על פי שבעלילת המשחק לכל דמות יש מין מוגדר. גיבור המשחק נתון לבחירת השחקן: נזיר, ברברי, ציידת-שדים, מכשף-רופא, ומכשפה.

למשחק הרחבה רשמית, "Diablo III: Reaper of Souls", המוסיפה חלק חמישי למשחק, ואת דמות הקרוסיידר, לוחמת הקודש. הרחבה נוספת, החזירה את דמות הנקרומנסר (בעל אוב) גם למשחק השלישי.

Diablo Immortal

Diablo Immortal הוא הכותר הרביעי בסדרה שנמצא כרגע בפיתוח כמשחק תפקידים המוני למערכות הפעלה במכשירים ניידים (אנדרואיד ו-iOS). המשחק הוכרז במהלך בליזקון 2018 ועלילתו צפויה להתרחש באירועים בין סוף הרחבתו של דיאבלו 2 לתחילתו של דיאבלו 3.

דיאבלו 4

ערך מורחב – דיאבלו 4

דיאבלו 4, המשחק הרביעי בסדרה, הוכרז בשנת 2019, ויצא לאור ב-5 ביוני 2023. עלילתו עוסקת בחזרתה של לילית, מקימת סנקטוארי. גיבור המשחק יהיה נתון לבחירת השחקן, מתוך חמש דמויות: ברברי, קוסם, דרואיר, נוכלת ומעלה באוב.

מדיות נוספת

ספרים

העולם של דיאבלו וההיסטוריה שלו מתוארים במספר כותרי ספרים שפורסמו מטעם חברת בליזארד. הרשימה הבאה היא לפי הסדר הכרונולוגי של עלילת הספרים, תאריך הוצאה לאור בסוגריים:

• Diablo: The Sin War (יצא לאור ב-2011), בעברית: דיאבלו: מלחמת החטאים
  • The Sin War: Birthright (יצא לאור ב-2006), בעברית: מלחמת החטאים: זכות לידה
  • The Sin War: Scales of the Serpent (יצא לאור ב-2007), בעברית: מלחמת החטאים: עור הנחש
  • The Sin War: The Veiled Prophet (יצא לאור ב-2007), בעברית: מלחמת החטאים: הנביא החבוי
• Diablo: Archive (יצא לאור ב-2008), בעברית: דיאבלו: ארכיון
  • Demonsbane (יצא לאור ב-2000)
  • The Black Road (יצא לאור ב-2002), בעברית: הדרך השחורה
  • Legacy of Blood (יצא לאור ב-2001), בעברית: מורשת של דם
  • The Kingdom of Shadow (יצא לאור ב-2002), בעברית: ממלכת הצל
• Moon of the Spider (יצא לאור ב-2005), בעברית: ירח העכביש
• Diablo III: The Order (יצא לאור ב-2012), בעברית: דיאבלו 3: המסדר
• Diablo III: Storm of Light (יצא לאור ב-2014), בעברית: דיאבלו 3: סופת האור
• Diablo III: Morbed (יצא לאור ב-2014)

קומיקס

סיפורים מסנקטוארי (באנגלית: Tales of Sanctuary) הוא ספר קומיקס שפורסם ב-9 בנובמבר 2001 על ידי דארק הורס קומיקס. הספר נכתב על ידי פיל אמארה, דייב לנד ופרנסיסקו רואיז ולאסקו וכלל שלושה סיפורים:

• זעם (באנגלית: Rage), מספר על אזגאר, דרואיד שנאבק בשדים של בעל.
• ידו של נאז (באנגלית: The Hand of Naz), מספר על רניט, העוקב האפל, שכורת ברית עם הנקרומנסר קיירו כדי למצוא את ידו של נאז.
• כלת השנאה (באנגלית: Hatred's Bride), מספר על היילי, פאלאדין שמציל נערה מידי שדים ופועל כדי להמשיך להגן עליה

ראו גם

• סטארקראפט
• וורקראפט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דיאבלו בוויקישיתוף

• דיאבלו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אתר חברת בליזארד (באנגלית)
• דיאבלו 3: רשמים ראשונים, באתר games.co.il (בעברית)
• ביקורת: Diablo 3, אתר משחקים ויגיימס (בעברית)
• עודד ירון, דיאבלו III || הרוע חזר, והשחקנים עמדו בתור כדי להילחם בו, באתר הארץ, 15 במאי 2012
• דידי חנוך, דיאבלו 3: השטן נמצא בפרטים הקטנים, באתר הארץ, 23 במאי 2012
• הראל עילם, בדיקת "כלכליסט": דיאבלו 3 - משחק מגן עדן עם שדים מהגיהנום, באתר כלכליסט, 23 במאי 2012
• אתר המעריצים הישראלי לסדרת דיאבלו
• אי-פי, טייוואן: נער מת אחרי יומיים רצופים של משחק בדיאבלו 3, באתר הארץ, 18 ביולי 2012