דדלוס
דֶַדָלוֹס (ביוונית Δαίδαλος, דַיידָלוֹס) הוא דמות במיתולוגיה היוונית, ממציא ואדריכל גאון.
 | |
| תרבות |
מיתולוגיה יוונית  |
|---|---|
| אב |
Metion |
| אם |
Iphinoe |
| אחים |
Perdix, Metiadusa |
| בן או בת זוג |
נאוקרטה |
| צאצאים |
איקרוס |
  | |
במיתולוגיה היוונית
עריכהבמיתולוגיה מסופר שדדלוס הוזמן על ידי מינוס, מלך האי כרתים לבנות לו לבירינת (מבוך). במבוך שיכן המלך את המינוטאורוס נגדו נלחם תסאוס. אלא שאחרי השלמת הבניה החליט המלך מינוס לכלוא במבוך גם את דדלוס ואת בנו איקרוס. לאחר שהמלך מינוס גילה כי הם יצאו מן המבוך (דדלוס היה הבונה, ולכן הכיר את הדרך החוצה). המלך כלא אותם במגדל, כדי שלא יגלו את סודו ולא יעזרו לאיש לפתור את המבוך.
כדי לברוח, אסף דדלוס נוצות מציפורים שעפו לגובה המגדל וחיבר אותן בשעווה לכדי שני זוגות כנפיים. אחרי שהרכיב לכנפיים רתמה, דדלוס ואיקרוס עטו על גופם את הכנפים פרי המצאתו של דדלוס וכך הצליחו לעוף ולהימלט מכרתים.
לפני שנמלטו דדלוס ואיקרוס מהאי, הזהיר דדלוס את בנו שלא יעוף נמוך מידי, כדי שאדי הים לא יחלישו את השעווה ושלא יעוף גבוה מדי, כדי שהשמש לא תמס את השעווה. אולם איקרוס, שהיה צעיר ופזיז, התלהב מכך שהוא יכול לעוף והמריא גבוה מדי. השמש המסה את השעווה שחיברה את הכנפיים לגופו והוא נפל ונהרג. דדלוס מצא את גופת בנו שנסחפה אל החוף וקבר אותה באי שנקרא על שמו- איקריה.
במיתולוגיה הרומית
עריכהבמיתולוגיה הרומית מובא גם הרקע למות בנו של דדלוס. שנים לפני שמינוס כלא את דדלוס ואיקרוס, הפקידה בידיו אחותו את בנה בן ה-12, כדי שילמד מדדלוס את חכמתו. הנער היה חריף־שכל ומהיר־תפישה והחל להמציא מכשירים שונים. ביניהם, המסור, אותו הכין לאחר שהתבונן בחוט שדרה של דג. דדלוס קינא באחיינו־תלמידו והשליך אותו ממגדלה של מינרווה, האלה המופקדת על החכמה והמדע, בו למדו השניים. מינרווה הצילה את הנער על ידי כך שהפכה אותו לציפור, קיכלי. אצל אובידיוס, המשורר הרומי, מובא שהקיכלי לא עף לגבהים אלא רק מנתר. התנהגות זו מוסברת בכך שהוא סובל מפחד גבהים לאור מעשהו של דדלוס. הקיכלי מתגלה לדדלוס בעת שהוא קובר את בנו, וכך הוא מבין שמדובר בתגמול מהאלים.
בהמשך חייו, עסק דדלוס בבנייה ועיצוב של מבנים מיוחדים באי סיציליה, ומקדש לאל אפולו באי קוס.
דדלוס מרבת עמון
עריכהקבוצת פסלים משיש שכללה את דמותו של דדלוס ואולי גם את זו של איקרוס בנו, התגלתה בשנת 1947 על צוק המצודה של רבת עמון (פילדלפיה) במרחק של כ-300 מ' מהתיאטרון הרומי. מדמות אחת, של גבר מזוקן נותר חלק ניכר. זהו גבר שרירי בגובה טבעי המוצג כמעט במלוא עירומו. על גוו גלימה קלילה (כלאמיס). ארבע רצועות המוצלבות על גוו מצביעות על זהות הדמות: האומן היווני דדלוס שכנפיים מחוברות לגופו. מן הכנפיים לא נותר דבר. שחזור הפסל מראה שהפסל עיצב אותו כשהוא ניצב על בהונות רגל אחת, ורגל שנייה מורמת מאחור באוויר. ידיו פרושות, כלומר האיש במעופו. למעשה חובר הפסל אל הקיר שמאחוריו באמצעות פיני מתכת, ומוט מתכת עבר בניצב לאורך רגלו. פניו של הגבר המביט לרום מביעים חשש רב.
זהו העתק רומי של פסל הלניסטי מן המאה השנייה לפנה"ס, המזכיר בסגנונו את אסכולת הפסול של פרגמון. גברים בעלי הבעה דומה, למשל, ניתן למצוא במזבח הגדול של פרגמון.
מפסלו של הנער נותרו רק שברים ספורים, אך יש להניח שהציגה את איקרוס המת, שרוע על הארץ.
הפסל מוצג כיום במוזיאון הארכאולוגי ברבת עמון, בקרבת המקום שבו התגלה.
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- דדלוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לבנה, שוש (2005). דדלוס ואיקארוס. באתר פסיכולוגיה עברית
- דדלוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)