דייוויד הייג
דייוויד הייג קולום וורד, MBE (באנגלית: David Haig Collum Ward; נולד ב-20 בספטמבר 1955) הוא שחקן ומחזאי אנגלי זוכה פרס אוליבייה וזוכה פרס FIPA. הוא מוכר ממשחקו הרבגוני במחזות דרמטיים, סריו-קומיים וקומיים, ובמגוון של דמויות ממעמדות חברתיים שונים.
לידה |
20 בספטמבר 1955 (בן 69) אלדרשוט, הממלכה המאוחדת |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-1978 |
מקום לימודים |
|
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכההייג נולד באלדרשוט שבמחוז המפשייר לפרנסיס ו. ושירלי ר.ס. וורד. אביו היה קצין בצבא ואחר כך מנהל של גלריית הייוורד (אנ'), ואמו הייתה זמרת אופרה. הוא למד בבית ספר בעיר ראגבי.
קולנוע וטלוויזיה
עריכהב-1994 הופיע הייג בסרט הקולנוע "ארבע חתונות ולוויה אחת"[1] ובסיטקום של ה-BBC בשם "The Thin Blue Line" בתפקיד המפקח גרים יחד עם רואן אטקינסון שכיכב בתפקיד המפקח פולר. ב-2002 שיחק שוב לצדו של יו גרנט, כוכב "ארבע חתונות ולוויה אחת", בתפקיד אחיו בקומדיה הרומנטית "שבועיים מראש" בכיכובה של סנדרה בולוק. ב-2007 הופיע במערכון של ה"קומיק ריליף" בשם "החתונה של מיסטר בין" בתפקיד אבי הכלה שוב יחד עם רואן אטקינסון.
ב-1980 הופיע בפרק "The Leisure Hive" מתוך הסדרה "דוקטור הו", ובפרק "Rumours of Death" בסדרה "Blake's 7". ב-1990 שיחק בפרק "Sweet Danger" בסדרת המתח "קמפיון". ב-1992 השתתף בפרק "Dead On Time" בסדרה "המפקח מורס". כמו כן שיחק בסדרה "המפצח". בשנות התשעים של המאה העשרים הופיע בסדרת הטלוויזיה המצליחה "Soldier Soldier".
הייג שיחק בעיבוד של ריצ'רד פל לסדרת המדע הבדיוני משנות השישים "A for Andromeda" עבור BBC4. הוא כתב מחזה בשם "My Boy Jack"[1] והופיע בעיבוד לטלוויזיה של המחזה בתפקיד רודיארד קיפלינג, ודניאל רדקליף גילם את ג'ון, בנו של קיפלינג.
ב-2008 הופיע הייג בסרט הטלוויזיה "Dustbin Baby" של ה-BBC ובסרט "39 המדרגות". עוד שיחק בפרק "The Glitch" בסדרה הבלשית "רציחות במידסומר". ב-2009 שיחק בתפקיד סטיב פלמינטג בסדרה הקומית "The Thick Of It" ובתפקיד ג'ון, בעלה של חברת הפרלמנט מו מולאם (אנ') בדרמה המצליחה "מו" בכיכובה של ג'ולי וולטרס. עוד ב-2009 כיכב בתפקיד מנהל בית ספר פורטוון, מר סטריין, בדרמה הקומית של ITV "דוק מרטין".
בינואר 2013 כיכב הייג בתפקיד ג'ים האקר בעיבוד מחודש של הסדרה הקומית הקלאסית "כן, אדוני השר", ששודרה בבריטניה ברשת Gold TV.[2]
ב-2012 שודר פיילוט לסיטקום שכתב בן אלטון ובכיכובו של הייג. הסדרה שנקראה "The Wright Way" הושלמה במרץ 2013 ושודרה ב-BBC One ב-23 באפריל אותה שנה.[3]
רדיו
עריכהב-2008 שיחק הייג בתפקיד מוריס היי-ווד בעיבוד לרדיו ה-BBC של המחזה "טום & ויו" מאת מייקל הייסטינג. ב-2010 כיכב בתפקיד נורמן בירקט במחזה "Norman Birkett and the Case of the Coleford Poisoner" בסדרת התסכיתים "מחזה של אחר הצהרים". בנוסף שיחק ב-2003 בתפקיד לואיס אליוט בעיבוד לספרים "זרים ואחים" מאת צ'ארלס פרסי סנואו עבור Radio 4, ששודר מחדש בפברואר 2013.
תיאטרון
עריכהב-1988 זכה הייג בפרס אוליבייה לשחקן השנה במחזה חדש על תפקידו במחזה "Our Country's Good" בתיאטרון רויאל קורט. הוא יצא לסיבוב הופעות עם הגרסה הבימתית של המחזה "My Boy Jack" שאותו כתב וגילם את דמותו של הסופר רודיארד קיפלינג. הייג ביים את המחזה "Private Lives" מאת נואל קאוורד שהוצג בסיור הופעות מצליח בשנת 2005.
הייג הופיע בהפקות תיאטרון מצליחות בווסט אנד הלונדוני בהן "Hitchcock Blonde" בתיאטרון רויאל קורט, "החיים בשלוש גרסאות" בתיאטרון סבוי, בתפקיד אוסבורן במחזה "Journey's End" מאת ר.ס. שריף בתיאטרון קומדיה, ובתפקיד ג'ורג' באנקס במחזה "מרי פופינס" בתיאטרון הנסיך אדוארד, עליו היה מועמד לפרס אוליביה. הוא היה מועמד שוב לפרס על הופעתו בתפקיד כריסטופר הדינגלי בהפקה המחודשת של הקומדיה "Donkey's Years" מאת מייקל פריין בתיאטרון הקומדיה. הוא הופיע בתיאטרון היימרקט במחזה "The Country Wife" ואחר כך הופיע במחזה "הים" באותו תיאטרון. מ-11 בדצמבר 2008 ועד 31 בינואר 2009 שיחק הייג במחזה "שלל" מאת ג'ו אורטון בתפקיד טראסקוט בתיאטרון טריסייקל בלונדון. בפברואר 2007 הופיע באותו מחזה בתיאטרון רויאל בניוקאסל.
ב-2010 שיחק בתפקיד ג'ים האקר בעיבוד בימתי לסדרת הטלוויזיה "כן, אדוני השר"[4] בפסטיבל צ'יצ'סטר והחל מ-17 בספטמבר 2010 הופיע בתיאטרון גילגוד שבווסט אנד.
חיים אישיים
עריכההייג חי בדרום לונדון. הוא נשוי לג'וליה ג'יין רמזי גריי (המופיעה בשם הבמה ג'יין גאלוויי) והם הורים לחמישה ילדים. הוא פטרון של ארגון הצדקה SANDS (אנ').
ב-2013 הוענק להייג תואר חבר מסדר האימפריה הבריטית (MBE) על תרומתו לתחום הדרמה.[5]
תפקידים בתיאטרון
עריכהשנה | שם | תפקיד | הפקה | הערות |
---|---|---|---|---|
2018 | Pressure
מאת דייוויד הייג |
ג'יימס סטאג | תיאטרון השגריר, הסיטי של וסטמינסטר | |
2017 | רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים
מאת טום סטופארד |
השחקן | אולד ויק, לונדון | |
2016 | Blue/Orange
מאת ג'ו פנהול |
רוברט | תיאטרון יאנג ויק | |
2015 | ברנשים וחתיכות מאת פרנק לאוסר |
נתן דטרויט | פסטיבל התיאטרון של צ'יצ'סטר | מועמדות לפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר |
2015 | Someone Who'll Watch Over Me מאת פרנק מקגיניס |
מייקל | תיאטרון מינרווה, צ'יצ'סטר | |
2014 | Pressure מאת דייוויד הייג |
ג'יימס סטאג | תיאטרון רויאל ליסאום / פסטיבל התיאטרון של צ'יצ'סטר | |
2013 | המלך ליר מאת ויליאם שייקספיר |
ליר | התיאטרון המלכותי | |
2011–2012 | טירופו של המלך ג'ורג מאת אלן בנט[6] |
ג'ורג' השלישי | סיור הופעות ותיאטרון אפולו | מועמדות לפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר |
2010–2011 | כן, אדוני השר מאת אנתוני ג'יי (אנ') וג'ונתן לין (אנ')[7] |
ג'ים האקר | פסטיבל התיאטרון של צ'יצ'סטר ותיאטרון גילגוד | |
2009 | שלל מאת ג'ו אורטון (אנ') |
המפקח טרוסקוט | תיאטרון טריסייקל | |
2008 | The Sea מאת אדוארד בונד(אנ')[8] |
האץ' | תיאטרון היימרקט | |
2007 | The Country Wife מאת ויליאם וייצ'רלי (אנ')[9] |
פינצ'ווייף | תיאטרון היימרקט | |
2006 | Donkey's Years מאת מייקל פראיין (אנ')[10] |
כריס הדינגלי | תיאטרון קומדיה | מועמדות לפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר |
2005 | מרי פופינס מאת ג'וליאן פלוז |
מר בנקס | תיאטרון הנסיך אדוארד | מועמדות לפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר |
2004 | Journey's End מאת ר. ס. שריף (אנ')[11] |
אוסבורן | תיאטרון קומדיה | |
2004 | Hitchcock Blonde מאת טרי ג'ונסון (אנ')[12] |
תיאטרון רויאל קורט ותיאטרון ליריק בווסט אנד | ||
2002 | החיים בשלוש גרסאות מאת יסמינה רזה |
הנרי | תיאטרון סבוי | |
1997 | אמנות מאת יסמינה רזה[13] |
איוואן | תיאטרון ויינדהם וברודוויי | |
1997 | My Boy Jack מאת דייוויד הייג[14] |
רודיארד קיפלינג | תיאטרון המפסטד | |
1994 | Dead Funny מאת טרי ג'ונסון |
ריצ'רד | תיאטרון המפסטד והווסט אנד | |
1991 | מידה כנגד מידה מאת ויליאם שייקספיר |
אנג'לו | סיור הופעות של יאנג ויק והלהקה השייקספירית המלכותית | |
1988 | Our Country's Good מאת טימברלייק ורטנבייקר |
ראלף קלארק | תיאטרון רויאל קורט | פרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר במחזה חדש |
1988 | The Recruiting Officer מאת ג'ורג' פרקהר (אנ') |
פלום | תיאטרון רויאל קורט | |
1988 | גרינלנד | פול | תיאטרון רויאל קורט | |
1985 | Tom and Viv[15] | מוריס | תיאטרון רויאל קורט וברודוויי |
פילמוגרפיה
עריכהשנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|---|
1978 | The Moon Stallion | טודמן | סדרת טלוויזיה | |
1980 | Blake's 7 | פורס | סדרת טלוויזיה (בפרק "Rumours of Death") | |
דוקטור הו | Doctor Who | פאנגול | סדרת טלוויזיה (4 פרקים) | |
1983 | Chessgame | קולין ג'נקינס | סדרת טלוויזיה (בפרק "Flying Blind") | |
1984 | Dark Enemy | אש | ||
1985 | Morons from Outer Space | Palatial House Flunkey | ||
1986 | The Alamut Ambush | קולין ג'נקינס | סרט טלוויזיה | |
Cold War Killers | קולין ג'נקינס | סרט טלוויזיה | ||
1989 | Hannay | קונרד סמיית' | סדרת טלוויזיה (בפרק "The Good Samaritan") | |
Dramarama | ביל ברוק | סדרת טלוויזיה (בפרק "Badger") | ||
1990 | Campion | קאלי רנדל / גאפי רנדל | סדרת טלוויזיה (2 פרקים) | |
Portrait of a Marriage | הרולד ניקולסון | סדרת טלוויזיה (4 פרקים) | ||
1991 | צ'אנסר | Chancer | ד"ר הייזלדן | סדרת טלוויזיה (בפרק "Remembrance") |
Soldier Soldier | מייג'ור טום קדמן | סדרת טלוויזיה (7 פרקים) | ||
1992 | המפקח מורס | Inspector Morse | פיטר רודס | סדרת טלוויזיה (בפרק "Dead on Time") |
Boon | ג'ים פיסק | סדרת טלוויזיה (בפרק "Is There Anybody There?" | ||
1993 | The Darling Buds of May | קפטן רוברט בטרסבי | סדרת טלוויזיה (2 פרקים) | |
Alleyn Mysteries | ארתור ויילד | סדרת טלוויזיה (בפרק "A Man Lay Dead") | ||
המפצח | Cracker | גרהאם | סדרת טלוויזיה (2 פרקים) | |
1994 | The Bill | בריאן לינטון | סדרת טלוויזיה (בפרק "Secrets") | |
ארבע חתונות ולוויה אחת | Four Weddings and Funeral | ברנרד - החתן בחתונה השנייה | ||
Love on a Branch Line | ליונל וירלי | סדרת טלוויזיה (4 פרקים) | ||
Nice Day at the Office | כריס סלווין | סדרת טלוויזיה (6 פרקים) | ||
1995 | The Four Corners of Nowhere | ניק | ||
וייקליף | Wycliffe | דייוויד מילאר | סדרת טלוויזיה (בפרק "Charades") | |
The Thin Blue Line | מפקח בילוש גרים | סדרת טלוויזיה (14 פרקים) | ||
1997 | Keeping Mum | ריצ'רד ביר | סדרת טלוויזיה (16 פרקים) | |
1998 | ראשים מדברים | Talking Heads 2 | וילפריד פטרסון | מיני-סדרה |
1999 | אינדיאנה ג'ונס הצעיר | The Adventures of Young Indiana Jones: Tales of Innocence | קולונל בונט | |
2000 | דיאל ופסקו | Dalziel and Pascoe | דייוויד הלינגסוורת' | סדרת טלוויזיה (בפרק "A Sweeter Lazarus") |
2001 | Ivor the Invisible | שומר הפארק | דיבוב | |
Station Jim | רוידרן | סרט טלוויזיה | ||
2002 | החטא ועונשו | Crime and Punishment | לושין | סרט טלוויזיה |
Rachel's Attic | אדם | |||
שבועיים מראש | Two Weeks Notice | הווארד וייד | ||
2004 | הנוכלים | Hustle | סר אנתוני ריבס | סדרת טלוויזיה (בפרק "The Last Gamble") |
2006 | A for Andromeda | גנרל ונדנבורג | סרט טלוויזיה | |
2007 | קומיק ריליף | Comic Relief 2007: The Big One | אבא של קייט | סרט טלוויזיה |
My Boy Jack | רודיארד קיפלינג | סרט טלוויזיה | ||
2008 | Dickens Secret Lover | צ'ארלס דיקנס | סרט טלוויזיה | |
מיס מארפל | Agatha Christie's Marple: Murder Is Easy | מייג'ור יו הורטון | סרט טלוויזיה | |
Dustin Baby | אליוט | סרט טלוויזיה | ||
39 המדרגות | The 39 Steps | סר ג'ורג' סינקלר | סרט טלוויזיה | |
2009 | המשפחה שלי | My Family | ג'רמי ליבינגסטון | סדרת טלוויזיה (בפרק "The Guru") |
רציחות במידסומר | Midsomer Murders | ג'ורג' ג'פרס | סדרת טלוויזיה (בפרק "The Glitch") | |
דוק מרטין | Doc Martin | מר סטריין מנהל בית הספר | סדרת טלוויזיה (2 פרקים) | |
The Thick of It | סטיב פלמינג | סדרת טלוויזיה (2 פרקים) | ||
2010 | מו | Mo | ג'ון נורטון | סרט טלוויזיה |
2011 | Strike Back | כריסטופר מנינג | סדרת טלוויזיה (2 פרקים) | |
2013 | כן אדוני השר | Yes Minister | ג'ים האקר | סדרת טלוויזיה (6 פרקים) |
The Wright Way | ג'רלד | סדרת טלוויזיה (6 פרקים) | ||
2016 | פלורנס פוסטר ג'נקינס | Florence Foster Jenkins | קרלו אדוארדס | |
2016 | עדת התביעה | The Witness for the Prosecution | סר צ'ארלס קרטר | מיני-סדרה; 2 פרקים |
2018 | להרוג את איב | Killing Eve | ביל פרגרב | סדרת טלוויזיה; 3 פרקים |
2019 | אחוזת דאונטון | Downton Abbey | מר וילסון | סרט קולנוע |
2020-הווה | קוברה | Cobra | ארצ'י גלובר-מורגן | תפקיד ראשי (3 עונות); 18 פרקים |
קישורים חיצוניים
עריכה- דייוויד הייג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דייוויד הייג, באתר AllMovie (באנגלית)
- דייוויד הייג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- דייוויד הייג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דייוויד הייג, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Lisa Sewards (6 בינואר 2012). "Man behind the moustache: David Haig's made a career out of his trademark 'tache. Now it's come off for a new theatre role". Mail Online. London: Associated Newspapers Ltd. נבדק ב-17 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Laura Caroe (15 בינואר 2013). "No, my PM is not Cam". The Sun. London: News Group Newspapers Limited. נבדק ב-17 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Patrick Munn (5 בינואר 2013). "Kacey Ainsworth, Rufus Jones & Michael Falzon Cast In BBC One's Ben Elton Sitcom". נבדק ב-28 בינואר 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Stage plan for Yes Prime Minister". BBC News. 18 בפברואר 2010.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ The London Gazette: (Supplement) no. 60534. p. 24. 15 June 2013.
- ^ Charles Spencer, The Madness of George III, Apollo Theatre, review, The Telegraph, 24 January 2012
- ^ Benedictus, Leo (25 במאי 2010). "Yes Prime Minister". London: Guardian.co.uk. נבדק ב-2012-10-24.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Taylor, Paul (25 בינואר 2008). "The Sea". London: Independent.co.uk. נבדק ב-2012-10-24.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "The Country Wife". Britishtheatreguide.info. נבדק ב-2012-10-24.
- ^ "Donkey's Years". Britishtheatreguide.info. נבדק ב-2012-10-24.
- ^ "Journey's End". Indielondon.co.uk. נבדק ב-2012-10-24.
- ^ "Hitchcock Blonde". Royalcourttheatre.com. נבדק ב-2012-10-24.
- ^ "Art". Londontheatre.co.uk. נבדק ב-2012-10-24.
- ^ "My Boy Jack". Nritishtheatreguide.info. אורכב מ-המקור ב-2012-02-07. נבדק ב-2012-10-24.
- ^ "Tom and Viv". Thebeautifulchanges.co.uk. נבדק ב-2012-10-24.