דייוויד וייסבורד
דייוויד וייסבורד (באנגלית: David Weisburd; נולד ב-4 בספטמבר 1954) הוא חוקר ישראלי-אמריקני בתחום הקרימינולוגיה, וייסבורד הוא פרופסור בקתדרה למשפטים ואכיפת החוק ע"ש א. מייר, ונשיא הכבוד של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה[1], כמו כן שימש בעבר כראש המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. עיקר פרסומו של וייסבורד בא לו בעקבות מחקרו על גאוגרפיית הפשע, משטרה ופשעי צווארון לבן. וייסבורד זכה בשנת 2010 בפרס סטוקהולם לקרימינולוגיה, ובשנת 2015 זכה בפרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה.
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1954 (בן 70)  |
|---|---|
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
כחלק מתפקידו כנשיא הכבוד של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה מעניק וייסבורד פרס הנשיא לארגונים המצטיינים בפיתוח מדיניות מבוססת מחקר, בין מקבלי פרס הנשיא בולטים ארגון ג'וינט ישראל שקיבל פרס זה בגין הפרויקט בתי משפט קהילתיים, פרס נוסף הוענק לרוני אלשיך לשעבר מפכ"ל משטרת ישראל.
קורות חיים
עריכהוייסבורד נולד בברוקלין וגדל בגריינטק, פרוור של ניו יורק, במשפחה יהודית לא-דתית. בגיל 19 נישא לאשתו שלי, והחל ללמוד תואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון. במהלך לימודיו התקרב ליהדות. לאחר מכן פנה ללימודי תואר שני ושלישי בסוציולוגיה באוניברסיטת ייל, במסגרת תוכנית מיוחדת שהתמחתה בסטייה ובפיקוח חברתי. בשנת 1981 עלה לישראל לתקופה קצרה לבצע מחקר סוציולוגי באנשי גוש אמונים וחזר לארצות הברית לסיים את כתיבת המחקר. בשנת 1983, כחוקר מטעם Verca הסתובב עם שוטרים ברחבי ברוקלין, ושקע במחקרו ברטגרס. בשנת 1991 עלה לישראל.
מחקרו
עריכהוויסבורד מתבסס במחקריו על אסכולות שיקגו אשר פיתחו את 'תאוריית הנקודות החמות'. התאוריה סוברת כי יש לחקור ולמגר את הפשע על בסיסו הפיזי-גאוגרפי, ולא על בסיסו האנושי-פסיכולוגי. בניגוד לגרסה המקובלת בעולם הקרימינולוגיה עד אז, שהפשע לא ניתן למיגור ומתרכז ב'שכונות רעות' המלאות בפושעים, הוא הוכיח שהפשע מתרכז בנקודות ובקטעי רחוב מסוימים, המתאפיינים בגורמי/מושכי פשע (כמו ברים או מלונות). וייסבורד הראה שלפושעים ישנה תלות גאוגרפית, ולכן הצבת שוטרים ב'נקודות החמות' מורידה את רמת הפשיעה בנקודה החמה בפרט ובאזור בכלל באופן משמעותי. שיטתו של פרופסור וייסבורד מנוהלת ברחבי העולם, בין השאר בישראל. על מחקרו זכה להכרה בינלאומית נרחבת ולפרסים רבים.
ביקורת
עריכהעל תאוריית הנקודות החמות נמתחה ביקורת כי היא מתייגת קבוצות מוחלשות באוכלוסייה כמסוכנים. הסרט החשוד המיידי ששודרה בערוץ 10 בשנת 2016 מדגים חלק מהביקורת שבאמצעות הגדרות אזורי סיכון, המשטרה מפעילה כוח רב על יוצאי אתיופיה. בדומה לכך מלקולם פילי וג'ונתן סימון הגו תיאוריה בשם "הפנולוגיה החדשה" (תורת הענישה החדשה) של מוסדות אכיפת החוק, לאחר שאלה הבינו שהכנסת כל העבריינים לכלא לתקופות ארוכות היא תהליך יקר מדי והחלו להשקיע משאבים רבים בביצוע של הערכות מסוכנוּת. בהתאם לפנולוגיה החדשה, בעת הערכת מסוכנוּת מתעלמים מחומרת העבירה שביצע הנאשם, ובמקום זאת מנסים לאתר ולעצור את העבריין שיש לו סיכוי רב לבצע עבירות חמורות חוזרות, מתוך הנחה שכך נקבל תוצאה מרבית בהשקעה כלכלית סבירה. לדברי פילי וסיימון בהתאם לפנולוגיה החדשה המאמץ של מערכות אכיפת החוק מתמקד בזיהוי קבוצות סיכון ובשיוכו של הפרט לאחת הקבוצות. פילי וסיימון מתארים אחת החידושים של הפנולוגיה החדש כהסתכלות חדשה על העוני בארצות הברית. כיום בארצות הברית התיוג של מעמד נמוך ניתן לקבוצה באוכלוסייה אשר אין לה הזדמנויות רבות למוביליות חברתית ואינטגרציה כלכלית. הוא מתייחס בעיקר לאוכלוסייה שחורה והיספאנית החיה באזורים עניים ומופרדת פיזית מאזורים חברתיים וכלכליים מרכזיים בארצות הברית. האוכלוסייה המוגדרת כ"מעמד נמוך" היא גם האוכלוסייה הנתפסת ככזו שאין לה סיכוי להשתלב בתעסוקה לאורך זמן, כיון שהיא נתפסת כנעדרת כישורי תעסוקה הולמים. היא גם מוגדרת כקבוצה מסוכנת אשר במטרה להגן על הציבור היא צריכה להיות בפיקוח של גורמי אכיפת החוק[2].
קישורים חיצוניים
עריכה- דייוויד וייסבורד, באתר גוגל סקולר
- רחובות של פשע | אורבנולוגיה, באתר אורבנולוגיה, 1 באפריל 2016
דוד וייסבורד, דף שער בספרייה הלאומית- פרופ' דיויד וייסבורד, באתר פרס ישראל
הערות שוליים
עריכה- ^ פרופ' דוד וייסבורד, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים – הפקולטה למשפטים
- ^ MALCOLM M. FEELEY, JONATHAN SIMON, THE NEW PENOLOGY: NOTES ON THE EMERGING STRATEGY OF CORRECTIONS AND ITS IMPLICATIONS*, Criminology 30, 1992-11, עמ' 449–474 doi: 10.1111/j.1745-9125.1992.tb01112.x