דייוויד לי (פיזיקאי)
דייוויד מוריס לי (באנגלית: David Morris Lee; נולד ב-20 בינואר 1931, ניו יורק) הוא פיזיקאי יהודי אמריקאי, שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1996.
 | |
| לידה |
20 בינואר 1931 (בן 93) ריי, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
ניקולאס פ. ביגלו, דאגלס אושרוף |
| פרסים והוקרה |
|
| הערות | יהודי |
| אתר רשמי | |
| תרומות עיקריות | |
| נוזל-על | |
  | |
השכלה ופעילות
עריכהדייוויד לי נולד בניו יורק לאנט לבית פרנקס, מורה, ולמרווין לי, מהנדס אלקטרוניקה, בן למשפחת מהגרים יהודים מליטא ומאנגליה. עשה תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד ב-1952, ולאחריו שירת בצבא ארצות הברית במשך 22 חודשים. כשסיים את שירותו הצבאי, עשה תואר שני באוניברסיטת קונטיקט, וב-1959 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת קורנל. שימש כחוקר פיזיקה של חומר מעובה באוניברסיטת ייל.
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 עסק יחד עם דאגלס אושרוף ורוברט ריצ'רדסון במחקר בו גילו כי הליום הוא מהגזים המעטים בעלי מקדם ג'ול-תומסון שלילי בתנאי לחץ וטמפרטורה סטנדרטיים. פירוש הדבר שכאשר מניחים לו להתפשט מלחץ גבוה ללחץ נמוך, הגז מתחמם. רק מתחת לטמפרטורת האינוורסיה שלו - כ-32 עד 50 קלווין בלחץ אטמוספירי - הוא מתקרר בשעת ההתפשטות. כאשר מקררים את ההליום לטמפרטורה שמתחת ל-K 2.175 הופך ההליום לנוזל-על (superfluid) ומשנה את תכונותיו, הוא נע ללא חיכוך, צמיגותו נעלמת לחלוטין, ומוליכות החום שלו גבוהה, היכולת לזרום במדרון עולה ויש לו חדירות דרך פתחים זעירים (מצב זה נקרא גם Helium II).
על גילוי זה קיבל פרס נובל לפיזיקה ב-1996, יחד עם דאגלס אושרוף ורוברט ריצ'רדסון.
החל מסוף 2009, מרצה לי באוניברסיטת טקסס A&M.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד לי (באנגלית)- דייוויד לי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- דייוויד לי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
