דיכוי מח עצם

דיכוי מח עצם הוא הירידה בייצור תאי דם האחראים על הובלת החמצן בגוף (תא דם אדום), תאים הפועלים כחלק ממערכת החיסון (תא דם לבן) ותאים המשתתפים בקרישת הדם (טסית דם)[1]. דיכוי מח העצם נגרם בעיקר כתוצאה מסרטן (מחלה), הקרנות[2], כימותרפיה[3] ותרופות כגון אזתיופרין[4]. עקב הירידה בייצור תאי הדם, סימני התופעה הם של אנמיה, לויקופניה ותרומבוציטופניה.

סריקת תלת מימד של מח העצם לאחר פגיעה MacPherson H, Keir P, Edwards C, Webb S, Dorin J (2006). "Following damage, the majority of bone marrow-derived airway cells express an epithelial marker". Respiratory Research.

גורמים

עריכה

סרטן

עריכה
 
צביעה בשיטת רייט של משטח מח עצם של חולה בלוקמיה

סרטנים הפוגעים בדם כגון לוקמיה או אשר מעורבת בהם פגיעה של מח העצם עלולים להוות גורם לדיכוי מח העצם.

כימותרפיה

עריכה

טיפול כימותרפי לסוגיו, עלול לפגוע ברקמות במח העצם אשר יוצרות את תאי הדם השונים ובכך לגרום לדיכוי מח עצם.

רדיותרפיה

עריכה

טיפול באמצעות קרינה עלול לגרום לדיכוי מח עצם אצל המטופל, ובעיקר שמדובר על הקרנות בעצמות גדולות כגון עצמות האגן אשר מכילות כמות גדולה של מח עצם.

 
מכשיר לטיפול ברדיותרפיה

ניתוחים

עריכה

נמצא כי ישנו קשר בין ניתוחים גדולים לבין דיכוי מח עצם. קשר זה אינו מובן במלואו אך נחשד כי התופעה נגרמת כתוצאה מהיחלשות מערכת החיסון בעקבות הניתוח או בעקבות ההרדמה.

תרופות

עריכה

תרופות המדכאות את מערכת החיסון כגון אזתיופרין (המשמשת בין השאר למניעת דחיית איברים מושתלים בגוף) עלולות לגרום לדיכוי של מח העצם אצל המטופל. בנוסף נמצא גם שתרופות אחרות כגון אנטיביוטיקה NSAIDs עלולות לגרום לדיכוי של מח העצם.

תסמינים

עריכה

בדיכוי מח עצם ישנה ירידה בייצור של תאי הדם השונים ולכן תסמיני המחלה יהיו של ירידה בכמות תאי הדם האדומים, ירידה בכמות תאי הדם הלבנים וירידה בכמות טסיות הדם.

 
מימין לשמאל:
תא דם לבן, טסית דם, תא דם אדום.
צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM)

מחסור בכדוריות דם אדומות

עריכה

ירידה בכמות תאי הדם האדומים נקראת גם אנמיה[5] ותסמיניה יהיו:

מחסור בתאי דם לבנים

עריכה

ירידה בכמות תאי הדם הלבנים נקראת גם לויקופניה[6] ותסמיניה יהיו:

  • סיכון מוגבר לפיתוח זיהומים
  • חום גבוה וצמרמורות במקרה של זיהום.

מחסור בטסיות דם

עריכה

ירידה בכמות טסיות הדם נקראת גם תרומבוציטופניה ותסמיניה יהיו:

טיפול

עריכה
 
שטיפת ידיים עם סבון כחלק משמירה על היגיינה

הטיפול בדיכוי מח עצם משתנה בהתאם לגורם. אם תרופות הן הגורם לדיכוי מח העצם ניתן לשקול שינוי של סוג התרופה (לדוגמה החלפת התרופה אזתיופרין המשמשת בדיכוי מערכת החיסון לאחר ניתוח השתלת איברים בתרופה Mycophenolate). בדיכוי מח העצם הנגרם כתוצאה מסרטן קשה יותר לטפל ופעמים רבות ניתנת המלצה למטופל להימנע מפעילות העלולות לגרום לו לדימומים כגון: פעילות ספורטיבית, גילוח, אכילת ירקות חיים או אכילת מזונות קשים. כדי למנוע זיהומים, מומלץ על המטופלים לשמור על היגיינה, לשטוף שריטות וחתכים, להימנע מאכילת ירקות ופירות חתוכים העלולים להכיל חיידקים ולהימנע מלהימצא באזורים העלי צפיפות אנשים גבוהה. במידת הצורך מטופלים הסובלים מדיכוי מח עצם מאושפזים.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Chloramphenicol induced bone marrow suppression, Adel A Yunis, Medicine
  • Olsalazine and 6‐mercaptopurine‐related bone marrow suppression: A possible drug‐drug interaction Lionel D. Lewis MB, BCh, MD Andrea Benin MD Carol L. Szumlanski BS Diane M. Otterness BS Lynne Lennard PhD Richard M. Weinshilboum MD David W. Nierenberg MD
  • Anemia in early rheumatoid arthritis is associated with interleukin 6-mediated bone marrow suppression, but has no effect on disease course or mortality. Cathrin Nikolaisen, Yngve Figenschau and Johannes C Nossent The Journal of Rheumatology March 2008, 35 (3) 380-386;

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ https://www.stanfordchildrens.org/en/topic/default?id=managing-bone-marrow-suppression-in-children-90-P02734
  2. ^ Correlation between intensity modulated radiotherapy and bone marrow suppression in breast cancer Q. WANG1, T. YE1, H.-L. CHEN1, X.-G. ZHANG1, L.-Z. ZHANG2
  3. ^ Yunis, A. A. (1973). Chloramphenicol induced bone marrow suppression. Seminars in Hematology, 10(3), 225-234.
  4. ^ Bone marrow toxicity caused by azathioprine in inflammatory bowel disease: 27 years of experience. W R Connell, M A Kamm, J K Ritchie, J E Lennard-Jones
  5. ^ http://www.cancer.ca/en/cancer-information/diagnosis-and-treatment/managing-side-effects/low-blood-cell-counts/?region=on
  6. ^ Human bone marrow stromal cells suppress T-lymphocyte proliferation induced by cellular or nonspecific mitogenic stimuli Massimo Di Nicola, Carmelo Carlo-Stella, Michele Magni, Marco Milanesi, Paolo D. Longoni, Paola Matteucci, Salvatore Grisanti and Alessandro M. Gianni Blood 2002 99:3838-3843; doi: https://doi.org/10.1182/blood.V99.10.3838

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.