די בראון (1968)
דקובן קאדל "די" בראון (באנגלית: DeCovan Kadell "Dee" Brown; נולד ב-29 בנובמבר 1968) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1990–2002. ממוצעיו הכוללים לאורך 12 עונותיו בליגה הם 11.1 נקודות, 3.7 אסיסטים, 2.6 ריבאונדים ו-1.3 חטיפות למשחק.[1]
| לידה |
29 בנובמבר 1968 (בן 55) ג'קסונוויל, פלורידה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | רכז |
| גובה | 1.85 מטרים |
| מספר | 7 |
| מכללה | אוניברסיטת ג'קסונוויל |
| דראפט |
בחירה מספר 19, 1990 בוסטון סלטיקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1990–1998 1998–2000 2000–2002 |
בוסטון סלטיקס טורונטו ראפטורס אורלנדו מג'יק |
| הישגים כשחקן | |
|
חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA (1991) זכייה בתחרות ההטבעות של ה-NBA (1991) | |
| קבוצות כמאמן | |
|
2002 2004 2009–2011 2011–2013 2013–2015 2015–2016 |
אורלנדו מירקל סן אנטוניו סילבר סטארס ספרינגפילד ארמור דטרויט פיסטונס (עוזר) סקרמנטו קינגס (עוזר) דנוור נאגטס (עוזר) |
מאז שנת 2002 שימש כמאמן ראשי בליגת ה-WNBA ובליגת הפיתוח של ה-NBA, וכן כעוזר מאמן ב-NBA.
קריירת משחק
עריכהבראון נולד וגדל בעיר ג'קסונוויל שבפלורידה, ובין השנים 1986–1990 למד באוניברסיטת ג'קסונוויל. בשתי עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, "ג'קסונוויל דולפינס", העמיד ממוצעים של 19.5 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים ו-2.4 חטיפות למשחק.[2]
בדראפט ה-NBA 1990 נבחר בראון בבחירה ה-19, על ידי בוסטון סלטיקס.[3] במהלך סוף-שבוע האולסטאר של עונתו הראשונה זכה בתחרות ההטבעות, בה גבר על שון קמפ בסיבוב הגמר. לאורך אותה עונה קלע 8.7 נקודות ומסר 4.2 אסיסטים בממוצע למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה. בעונות 1994 ו-1995 שימש כרכז הפותח של הסלטיקס, ורשם ממוצעים של 15.6 נקודות ו-4.2 אסיסטים למשחק. באפריל 1994 קלע 40 נקודות במשחק מול שיקגו בולס, ובפברואר ומרץ 1995 קלע פעמיים 41 נקודות, במשחקים מול פיניקס סאנס ומיאמי היט, בהתאמה.
בפברואר 1998, לאחר כ-7 עונות וחצי בבוסטון, הועבר לצד צ'ונסי בילאפס, ג'ון תומאס ורוי רוג'רס בטרייד לטורונטו ראפטורס, בתמורה לקני אנדרסון, ז'אן טבק ופופאי ג'ונס.[4] בשתיים וחצי עונותיו עם הראפטורס תרם 10.1 נקודות ו-2.8 אסיסטים בממוצע למשחק כשחקן ספסל.
בין השנים 2000–2002 שיחק עבור אורלנדו מג'יק, אולם לאורך התקופה שותף ב-14 משחקים בסך הכול, בגין פציעה קשה בשריר הירך הארבע ראשי.[5] בסיום עונת 2001/2002 פרש בראון ממשחק, בגיל 33.
קריירת אימון
עריכהבעונת 2002 שימש בראון כמאמן הראשי של קבוצת אורלנדו מירקל מליגת ה-WNBA, ובעונת 2004 אימן את סן אנטוניו סילבר סטארס; בשתי העונות לא העפילה קבוצתו לשלב הפלייאוף.
בין השנים 2009–2011 אימן את קבוצת ספרינגפילד ארמור מליגת הפיתוח של ה-NBA. מאזנה הכולל של הקבוצה תחתיו עמד על 20 ניצחונות ו-80 הפסדים.
לקראת עונת 2011/2012 הצטרף לצוות האימון של דטרויט פיסטונס, כאחד מעוזריו של המאמן לורנס פרנק. בעונת 2013/2014 עבר לצוות האימון של סקרמנטו קינגס, ובשתי עונותיו בקבוצה שימש כעוזריהם של המאמנים מייקל מלון, טיירון קורבין וג'ורג' קארל. בעונת 2015/2016 חזר לעבוד תחת מלון, כעוזר מאמן בדנוור נאגטס.[6]
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
עריכה- ^ סטטיסטיקות הקריירה של בראון ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ הסטטיסטיקות של בראון בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1990, באתר basketball-reference.com
- ^ קני אנדרסון עובר בטרייד לבוסטון, באתר הניו יורק טיימס, 19 בפברואר 1998
- ^ בראון עשוי לחזור לשחק, באתר realgm.com, 12 במרץ 2002
- ^ סטטיסטיקות האימון של בראון ב-NBA, באתר basketball-reference.com