דלתא בברבור
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
δ בברבור (פאוואריס) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ברבור (סיגנוס), שבהירות נראיתו, מדרגה 2.87, היא הרביעית בעוצמתה בקבוצה, והוא מציין את הכנף המערבית של הברבור. במקור לא היה שם רשמי ל δ בברבור, הוא היה חלק מהאסטריזם "אל-פאוואריס" שמשמעות שמו היה "הרוכבים" בערבית הילידית. בשנת 2016 הוחלט רשמית שהשם ייצג את δ בברבור A בפרט.
תכונות
עריכהδ בברבור הוא למעשה מערכת בת שלושה כוכבים במרחק של כ-165 שנות אור ממערכת השמש. את הכוכב הבהיר (והיחיד שנראה לעין ללא ציוד עזר) δ בברבור A מקיפים שני כוכבים עמומים בהרבה: δ בברבור B ו-δ בברבור C. גילה של המערכת מוערך בכ-200 מיליון שנים. בין השנים 11,000 ו-12,000 לספירה יהיה δ בברבור הכוכב הבהיר הקרוב ביותר לקוטב השמיימי הצפוני והוא יראה בחצי הכדור הצפוני כל הלילה לאורך כל השנה.
תכונות δ בברבור A
עריכהδ בברבור A הוא תת-ענק לבן-כחלחל מסוג ספקטרלי A0 IV או B9.5 IV, מסתו קרובה ל-3 מסות שמש ורדיוסו כ-5 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-10,100 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 150 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, ומעט יותר מכך בצירוף הקרינה בתחום העל-סגול.[4] תצפיות שונות נתנו דרגות בהירות שונות בין 2.85 ו-2.89, כך שהוא חשוד ככוכב משתנה, אך לא ידוע אם הוא אכן כוכב משתנה ואם כן אז מאיזה סוג.[9] נראה שהכוכב נמצא כבר לקראת סיום שלב היתוך המימן שבליבתו להליום והוא בתחילתו של תהליך התקררות והתנפחות בדרך להפוך לענק אדום.
תכונות δ בברבור B
עריכהδ בברבור B הוא כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב מסוג ספקטרלי F1 V והוא מקיף את δ בברבור A במסלול אליפטי למדי כך שהמרחק ביניהם נע בין 80 ל-220 יחידות אסטרונומיות (מפעמים ועד פי 5.5 מהמרחק של פלוטו מהשמש) בזמן הקפה של כ-780 שנים.[10] מסוגו הספקטרלי נראה שמסתו היא כ-1.6 מסות שמש וטמפרטורת פניו כ-7,300 קלווין. מהטמפרטורה ועוצמת ההארה שעומדת על בערך פי 7 מעוצמת ההארה של השמש, ניתן לחשב את רדיוסו שעומד על כ-1.7 רדיוסי שמש. גם בהירותו של δ בברבור B דווחה בעבר כמשתנה בין דרגות בהירות 6.3 ו-8.5 והוא סווג כחשוד ככוכב משתנה,[9] אך הדיווחים הם ישנים למדי וייתכן שאינם אמינים. במרחק זוויתי של כ-3 שניות קשת מ- δ בברבור A, ניתן להבחין בו בקלות באמצעות טלסקופ חובבים.
תכונות δ בברבור C
עריכהδ בברבור C נמצא במרחק זוויתי של כדקת קשת מ- δ בברבור A ובהירותו היא מדרגה 12.[11] לא ידוע עליו הרבה, אך מבהירותו הנמוכה ששקולה לכ-3 מאיות מעוצמת ההארה של השמש, נראה שהוא ננס אדום עם מסה של פחות מחצי מסת שמש ורדיוס של פחות מחצי רדיוס שמש. המרחק בינו ובין השניים האחרים הוא לפחות 3,000 יחידות אסטרונומיות.
קישורים חיצוניים
עריכה- δ בברבור באתר של ג'ים קלר
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 SIMBAD: δ Cygni
- ^ P. J. Grosbol: Space velocities and ages of nearby early-type stars, Astronomy & Astrophysics Supplement Series, vol. 32, p. 417 (1978)
- ^ 1 2 B. D. Mason, G. L. Wycoff, W. I. Hartkopf, G. G. Douglass & C. E. Worley: The Washington Visual Double Star Catalog, The Astronomical Journal, Vol. 122, Iss. 6, p. 3466 (2001)
- ^ 1 2 3 4 5 M. Challouf, N. Nardetto, D. Mourard, D. Graczyk, H. Aroui, O. Chesneau, O. Delaa, G. Pietrzyński, W. Gieren, R. Ligi, A. Meilland, K. Perraut, I. Tallon-Bosc, H. McAlister, T. ten Brummelaar, J. Sturmann, L. Sturmann, N. Turner, C. Farrington, N. Vargas & N. Scott: Improving the surface brightness-color relation for early-type stars using optical interferometry, Astronomy & Astrophysics, Vol. 570, id. A104, p. 3 (2014)
- ^ H. A. Abt, H. Levato & M. Grosso: Rotational Velocities of B Stars, The Astrophysical Journal, Vol. 573, Iss. 1, p. 359 (2002)
- ^ SIMBAD: ADS 12880B
- ^ משוער על פי היחס
- ^ 1 2 משוער על פי סוג ספקטרלי
- ^ 1 2 General Catalogue of Variable Stars: δ Cygni
- ^ O. Yu.Malkov, V. S. Tamazian, J. A. Docobo & D. A. Chulkov: Dynamical masses of a selected sample of orbital binaries, Astronomy & Astrophysics, Vol. 546, id. A69
- ^ B. D. Mason, G. L. Wycoff, W. I. Hartkopf, G. G. Douglass & C. E. Worley: The Washington Visual Double Star Catalog, The Astronomical Journal, Vol. 122, Iss. 6, p. 3466 (2001)