דמי חבר
דמי חבר הם תשלום שגובה ארגון מהחברים בו, לשם מימון פעילותו.
דמי חבר נהוגים בעיקר בארגונים הפועלים ללא מטרת רווח, כגון עמותות ומפלגות. דמי החבר הם מרכיב בתקציבו של הארגון. לעיתים זהו מרכיב עיקרי ואף מרכיב יחיד, ולעיתים נלוות אליו הכנסות ממקורות נוספים, כגון ממכירה של מוצרים ושירותים של הארגון, מתרומות, מתמיכה ממשלתית וכדומה.
תשלום דמי החבר מקנה לחבר את הזכויות השונות שנותן הארגון לחבריו, ובפרט זכות בחירה למוסדות הארגון, כאשר זהו ארגון שמתקיימות בו בחירות למוסדותיו.
גובה דמי החבר נקבע על ידי הנהלת הארגון, בדרכים אחדות:
- סכום קבוע, בגובה אחיד לכל החברים, לעיתים תוך הבחנה בין קבוצות שונות של חברים, למשל דמי חבר מופחתים לאזרח ותיק. דוגמה: דמי החבר בלשכת עורכי הדין בישראל הם בסכום אחיד, עם סכום מופחת לחברים בעלי ותק של עד שלוש שנים ולחברים שגילם מעל 67 שנים.[1]
- סכום התלוי בהכנסתו של החבר. דוגמה: דמי החבר החודשיים בהסתדרות העובדים הכללית החדשה הם בשיעור 0.9% משכרו החודשי של החבר (בגבולות תקרה).
- סכום משתנה התלוי בקריטריון אחר. דוגמה: ועד בית החבר באגודה לתרבות הדיור משלם דמי חבר לפי מספר הדירות הנכללות בוועד בית זה.
בישראל
עריכההסכמים קיבוציים שונים מזכים עובד החבר באגודה מקצועית בהחזר של דמי החבר שלו בה.[2] דמי חבר בארגון מקצועי וחלק מדמי החבר בארגון עובדים[3] נחשבים להוצאה מוכרת לעניין מס הכנסה. הכנסתו של ארגון מקצועי מדמי חבר פטורה ממס הכנסה.[4]
חוק העונשין קובע: "המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם – מאסר ששה חדשים".[5]
חברות בארגון היא בדרך כלל וולונטרית, כך שתשלום דמי החבר מותנה בהחלטה של אדם (או ארגון) להצטרף כחבר בארגון הגובה דמי חבר. בתחום יחסי העבודה בישראל נקבעו שני חריגים, של תשלום כפוי הבא במקום דמי חבר:
- עובד שאינו חבר בארגון עובדים אך חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה מתאים, מחויב לשלם דמי טיפול מקצועי-ארגוני לארגון העובדים החתום על ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה. תשלום זה נמוך מדמי החבר שמשלמים החברים בארגון העובדים, והוא מקנה למשלמיו חלק מהזכויות שניתנות לחברים. תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח-1988, מגבילות את גובהו של תשלום זה.[6]
- מעסיק שחל עליו צו הרחבה נדרש לשלם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון המעבידים החתום על ההסכם הקיבוצי שלו הוצא צו הרחבה. גובה תשלום זה הוא חצי אחוז מהשכר השנתי שמשלם המעסיק.[7]
שני חריגים נוספים של תשלום כפוי:
- חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) קובע שקצין תגמולים רשאי לנכות מן התגמול שמשולם לפי חוק זה דמי חבר לארגון יציג של זכאים על פי חוק זה.[8]
- חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מורה לנכות מהתגמול החודשי המשולם לפי חוק זה דמי חבר לארגון יציג של זכאים על פי חוק זה.[9]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ טבלת תעריפי דמי החבר לשנת 2023, באתר של לשכת עורכי הדין בישראל
- ^ למשל בתקשי"ר פרק 25.1 - החזר אגרת רישיון ודמי חבר בגופים מקצועיים
- ^ סעיף 2(7) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), תשל״ב–1972
- ^ סעיף 9(2א) לפקודת מס הכנסה
- ^ סעיף 148 לחוק העונשין
- ^ תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח-1988, באתר חילן
- ^ תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), תשל"ז-1977, באתר "נבו"
- ^ סעיף 31א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950
- ^ סעיף 4א לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970