דניאל בן יהודה
רב איטלקי
דניאל בן יהודה דיין היה משורר יהודי, שחי ברומא באמצע המאה הארבע עשרה לספירה. הוא היה סבו של דניאל בן שמואל הרופא, שהיה רב בטיבולי.
| השקפה דתית |
יהדות  |
|---|---|
  | |
לדעת שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), על פי עדויות מעתיקים בכתבי יד, דניאל בן יהודה הוא מחבר הפזמון הידוע "יגדל אלוהים חי" המונה את י"ג עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם. אף שיש שחלקו על זיהויו של שד"ל, ככלל דעתו התקבלה על דעת החוקרים. פזמון זה זכה לתפוצה רבה ונקלט במנהגי התפילה: הוא מופיע בפתיחת תפילת שחרית במנהג האשכנזים, ומושר על ידי הספרדים במוצאי שבתות וחגים, ובהקשרים נוספים. מאידך גיסא, האר"י התנגד לאמירתו.
שלושה חיבורים קצרים משלו נתגלו ונדפסו: ביאור עניין השעיר לעזאזל ופרה אדומה, ביאור לתפילת הקדושה, וקטע קצר על בריאת השמש והירח.[1]
הערות שוליים
עריכה- ^ חנה כשר ואורי מלמד, "הורתו ולידתו של הפיוט 'יגדל אלהים חי'", התפילה בישראל: היבטים חדשים, אורי ארליך (עורך), תשע"ו, עמ' 183–155, באתר Academia.edu
