דניאיל טימצ'ינה
דניאיל טימצ'ינה (Daniil Tymchyna; 5 בנובמבר 1900 – 8 ביולי 1972) היה כומר אוקראיני, חסיד אומות העולם.
 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1900 Wierzbica, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1972 (בגיל 71 בערך) רווה-רוסקה, אוקראינה |
| מדינה | אוקראינה |
| מקצוע |
כומר, נזיר |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (31 בדצמבר 2008) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | דניאיל טימצ'ינה |
  | |
רקע
עריכהטימצ'ינה היה מנהל בית היתומים ששכן במנזר "עלייתה השמיימה של מרים הבתולה" בכפר אוניוב (Uniów) במחוז טרנופול שבפולין (כיום אוניב (אוק') באוקראינה). בית היתומים השתייך למסדר הסטודיטי (אנ'), בראשות הארכימנדריט קלימנטי שפטיצקי שהוכר אף הוא כאחד מחסידי אומות העולם.
מעשה ההצלה
עריכהלאחר פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941 הוסתרו יהודים בכפר. בבית הספר בכפר הסתיר המנהל ניקולה דיוק (Dyuk) ורעייתו מריה את קלרה ספרן, בנה הצעיר רואלד, אחיה סמואל רוזן ואשתו יוזפינה. בשם החשאיות, לא ידעו אלו על שלושה ילדים יהודים אחרים שהוסתרו במנזר בו היה בית היתומים בניהולו של טימצ'ינה. טימצ'ינה ידע כי שלושת הילדים הם יהודים והסביר להם כיצד להסתיר את יהדותם.
לאחר המלחמה
עריכהזמן קצר לאחר כיבוש האזור ב-1944 על ידי ברית המועצות הורה סטלין לאסור את המנהיגות הקתולית במערב אוקראינה. ב-1947 נעצר טימצ'ינה ונידון לעשר שנות עבודות כפייה בסיביר. דניאיל נפטר בשנת 1972.
שלושת הילדים שניצלו על ידי טימצ'ינה - עודד אמרנט, לאון חמיידס (Chameides) ואדם דניאל רוטפלד- היגרו לישראל, ארצות הברית ופולין.
אדם דניאל רוטפלד נולד בשנת 1938 בעיר פרמישלן שבפולין. הוא הובא על ידי אחד הנזירים לבית היתומים בכפר, קיבל שם בדוי, דניאילו צ'רבינסקי, ונשאר שם במשך כל תקופת הכיבוש הגרמני. מכל משפחתו רק אחותו, אליצ'ה, שרדה את השואה. לאחר המלחמה נשאר רוטפלד בפולין והפך למדען וחוקר. בין השנים 1991 ל-2002 כיהן כמנהל מכון המחקר לשלום בסטוקהולם (אנ') ובשנת 2005 נתמנה לשר החוץ של פולין.[1]
עודד אמרנט נולד בתל אביב בשנת 1935 לשם היגרו הוריו מפולין כמה שנים קודם לכן. כשהיה עודד בן ארבע, נסע עם אמו לפולין לבקר את הוריה. מבלי לדעת שבקרוב המלחמה תפריד ביניהם, אמו חזרה לתל אביב, והשאירה את בנה עם הוריה שאמורים היו להצטרף אליה בארץ ישראל. עם פרוץ המלחמה, הסבא והסבתא לקחו את עודד עמם וברחו לאמארנט וברחו ללבוב שנפלה ב-1941 בידי הנאצים. מאמצים לאתרו ולחלצו דרך השלטון הנאצי נכשלו[2]. דודו של עודד הביא אותו לכנסייה בכפר וכך ניצלו חייו. שאר בני משפחתו נרצחו. לאחר המלחמה הוחזר עודד למשפחתו בתל אביב.
בשנת 2008 הכיר מוסד יד ושם בדניאיל טימצ'ינה כחסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים
עריכה- דניאיל טימצ'ינה, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אלדד בק, "קבוצת ברן": סיפור הצלה, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2018
- ^ יד ושם, הנסיון הכושל להשיב את אמרנט להוריו, באתר יד ושם, לא ידוע