דניס רודמן

שחקן כדורסל אמריקאי

דניס קית' רודמןאנגלית: Dennis Keith Rodman;‏ נולד ב-13 במאי 1961 בטרנטון) הוא כדורסלן עבר אמריקאי. רודמן, שהחל לשחק כדורסל בגיל מאוחר יחסית, הפך לאחד משחקני ה-NBA הבכירים בדורו. בשל סגנון המשחק הזריז והייחודי שלו, שכלל תנועות גוף ביזאריות ומתפתלות, כונה רודמן "The Worm" ("התולעת"). כינוי נוסף היה "Dennis the Menace" ("דני שובבני"), כינוי הומוריסטי שקיבל כתוצאה מהפרובוקציות שעורר במגרש ובחייו האישיים.

דניס רודמן
Dennis Rodman
רודמן בשנת 2017
רודמן בשנת 2017
רודמן בשנת 2017
לידה 13 במאי 1961 (בן 63)
טרנטון, ניו ג'רזי שבארצות הברית
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.01 מטר
מספר 10, 70, 73, 91
מכללה SOSU
דראפט בחירה מספר 27, 1986
דטרויט פיסטונס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 2011
קבוצות כשחקן
1986–1993
1993–1995
1995–1999
1999
2000
דטרויט פיסטונס
סן אנטוניו ספרס
שיקגו בולס
לוס אנג'לס לייקרס
דאלאס מאבריקס
הישגים כשחקן

הוא זכה חמש פעמים באליפות ה-NBA, ובאפריל 2011 הוכרז כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל.

חייו

עריכה

ראשית חייו

עריכה

רודמן נולד בטרנטון בניו ג'רזי שבארצות הברית למשפחה נוצרית אפרו-אמריקאית. הוא גדל בשכונת עוני בעיר אוק-קליף הסמוכה לדאלאס שבטקסס. כשהיה בן שלוש נטש אביו את משפחתו ועקר לפיליפינים.

במהלך לימודיו בתיכון, הצטרף רודמן לקבוצת הפוטבול של בית ספרו, אך הודח ממנה. למשך זמן קצר הצטרף לקבוצת הכדורסל, אך עזב אותה לאחר שלא מצא בה את מקומו. ב-1979 סיים את לימודיו, והחל לעבוד כשרת בנמל התעופה הבינלאומי דאלאס-פורט וורת'. רודמן, שגובהו בזמן לימודיו היה 1.68 מ' בלבד, התחיל לגבוה במהירות, והגיע ל-1.98 מ'. ידיד משפחה הסב את תשומת לבו של מאמן נבחרת הכדורסל של מכללת נורת' סנטרל שבטקסס לרודמן הצעיר, והמאמן זימן אותו לנבחרתו. לאחר עונה אחת לא מוצלחת במיוחד, עבר לשחק בשורות נבחרת הכדורסל של אוניברסיטת סאות'איסטרן אוקלהומה סטייט, ששיחקה בליגת המכללות NAIA. הוא הצטיין בשורותיה, קלע 25 נקודות בממוצע למשחק, והיה מלך הריבאונדים של הליגה כולה במשך שתי עונות. לקראת ה-NBA הגיע רודמן לגובה 2.03 מטר ולמשקל 110 ק"ג.

כדורסל מקצועני

עריכה
 
רודמן על המגרש, 2005

בשנת 1986 בחרה בו קבוצת דטרויט פיסטונס במקום ה-27 בדראפט ה-NBA. מאמן הקבוצה צ'אק דיילי הפך למעין אב חורג שלו בתקופה זו. באותן שנים נודעה דטרויט כקבוצה המציגה משחק הגנה קשוח, ורודמן התאים לסגנון זה. הפיסטונס העפילו לגמר המזרח בשנת 1987 מול בוסטון סלטיקס. במהלך המשחקים, עורר רודמן שערורייה-זוטא, כאשר טען כי כוכבהּ הגדול של הסלטיקס, לארי בירד, עליו הוצב לשמור, נהנה מהערכת-יתר משום שהוא לבן.

משחקו של רודמן הלך והשתפר, ובשנים 1989 ו-1990 נבחר לשחקן ההגנה הטוב ביותר ב-NBA; כמו כן, השתפרה יכולת קליטת הריבאונדים שלו שהייתה מצוינת מלכתחילה. באותן שנים זכתה דטרויט בשתי האליפויות הראשונות בתולדותיה. רודמן היה אף הריבאונדר המוביל של הליגה, ובמשחק אחד ב-1992 קבע שיא של 34 כדורים חוזרים. הוא השיג בשנתיים האחרונות שלו בפיסטונס ממוצעים של 18.7 ו-18.3 ריבאונדים למשחק. בשנתיים האלו, ובחמש שבאו לאחר מכן, הוביל רודמן את הליגה בריבאונדים.

ב-1993 עזב רודמן את הפיסטונס והצטרף לסן אנטוניו ספרס. גם בקבוצה זו התבלט ביכולתו לקלוט כדורים חוזרים, והוא סייע לה להגיע למאזן מצוין של 62 ניצחונות ו-20 הפסדים, בדרך לגמר המערב. על אף היכולת המקצועית שהציג במדי הקבוצה, שוחרר ממנה כעבור שנתיים, בשל ההתנהגות הפרובוקטיבית שהחל לסגל לעצמו. הוא ניהל מערכת יחסים מתוקשרת מאוד עם מדונה, נהג לצבוע את שערו בצבעים שונים לעיתים קרובות וגופו התכסה כתובות קעקע ופירסינג.

לאחר שחרורו מהספרס ב-1995 הצטרף לשיקגו בולס, בה שיחק לצידם של סקוטי פיפן ומייקל ג'ורדן, שחזר לקבוצה שנה וחצי לאחר שפרש. באותה עונה השיגה הקבוצה מאזן של 72 ניצחונות ו-10 הפסדים (המאזן השני הטוב ביותר בתולדות ליגת ה-NBA) וזכתה באליפות, כמו גם בשתי העונות הבאות. גם בעת ששיחק בבולס המשיך רודמן בהתנהגות פרובוקטיבית, ונהג לפשוט את חולצתו מול הקהל, אף שהדבר עלה לו לעיתים בעבירה טכנית. בנוסף, הסתבך בכמה אירועים אלימים: ב-16 במרץ 1996 נגח בשופט במהלך משחק בניו ג'רזי, וב-15 בינואר 1997 בעט במפשעתו של צלם עיתונות. בעקבות התקרית עם צלם העיתונות (לו שילם פיצויים בסך 200 אלף דולר) הושעה רודמן מ-11 משחקים. לצד הפרובוקציות, היה רודמן בשיאו כשחקן והפך לפאוור פורוורד הדומיננטי של בתי המזרח ב-NBA, על אף שגובהו היה נמוך לתפקיד (בקבוצות הקודמות שיחק בעיקר בעמדת הסמול פורוורד).

לאחר שלוש עונות בבולס, שבכולן זכתה הקבוצה באליפות, עזב רודמן את הקבוצה, יחד עם ג'ורדן, פיפן והמאמן פיל ג'קסון. ב-1999 חתם על חוזה עם הלוס אנג'לס לייקרס, אך עזב את הקבוצה תוך זמן קצר. בעונה הבאה שיחק בדאלאס מאבריקס, ופרש בשנת 2000 מה-NBA.

עיסוקים נוספים

עריכה
 
רודמן לצדו של דונלד טראמפ, 2009

בעת ששיחק בשיקגו בולס, החל רודמן להתאמן גם בהיאבקות מקצועית, יחד עם חברו האלק הוגאן. הקרב הראשון בו השתתף, לצד הוגאן, היה ביולי 1997. במקרה אחד ויתר על אימון של הבולס לטובת השתתפות בקרב, והנהלת ה-NBA קנסה אותו בשל כך. רודמן המשיך להשתתף בקרבות עד 1999. ב-30 ביולי היה אמור להשתתף בקרב בודד בסידני, אך נפסל לאחר שתקף את השופט.

קריירה נוספת שרודמן החל לפתח היא קריירת המשחק. ב-1997 השתתף בסרט הפעולה "דאבל טים" לצידו של ז'אן-קלוד ואן דאם, ובשנת 1999 בסרט הפעולה "סיימון". מאז השתתף רודמן בעוד סרטים וסדרות טלוויזיה, ובהן כוח מיוחד. בחלקן גילם את עצמו.

ב-1996 הנחה רודמן תוכנית אירוח ב-MTV בשם "The Rodman World Tour".

רודמן היה הגבר הראשון והספורטאי הראשון שהצטלם בעירום לקמפיין של ארגון זכויות בעלי החיים PETA תחת הסיסמה "Rather Go Naked Than Wear Fur" ("עדיף ללכת עירום מללבוש פרווה").

בעונת 2003/2004, הצטרף לקבוצת לונג ביץ' ג'אם מליגת ה-ABA, ובעונות שלאחר מכן שיחק באורנג' קאונטי קראש ובטיחואנה דראגונס מאותה הליגה. כמו כן, שיחק שלושה משחקים במדי ברייטון ברס מהליגה האנגלית ומשחק אחד במדי טורפאן פויאט הפינית.

מאז 2011 הוא מופיע לסירוגין כפרשן כדורסל ברשת CBS האמריקנית.

חייו האישיים

עריכה

רודמן התחתן עם מישל מויר בשנת 2003, ולשניים שני ילדים. הם התגרשו רשמית ב-2012. הוא היה נשוי בעבר לדוגמניות אנני בייקס (בין 1992 ל-1993) וכרמן אלקטרה (בין נובמבר 1998 ל-1999), והיה בעבר בן זוגה של מדונה.

הוא פרסם שתי אוטוביוגרפיות: "Bad as I Wanna Be" ("רע כמו שאני רוצה להיות", 1997) ו-"I Should Be Dead By Now" ("הייתי צריך כבר להיות מת", 2005). באותה שנה בה יצאה לאור האוטוביוגרפיה הראשונה, יצאה לאור ביוגרפיה נוספת, שכתב ביחד עם עיתונאי הספורטס אילוסטרייטד, מייקל סילבר.

ביקוריו בקוריאה הצפונית

עריכה

בספטמבר 2013 ביקר רודמן לראשונה בקוריאה הצפונית. במהלך ביקור זה נפגש עם מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און אשר הזמין את רודמן לשוב ולחזור לבקר במדינה[1]. לאחר כחצי שנה חזר רודמן לביקור ובמסגרתו נפגש עם קים ג'ונג און בשנית, הם דיברו על חיבתו של המנהיג לכדורסל והוצע כי רודמן יארגן משחק ראווה של כוכבי ליגת ה-NBA כנגד קבוצה מקומית במהלך חודש ינואר 2014. מתרגמו של קים ג'ונג און רמז לרודמן כי יום הולדתו של קים חל ב-8 בינואר ועל כן אם יקבע המשחק בתאריך זה הוא יוכל להוות מתנת יום הולדת למנהיג, רודמן הסכים ונקבע כי המשחק יתקיים בתאריך זה. רודמן הצליח לארגן קבוצה של שחקני עבר, ביניהם וין בייקר, קליף רובינסון וקני אנדרסון. רודמן הגיע בפעם השלישית לביקור במדינה המבודדת ובמסגרת ביקורו בחר קבוצה של 12 שחקנים מהנבחרת הלאומית של צפון קוריאה אשר ישחקו מול הקבוצה האמריקאית שירכיב[2]. בנוסף, העביר להם אימון בסיסי. ב-8 בינואר נערך המשחק, על אף ביקורת נרחבת מארצות הברית אשר הופנתה כלפי רודמן, שאר חברי הקבוצה והספונסרים של השחקנים.

ביוני 2017 שוב נסע לקוריאה הצפונית, הוא נפגש שם עם שר הספורט, ומסר לו עותק מספרו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ "The Art of the Deal".

הישגים

עריכה

הישגים אישיים:

תואר שנים
שחקן ההגנה של העונה ב-NBA 1990–1991
חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA 1989–1993, 1995–1996
ממוצע הכדורים החוזרים הגבוה ביותר ב-NBA 1992–1998
מספר הכדורים החוזרים הגבוה ביותר ב-NBA 1992–1994, 1998
מספר הכדורים החוזרים בהתקפה הגבוה ביותר ב-NBA 1991–1994, 1996–1997
מספר הכדורים החוזרים בהגנה הגבוה ביותר ב-NBA 1992, 1994, 1998
אחוז הקליעה מהשדה הגבוה ביותר ב-NBA 1989

הישגים קבוצתיים:

תואר שנים
אליפות ה-NBA 1989, 1990, 1996, 1997, 1998

סטטיסטיקות הקריירה

עריכה
מקרא
= הוביל את ה-NBA בעונה זו
= זכה באליפות ה-NBA בעונה זו
מודגש = שיא קריירה

בעונה הסדירה של ה-NBA

עריכה
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % לשלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1986/1987 דטרויט 77 1 15.0 0.545 0.000 0.587 4.3 0.7 0.5 0.6 6.5
1987/1988 דטרויט 82 32 26.2 0.561 0.294 0.535 8.7 1.3 0.9 0.5 11.6
1988/1989 דטרויט 82 8 26.9 0.595 0.231 0.626 9.4 1.2 0.7 0.9 9.0
1989/1990 דטרויט 82 43 29.0 0.581 0.111 0.654 9.7 0.9 0.6 0.7 8.8
1990/1991 דטרויט 82 77 33.5 0.493 0.200 0.631 12.5 1.0 0.8 0.7 8.2
1991/1992 דטרויט 82 80 40.3 0.539 0.317 0.600 18.7 2.3 0.8 0.9 9.8
1992/1993 דטרויט 62 55 38.9 0.427 0.205 0.534 18.3 1.6 0.8 0.7 7.5
1993/1994 סן אנטוניו 79 51 37.8 0.534 0.208 0.520 17.3 2.3 0.7 0.4 4.7
1994/1995 סן אנטוניו 49 26 32.0 0.571 0.000 0.676 16.8 2.0 0.6 0.5 7.1
1995/1996 שיקגו 64 57 32.6 0.480 0.111 0.528 14.9 2.5 0.6 0.4 5.5
1996/1997 שיקגו 55 54 35.4 0.448 0.263 0.568 16.1 3.1 0.6 0.3 5.7
1997/1998 שיקגו 80 66 35.7 0.431 0.174 0.550 15.0 2.9 0.6 0.2 4.7
1998/1999 ל.א. לייקרס 23 11 28.6 0.348 0.000 0.436 11.2 1.3 0.4 0.5 2.1
1999/2000 דאלאס 12 12 32.4 0.387 0.000 0.714 14.3 1.2 0.2 0.1 2.8
קריירה
911 573 31.7 0.521 0.231 0.584 13.1 1.8 0.7 0.6 7.3

בפלייאוף ה-NBA

עריכה
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % לשלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1986/1987 דטרויט 15 0 16.3 0.541 0.000 0.563 4.7 0.2 0.4 1.1 6.5
1987/1988 דטרויט 23 0 20.6 0.522 0.000 0.407 5.9 0.9 0.6 0.6 7.1
1988/1989 דטרויט 17 0 24.1 0.529 0.000 0.686 10.0 0.9 0.4 0.7 5.8
1989/1990 דטרויט 19 17 29.5 0.568 0.000 0.514 8.5 0.9 0.5 0.7 6.6
1990/1991 דטרויט 15 14 33.0 0.451 0.222 0.417 11.8 0.9 0.7 0.7 6.3
1991/1992 דטרויט 5 5 31.2 0.593 0.000 0.500 10.2 1.8 0.8 0.4 7.2
1993/1994 סן אנטוניו 3 3 38.0 0.500 0.000 0.167 16.0 0.7 2.0 1.3 8.3
1994/1995 סן אנטוניו 14 12 32.8 0.542 0.000 0.571 14.8 1.3 0.9 0.0 8.9
1995/1996 שיקגו 18 15 34.4 0.485 0.000 0.593 13.7 2.1 0.8 0.4 7.5
1996/1997 שיקגו 19 14 28.2 0.370 0.250 0.577 8.4 1.4 0.5 0.2 4.2
1997/1998 שיקגו 21 9 34.4 0.371 0.250 0.650 11.8 2.0 0.7 0.6 4.9
קריירה
169 89 28.3 0.490 0.149 0.540 9.9 1.2 0.6 0.6 6.4

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה