האומה, במה למחשבה לאומית, לתיעוד ולספרות, הוא כתב עת, רבעון, הרואה אור אחת לשלושה חודשים על ידי מסדר ז'בוטינסקי בישראל מאז 1962. עד כה יצא 235 גיליונות[1]. מאז גיליון 220 נכנסה עמותת שלטון בית"ר לשותפות בהוצאת כתב העת, והוקמה מועצת מערכת חדשה.

האומה
שער האומה, גיליון 177, אביב תש"ע 2010
שער האומה, גיליון 177, אביב תש"ע 2010
תדירות רבעון
עורך ראשי יוסי אחימאיר
תאריכי הופעה 1962–הווה (כ־62 שנים)
שפה עברית, רוסית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
misdar-jabo.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

העורך הראשון היה דוד ניב, ההיסטוריון של האצ"ל ועורך דברי הכנסת. אחריו ערכו: חיים מילקוב, משה גולד, אברהם הלר, משה בלע, יוסף כרוסט ואפרים אבן. מאז 1999 עורך אותו יוסי אחימאיר, לשעבר ראש מכון ז'בוטינסקי. ראש המערכת הוא גרשון סתיו.

"האומה" עוסק במנעד שאלות עיוניות ואידאולוגיות, במורשת זאב ז'בוטינסקי, הגות, עיון, מחקר, תיעוד, ביקורת וספרות. מאמרים ואיגרות רבים של ז'בוטינסקי פורסמו ומתפרסמים לראשונה בעברית ב"האומה".

בדצמבר 2012, צוין 50 שנה להופעתו הרצופה של "האומה". כתב העת מופץ למנויים, לספריות, לחוקרים ולאנשי אקדמיה ותקשורת. הוא נתמך במיוחד על ידי קרן הכט, הנושאת את שמו של ד"ר ראובן הכט ז"ל.

בכל גיליון משתתפים בין 20 ל-30 כותבים - סופרים, חוקרים, מדינאים, פובליציסטים, אנשי רוח ועיתונאים, וכן נכללים מדורים קבועים: "בפתח הגיליון" הכולל ענייני אקטואליה ובעיות שעל סדר יומה של הציבוריות היהודית ומדינת ישראל, בימת קוראים, שירים, ביקורת ספרים חדשים, וספרים שנתקבלו במערכת. כל גיליון כולל כ-152-128 עמודים. ואולם הגיליון ה-150 והגיליון ה-200 היו מוגדלים במיוחד.

מפעם לפעם מוקדש גיליון של "האומה" לנושא אחד, למשל באביב תש"ע 2010, ראה אור גיליון שהוקדש לזאב ז'בוטינסקי. בדרך כלל לאחר כל גיליון מתקיים אירוע "האומה" בעל-פה, בהשתתפות העורך ומרצה מרכזי.

עם משתתפי "האומה" הבולטים לאורך כל השנים: יורם ארידור, אריה נאור, אמיר גולדשטיין, בנציון נתניהו, אליעזר שביד, יוסף נדבה, יוסף קיסטר, שרה אוסצקי-לזר, יואב גלבר, נורית גוברין, גרשון הכהן, משה יגר, מרדכי קידר, אריה אלדד, עדו נתניהו, עליזה גרינברג, משה ז"ק, שמואל שניצר, שלום רוזנפלד, זאב ב. בגין, יוסף כרוסט, אורי שטרוזמן, יובל ארנון-אוחנה, עירית אמינוף, יצחק בן ישראל, נתן ברון, שלמה נקדימון, גרשון סתיו, אופירה גרוויס קובלסקי, שולה אברמסקי, מירון איזקסון, משה ארנוולד, צבי צמרת, אביתר בן צדף, תמר וולף-מונזון, חבצלת פרבר, ראובן קשאני, אפרים ענבר, מיכאל מילשטיין, בלפור והרצל חקק, יחיעם ויץ ורבים אחרים.

"האומה" ראה אור גם בשפה הרוסית, וזאת במטרה לתרום לקליטה התרבותית-חברתית של העולים מחבר העמים. יצאו לאור ארבעה גליונות, בשנים 1991, 1992, 1993 ו-2002, תחת השם "נאש נארוד".

המאה ה-21

עריכה

בריאיון לערוץ 7, בשנת 2012, לציון יובל שנים להופעת "האומה", אמר העורך יוסי אחימאיר: "יש עיתונות ליומה ויש עיתונות כמו 'האומה', שהיא עיתונות המופיעה אחת לשלושה חודשים עם מאמרי עומק ואיכות, אלה הם מאמרים שלא קיימים רק ליומם, אלא מנתחים מצבים עקרוניים חשובים ומביאים את העמדות הלאומיות הנכונות. הם נותנים לקורא להתעמק במשהו עמוק יותר וממשי יותר".

בסוף 2016 בחרה שרת התרבות והספורט מירי רגב לפרסם את משנתה בגיליון 203 של העיתון, במאמר "כתונת הפסים הישראלית: קולות רבים – עם אחד"[2].

בגיליון 210 (מאי 2018) פרסם יצחק הרצוג ב"האומה" את מאמרו: "האם נמצאת הממלכתיות במדינת ישראל בסכנת אובדן?"

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "האומה", גיליון 212. מתוך אתר "מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי"
  2. ^ מירי רגב, ‏כתונת הפסים הישראלית:קולות רבים – עם אחד, האומה 203, ספטמבר 2016