הארווי קושינג

נוירוכירורג אמריקאי

הארווי ויליאמס קושינגאנגלית: Harvey Williams Cushing;‏ 8 באפריל 18697 באוקטובר 1939) היה נוירוכירורג אמריקאי וחלוץ בתחום ניתוחי מוח. בעיני רבים הוא נחשב לנוירוכירורג הבולט במאה ה-20 ומכונה לעיתים קרובות "אבי הנוירוכירורגיה המודרנית".

הארווי קושינג
Harvey Williams Cushing
לידה 8 באפריל 1869
קליבלנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 1939 (בגיל 70)
ניו הייבן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כירורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות תצפית האגם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט John Farquhar Fulton, John Farquhar Fulton עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • חבר זר של החברה המלכותית (25 במאי 1933)
  • סטרלינג פרופסור
  • מדליית ליסטר (1930)
  • פרס פוליצר לביוגרפיה או אוטביוגרפיה (1926)
  • honorary Fellow of the Royal College of Surgeons (31 ביולי 1913)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • פרס קמרון של אוניברסיטת אדינבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Katherine Stone Crowell עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Mary Benedict Cushing, בטסי קושינג רוזוולט ויטני, Barbara Cushing עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

קושינג נולד בקליבלנד שבאוהיו. אביו, קירק קושינג, היה רופא. הוא היה הצעיר מבין 10 ילדים במשפחתו. קושינג סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת ייל ואת לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, שם סיים לימודיו בשנת 1895. את הכשרתו המעשית הראשונית עשה בבית החולים הכללי מסצ'וסטס, בית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת הרווארד. את הכשרתו בתחום הכירורגיה עשה תחת הדרכתו של המנתח ויליאם סטיוארט הלסטד בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור שם חקר את נושא ההרדמה המקומית באמצעות קוקאין.

ב-1901 ערך מסע השתלמות באירופה במהלכו התלמד אצל תיאודור קושר ומשם הביא לארצות הברית מספר טכניקות ורעיונות.

את חייו המקצועים בילה בארבעה מוסדות: בית החולים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בבית החולים פיטר בנט בריגהאם בבוסטון וכפרופסור לכירורגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. החל משנת 1933 ועד מותו עבד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת בחיל המשלוח האמריקאי באירופה.

חייו האישיים

עריכה

קושינג נישא ב-1902 לקתרין סטון קרואל ולזוג היו חמישה ילדים, שני בנים ושלוש בנות. בכורו נהרג בתאונת דרכים, בתו ברברה "בייב" פיילי הייתה לאשת חברה ואייקון אפנה ונישאה לויליאם ס. פיילי. בתו בטסי נישאה לג'יימס רוזוולט, בנו של פרנקלין דלאנו רוזוולט ולאחר מכן לאיל ההון ג'ון היי ויטני.

הישגיו

עריכה

קושינג פיתח בתחילת המאה ה-20 רבות מן הטכניקות הניתוחיות הבסיסיות לצורך ניתוח מוח. בזכות זאת היה לדמות מובילה בתחום הנוירוכירורגיה. תחת הנהגתו הפכה הנוירוכירורגיה לדיסציפלינה עצמאית ונפרדת בתחום הכירורגיה. בין ההישגים שניתן לייחס לקושינג ניתן למנות:

  • שיפור משמעותי בהישרדות חולים לאחר ניתוחי מוח מסובכים להסרת גידולים מוחיים.
  • קידום תחום הנוירופתולוגיה בשיתוף פעולה עם הנוירופתולוג אייזנהרדט, והקמת אוסף שיטתי ורישום של ממצאים פתולוגיים מוחיים[1].
  • שימוש בצילום רנטגן לצורך איבחון גידולים מוחיים.
  • שימוש בגירויים חשמליים לבדיקת הקורטקס האנושי.
  • נטל חלק משמעותי בפיתוח מכשיר צריבה ע"ש בובי (באנגלית: Bovie electrocautery), מכשיר ניתוח חיוני לצריבה ואטימת כלי דם מדממים.
  • היה המורה המוביל בתחום הנוירוכירורגיה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20.

שמו של קושינג נקשר לתגליתו הבולטת, תסמונת קושינג. בשנת 1912 הוא דיווח על סינדרום אנדוקרינולוגי הנגרם על ידי תפקוד לקוי של בלוטת יותרת המוח, שאותו כינה בשם polyglandular syndrome. בשנת 1926 קושינג אף זכה בפרס פוליצר על הביוגרפיה המקיפה שכתב על ויליאם אוסלר, מאבות הרפואה המודרנית[2].

"מאגר גידולי המוח של קושינג" הכולל למעלה מ-2,000 דגימות וצילומים מוצג בספריית הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ייל.

קושינג הלך לעולמו בשנת 1939 כתוצאה מסיבוכים של התקף לב.

מורשתו

עריכה

בשנת 1988 הוציא לכבודו שירות הדואר האמריקאי בול בערך נקוב של 45 סנט.

ספריית בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל קרויה על שמו של קושינג וג'ון היי ויטני[3].

פסגת קושינג בהרי סטריבוג, באי בראבנט בארכיפלג פאלמר שבאנטארקטיקה נקראת על שמו[4].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הארווי קושינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה