הבורסה לניירות ערך בטוקיו

בורסה לניירות ערך

הבורסה לניירות ערך בטוקיויפנית: 東京証券取引所) היא בורסה לניירות ערך הממוקמת בטוקיו, בירת יפן. נכון לספטמבר 2024 היו בה 3,951 חברות רשומות,[1] והיא הייתה הבורסה בעלת שווי שוק של 6.93 טריליון דולר אמריקני,[2] מה שהופך אותה לבורסה השלישית בגודלה בעולם לאחר ארצות הברית וסין. המבנה שלה ממוקם באזור העסקים של רובע צ'ואו (Chūō) בטוקיו.

הבורסה לניירות ערך בטוקיו
東京証券取引所
סמל הבורסה לניירות ערך בטוקיו
מבנה הבורסה לניירות ערך בטוקיו
מבנה הבורסה לניירות ערך בטוקיו
תאריך ייסוד 16 במאי 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר טוקיו
מדינה יפןיפן יפן
מדדים מדד ניקיי 225, TOPIX עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jpx.co.jp
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדד ניקיי 225 ומדד TOPIX הם מדדי הבורסה המובילים בבורסה לניירות ערך של טוקיו[3].

היסטוריה

עריכה
 
חדר המסחר של הבורסה של טוקיו

הבורסה הוקמה ב-15 במאי 1878, והמסחר בה החל ב-1 ביוני של אותה שנה. ב-1943 אוחדו עשר הבורסות ברחבי יפן עם הבורסה של טוקיו ליצירת בורסה יפנית אחת. ב-1945, לאחר ההפצצה בנגסאקי שהתרחשה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, פסק זמנית המסחר בבורסה לצורך ארגון מחדש. הבורסה נפתחה מחדש ב-16 במאי 1949.

מ-1983 חלה האצה חסרת תקדים בפעילות הבורסה, ובאפריל 1987 עברה את הבורסה לניירות ערך בניו יורק מבחינת הערך הכולל של המניות הנסחרות בהת ובכך הפכה לבורסה הגדולה ביותר לניירות ערך בעולם[4]. לאורך שנות ה-90 של המאה ה-20 חלה ירידה תלולה בפעילותה ובדירוגה, אך היא עדיין נחשבת כיום כשלישית בגודלה בעולם.

בניגוד לשאר הבורסות בכל העולם, אשר לאחר כל משבר כלכלי הן חוזרות לאחר כמה שנים לשיא חדש, מדד ניקיי 225 הגיע לשיא ב-29 בדצמבר 1989, שאחריה הידרדרה יפן לשנים רבות של שפל כלכלי ומאז הוא נפל בצורה חדה ולא הצליח ליצור שיא חדש. הבנקים ביפן נאלצו למחוק חובות בשווי כ-100 טריליון ין ומדדי הבורסה ירדו, למעט התאוששות מסוימת בתקופת בועת הדוט-קום[5], עד שהגיעו לשפל היסטורי אחרי האסון הגרעיני בפוקושימה ב-2011. רק ב-22 בפברואר 2024 השיג מדד ניקיי שיא חדש לאחר יותר מ-35 שנים[6].

בשנת 2010 השיקה בורסת טוקיו פלטפורמה מסחר ממוחשבת חדשה, המסוגלת לטפל באלפי הזמנות בשבריר שנייה, במטרה להגביר את מהירות המסחר ולשפר את התחרותיות מול בורסות יריבות ביפן ומחוצה לה[7]. באותה שנה גם יזמה הבורסה, בשיתוף לשכת המסחר ישראל-יפן, תוכנית למשיכת חברות ישראליות על ידי מתן אפשרות להקל את התנאים לרישום כפול של חברות ישראליות למסחר, כולל הנפקות שלהן[8]. אולם אף חברה ישראלית לא נרשמה למסחר בה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה