הבחירות לראשות תנועת החרות (1983)

הבחירות לראשות תנועת החרות התקיימו ב-1 בספטמבר 1983, לאחר שיו"ר המפלגה מאז היווסדה, מנחם בגין, הודיע על כוונתו להתפטר מראשות הממשלה והמפלגה, ולפרוש מן החיים הפוליטיים. בחירת היו"ר החדש הופקדה בידי מרכז המפלגה בן 900 החברים.

1984 ›
הבחירות לראשות תנועת החרות (1983)
1 בספטמבר 1983
שיעור ההצבעה	82%
מועמד	יצחק שמיר	דוד לוי
מספר הקולות	436	302
אחוזים	59.08%	40.92%
הזוכה: יצחק שמיר

רקע

מאז היווסדה, הנהיג את תנועת החרות מנחם בגין, שהיה מפקד האצ"ל ומייסד המפלגה. בגין הוביל את המפלגה במשך עשרות שנים: כמפלגה עצמאית, כאחת משתי המפלגות שהרכיבו את גח"ל, וכמפלגה הראשית בתנועת הליכוד. ב-1977 הוביל את הליכוד לניצחון היסטורי בבחירות (המהפך) והיה לראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. ב-1981 הוביל בגין את הליכוד לניצחון שני בבחירות, לאחר מערכת בחירות סוערת.

ב-28 באוגוסט 1983 הודיע בגין לממשלה במפתיע על כוונתו להתפטר מראשות הממשלה ולסיים את הקריירה הפוליטית שלו, מבלי שהסביר לאיש מדוע בחר לעשות כן. ואמנם, בגין לא התפטר מייד, אלא נעתר לבקשות להמתין עם התפטרותו עד לבחירת יו"ר חדש למפלגתו, שירכיב ממשלה חדשה עוד בכהונת הכנסת המכהנת. באותה עת לא היה הליכוד מפלגה אחת, אלא רשימה משותפת לכמה מפלגות, כאשר הבכירה שבהן היא תנועת החרות, שנקבע כי יושב הראש שלה יהיה יושב ראש הרשימה ומועמדה לראשות הממשלה.

הבחירות לראשות תנועת החרות נקבעו לתאריך 1 בספטמבר. את יושב הראש בחר מרכז המפלגה שמנה 900 חברים.

המועמדים

לראשות התנועה הציגו את מועמדותם שניים:

• יצחק שמיר – חבר הכנסת ושר החוץ; שימש כמפקד לח"י, כחבר הכנסת החל משנת 1974, וכיושב הראש השישי של הכנסת (1977–1980);
• דוד לוי – חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון; שימש כחבר הכנסת החל משנת 1969 וכשר לקליטת עלייה (1977–1981).

אריאל שרון, שר הביטחון, שקל להציג את מועמדותו גם כן, אך נמנע מכך ותמך במועמדותו של יצחק שמיר.

מועמדותו של שמיר נתמכה בעיקר על-ידי הממסד הוותיק של תנועת החרות, יוצאי המחתרות שראו במפקד לח"י מחליף הולם למלא את נעליו של מפקד אצ"ל. מועמדותו של לוי נתמכה בעיקר על-ידי השכבה הצעירה בתנועה, יוצאי המעברות ועיירות הפיתוח, שלוי עמל רבות על-מנת להעניק להם רמת חיים נאותה והזדמנות שווה במדינת ישראל. טרם הבחירות ניסה שמיר לשכנע את לוי להסיר את מועמדותו ולקבל בתמורה את סגנות ראש הממשלה עם סמכויות נרחבות, אך לוי סירב.

הבחירות

הבחירות התקיימו במרכז אהל שם בתל אביב; 900 חברי מרכז תנועת החרות נדרשו להצביע בהצבעה חשאית ולהכריע בדבר זהותו של יושב ראש המפלגה החדש.

תוצאות הבחירות

תוצאות הבחירות פורסמו ב-2 בספטמבר 1983:

המועמד	קולות
	מס'	אחוז
יצחק שמיר	436	59.08%
דוד לוי	302	40.92%
סה"כ	738	100.00%
לא הצביעו	162

לאחר הבחירות

שמיר ניצח בבחירות, והנשיא הרצוג הטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. ב-10 באוקטובר הושבעה ממשלתו של שמיר בכנסת. שמיר הוביל את הליכוד בשלוש מערכות בחירות וכיהן כראש הממשלה מעל שש שנים, ולוי מונה על-ידו לאורך השנים לתפקידים בכירים שונים. למרות זאת, מאז הבחירות, ולאורך עשור וחצי, הייתה התנועה מפולגת בין שני מחנות: מחנה שמיר (יחד עם משה ארנס ואריאל שרון) מול מחנה לוי. היריבות בין שני המחנות נצבעה בצבעים מעמדיים, עדתיים וחברתיים. בשיאה, לאחר פרישת שמיר ובחירתו של נתניהו לראשות התנועה (בשנת 1996), פרש לוי מן הליכוד והקים מפלגה עצמאית (גשר), שרצה במשותף עם מפלגת העבודה. ברשימת ישראל אחת.