הבעה בכתב היא היכולת להעביר מידע ומסרים רצויים לטקסט כתוב, כך שיהיו ניתנים לפיענוח על ידי אדם אחר בעל יכולת הבנת הנקרא באותה שפה.

שימושים

עריכה
 
אישה המשתמשת בהבעה בכתב לכתיבת מכתב.

הבעה בכתב יכולה לשמש לצורכים רבים, למשל:

ידע ומיומנויות הנדרשים להבעה בכתב

עריכה

הבעה בכתב היא תהליך קוגניטיבי הנשען על יכולות רבות כגון:

היבטים טכנולוגיים

עריכה
 
שליחת מסרון באמצעות מכשיר טלפון סלולרי - דרך נוספת להבעה בכתב אשר התאפשרה הודות להתפתחויות טכנולוגיות.

התפתחויות בטכנולוגיות מידע ותקשורת פתחו בפני האדם אפשרויות חדשות להבעה בכתב. אוריינות מדיה נחוצה בין היתר, כדי להשתמש באמצעי תקשורת שונים לצורך מסירת מידע כתוב. אחד השימושים העיקריים נעשה במסגרת תוכנה מסוג מעבד תמלילים הפועלת על גבי מחשב. עם זאת, הבעה בכתב דיגיטלית יכולה להתקיים גם באמצעות מסגרות אחרות כמו מסרים מיידיים (צ'אט), או מכשירים אחרים - כמו מסרון שנשלח מטלפון סלולרי.

קשיים בהבעה בכתב

עריכה

מכיוון שהבעה בכתב היא תהליך מורכב, קושי בתחום זה יכול להיגרם מסיבות רבות, כגון: קשיים מוטוריים, לקות למידה (דיסגרפיה, לקות שפה), הפרעת קשב, קשיי זיכרון, פגיעה בתפקודים ניהוליים ועוד. כל אחד מהמצבים הללו יכול להופיע לבדו או בשילוב עם גורם נוסף היוצר תחלואה נלווית. לכן, כדי להתאים את הטיפול למקור הבעיה הראשי, נדרשת אבחנה מדויקת על ידי אנשי המקצוע המתאימים. הורים לילדים המתקשים בהבנה בכתב יכולים לפנות אל המורה או היועצת של בית הספר, שעשויים להפנות אותם לאבחון דידקטי או הערכה פסיכולוגית וכו', כדי לקבוע את האבחנה ולקבל הצעות לדרכי טיפול מתאימות (כגון ריפוי בעיסוק אם מתגלה קושי במוטוריקה עדינה בגיל צעיר, הוראה מתקנת אם מדובר בלקות למידה, טיפול מותאם בהפרעת קשב אם היא עולה באבחון המתאים, ועוד).

במערכת החינוך

עריכה

הבעה בכתב נחשבת למיומנות למידה בסיסית[3]. מערכת החינוך בישראל שמה דגש רב על פיתוח יכולת ההבעה בכתב של התלמיד כבר מהכיתות הראשונות של בית הספר היסודי[4][5], משום שיכולת זו עתידה לשמש אותו ככלי מרכזי לרכישת השכלה ולהשתלבות בחברה אוריינית.

כמו כן, במבחנים רבים המשמשים מורים לקביעת ציונים נדרש הנבחן להביע את ידיעותיו בכתב. בבחינות הבגרות שבסיום לימודי בית הספר התיכון, יש בחינה בהבעה בכתב, שבה על הנבחן לכתוב חיבור הדן בנושא מסוים שנבחר מתוך מספר נושאים המוצעים בבחינה.

האקדמיה עושה שימוש רב בכתיבת עבודות אקדמאיות, תזות ומאמרים מדעיים.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  2. ^ שלמה שרן ויעל שרן (1971). ליקויי למידה ותיקונם. רעננה: ספרית פועלים.
  3. ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
  4. ^ מיומנויות עברית לכיתה א', באתר תיק תכניות לימודים לעובדי הוראה - משרד החינוך
  5. ^ הבעה בכתב, באתר פורטל עובדי הוראה - משרד החינוך