הורות הליקופטר

הורות הליקופטר או הורות מטפחת היא מודל הורות בה לפחות הורה אחד נותן דגש משמעותי לאתגרים ולבעיות עימם הילד מתמודד, בעיקר בכל הנוגע למסגרות הלימודיות. מקור השם נגזר מיכולתו של ההליקופטר לרחף מעל מטרה מסוימת, ובדומה לפעולה זו, הורה ההליקופטר נמצא כל הזמן "מעל" הילד, מפקח ומגונן עליו בכל חלק מאורח חייו, כולל אינטראקציות חברתיות, בהן הוא לוקח חלק פעיל ואף מתערב בהן ישירות.

אטימולוגיה

האזכור הראשון של מטאפורה זו הופיע כבר בשנת 1969 בספרו של פרופסור חיים גינות "בין הורים לבין בני העשרה", בו צוין מקרה של מתבגר שסיפר כי אימו "מרחפת מעליו כמו הליקופטר".

המונח נכנס לשימוש נרחב החל משנות ה-80 המאוחרות, והוא זכה להכרה נרחבת כאשר מוסדות אקדמאיים אמריקאיים החלו להשתמש בו בתחילת שנות ה-2000 (הזמן בו דור המיליניום הגיע לגילאי הקולג') בכדי לתאר תופעה בה מרצים שונים קיבלו שיחות טלפון מהורי התלמידים (שהשתייכו לדור הבייבי בום) בה הן התלוננו על ציונים שילדיהם קיבלו, בנוסף למקרים בהם דווח על הורים שמבצעים שיחות השכמה קבועות לילדיהם. מקרים דומים דווחו גם על ידי מדריכים במחנות קיץ.

שורשים

העיתון "The Chronicle of Higher Education" דיווח על כך שהתופעה נמשכת גם אצל צעירים אשר לומדים באוניברסיטה ואף במקומות העבודה, כאשר לעיתים ההורים הגיעו למשרדי החברה עצמם וניסו לדון עם המנהלים והבכירים במקום בנוגע לשיפור תנאים, משכורות וקידומים עבור ילדיהם.

הדמוגרף ניל האו מתאר את סוג ההורות הנ"ל ככזה המשתייך בעיקר לאישים מדור הבייבי בום, שילדיהם משתייכים לדור המילניום. בעיניו, סגנון זה שונה לחלוטין מזה של הורי דור ה-X, אשר תוארו כ"הורי מטוס חמקן", אשר לא נותנים חשיבות לאירועים ובעיות בקנה מידה קטן, אך לא מהססים להכות, לנזוף ולפעול בחריפות כנגד אירועים רציניים, ללא התראה או הכנה מוקדמת. הוא מסכם את הנושא בכך שלשיטתו, הורות זו היא "לפעמים בעלת ערך, לפעמים מעצבנת, אך תמיד בעלת נוכחות בחיי ילדיהם", והיא תוצר של קרבה גוברת בין ההורים לילדים, לכן, האו מגדיר אותה כגישה טובה.

הגדרות נוספות כוללות "הכשרת השטח בכדי להצעיד את ילדיהם בנתיב ההצלחה" והצבעה על שני אירועים מרכזיים בהיסטוריה המודרנית ככאלו שהגבירו את התפשטות גישה זו: הצמיחה הכלכלית של שנות התשעים, בה אחוזי האבטלה היו נמוכים יותר והמשכורות עלו באופן ניכר, ביחד עם מיקוד על הגורמים השונים אשר עלולים לסכן את חיי הילד, מגמה שהוגדרה על ידי לנור סקנאזי כ"גישה ששורשה נמצא בפראנויה".

הורות ההליקופטר משויכת לרוב עם נורמות חברתיות או תרבותיות הקשורות להורים השואפים "לחיות את החיים שהם היו רוצים דרך חיי ילדיהם" (מוכר גם כהורות במה).

סין

אוניברסיטת טייג'ין הקימה מתחם "אוהלי אהבה" עבור הורים שהגיעו ביחד עם ילדיהם שהחלו את חיק לימודיהם בקולג', ואפשרה להם לישון שם במהלך התקופה הראשונה. דיונים שונים ברשתות המדיה בחנו את האפשרות כי מדיניות הגבלת ילודה בסין השפיעה באופן ישיר על התגברות הורות ההליקופטר במדינה.

בספרות

מדליין לווין כתבה בנושא הורות ההליקופטר. ג'ודית וורנר ציינה כי לוויין מתארת את ההורות הנ"ל כהורים בעלי "נוכחות על" במישור הפיזי, אך תפקוד הפוך לחלוטין במישור הפסיכולוגי. קייטי רויפה הגיבה על עבודה של לווין ועל תפיסות קדומות שונות בנוגע להורות זו כ"הורות מסוג זה אכן מדברת על נוכחות גבוהה, אך הבעיה העיקרית היא שמדובר בסוג "הלא הנכון" של הנוכחות הנחוצה. ילדים רבים יכולים לתפוס את הוריהם ככאלו המזניחים אותם מפני שהם מרגישים שהם לא באמת דואגים לנושאים המהותיים בחייהם או למה שהם עוברים בפועל… לוויין ציינה זאת כ"בלבול בין מעורבות-יתר ליציבות"

רויפה המשיכה בכך שהיא תיארה שהורות הליקופטר היא אינה תוצר של "אנשים רעים או פאתטיים עם ערכים מעוותים, ולא מדובר בהכרח בסימן של הורים מגוכחים, שאינם שמחים בחייהם או תאבי שליטה. הורות זו יכולה להיות גם תוצר של מטרות טובות שהסתבכו, או כחלק מתרבות המתבטאת בדאגות הוריות טבעיות ונפוצות."

סגנון ההורות הסיני (אמהות נמרית) שתואר בספר "Battle Hymm of the Tiger Mother" הושווה פעמים רבות להורות ההליקופטר המערבית. כתבת הניו יורק טיימס ננסי גיבס תיארה את שני הסגנונות כ"הורות קיצונית" (אם כי היא גם ציינה שישנם הבדלים מהותיים בין שניהם כגון ההתמקדות בהצלחה במקצועות מבוססי דיוק כגון מתמטיקה ומוזיקה, בעוד הורי ההליקופטר מתמקדים במניעת כישלונות בכל מחיר שהוא". הבדל נוסף שתואר על ידה הוא "ההתמקדות של אמהות הנמרית על עבודה קשה וסיזיפית, ביחד עם גישה קיצונית, קשוחה וסמכותית כלפי ילדיהם, זאת לעומת הורות ההליקופטר אשר שואפת לגונן על הילד ולזכות להיות ביחסי חברות עימו".

הדקאן לשעבר של אוניברסיטת סטנפורד ג'ולי ליט'קוט-חיימס סיפרה בספרה "How to Raise an Adult: Break Free of the Overparenting Trap and Prepare Your Kid for Success" על תלמידים שהגיעו לשנתם הראשונה באוניברסיטה כאשר הם מעורים בחומר, אך מחוסרי יכולת להתמודד עם בעיות בעצמם, מה שהוביל להמלצה "להימנע מעזרת-יתר לילדים".

השפעות

פרופ' ריצ'רד מולנדור מאוניברסיטת ג'ורג'יה תיאר את השימוש הגובר בטלפונים סלולריים כגורם המשפיע רבות על הורות הליקופטר, ומגדיר אותו כ"חבל הטבור הארוך בעולם". התנהגות נוספת נצפתה בקרב הורים ששילמו את שכר הלימוד של ילדיהם ורצו "לראות שההשקעה שלהם משתלמת או רואים את התשלום כהתנהגות צרכנית בה ההורה מצפה לקבל תמורה לכסף ששולם".

מחקר בין-דורי שפורסם במגזין The Gerontologist בחן מחנכים והורי הליקופטר דיווח על "דרישות חברתיות וכלכליות מורכבות מקשות על ילדי דור ה"בייבי בום" להצליח להשיג אחיזה כלשהי בחייהם הבוגרים.

סקר שנערך ברחבי ארצות הברית על ידי אלייר אשטון-ג'יימס מצא כי הורי הליקופטר מדווחים על רמות שמחה גבוהות יותר. מחקרים נוספים מציעים כי גוננות ושתלטנות יתר בהורים עלולה לגרום לבעיות נפשיות ארוכות טווח בקרב ילדיהם. לפי מחקר של יוניברסיטי קולג' לונדון, הצטיירה תמונה דומה, עם אימפקט המשתווה לזה של אישים אשר התמודדו עם שכול ואובדן. לפי קונסוליית המחקר הרפואי, נמצא כי "שליטה פסיכולוגית עלולה להגביל את עצמאות הילד ולמנוע מהם את היכולת לשלוט בהתנהגותם שלהם".

לפי סקר שנערך על ידי אוניברסיטת מישיגן בבית החולים לילדים C.S מוט, כ-25% מההורים שנבחנו העידו כי הם החסם העיקרי לעצמאות של בן-העשרה שלהם, זאת עקב הימנעות מלהעניק להם להתמודד עם אחריות. סקר נוסף שנערך בקרב 900 הורים מצא כי רבים מהם בחרו בגישה זאת מפני שהם "מצאו שיותר קל לעשות דברים בכוחות עצמם מאשר לתת לילדיהם לעשות זאת".

למרות שהורי הליקופטר רבים טענו כי אורח חיים מגביל יכול להנחיל משמעת, ניתוחים שונים מצביעים על כך שייתכן וישנה עדות מספקת לכך שסגנונות הורות כאלו מובילים למרד נעורים, שיכול להימשך גם כ-20 שנים לאחר גיל ההתבגרות.

מחקר של האוניברסיטה הציבורית בסין מצא כי הורות הליקופטר משפיעה לרעה על כישורי המנהיגות של ילדיהם. מחקר נוסף באוניברסיטת פלורידה שנערך בקרב 500 תלמידים מצא כי הורות הליקופטר מגבירה את הסיכוי לבעיות רגשיות, קשיים בקבלת החלטות וביצועים אקדמיים גרועים יותר.

טרמינולוגיה בשפות אחרות

בשוודיה, הורי הליקופטר מוגדרים כ"הורי קרלינג" על שם ענף הספורט האולימפי בו קבוצת ספורטאים מובילה אבני גרניט אל עבר מטרה מסוימת.

קישורים חיצוניים

• קרן צוריאל הררי, להפיל את ההליקופטר, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2012