הובר סליס
הובר סליס (בהולנדית: Hubert Celis) היה כומר קתולי מאזור ליאז' שבבלגיה, חסיד אומות העולם.
| מדינה |
בלגיה  |
|---|---|
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (25 במרץ 1980) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | הובר סליס |
  | |
פעילותו בתקופת השואה
עריכההאב סליס שרת ככומר בעיירה הלמול (Halmaal) באזור ליאז'. בספטמבר 1942 שמע בכנס את הבישוף של ליאז', לואי-ז'וזף קרקהוף, מעודד כמרים להציל יהודים. מעדותו של סליס בפני יד ושם על דברי הבישוף קרקהוף:
לאור הסכנה שנשקפה, הבישוף נמנע מלחייב אף אחד, אך הוא רצה שהכמרים ידעו עד כמה הוא יהיה גאה בהם, אם יסכנו את חייהם על מנת להציל את חייהם של אחרים.[1]
באותו היום הגיעה לביתו יהודיה בשם טנה רוטנברג שנמלטה מבריסל וביקשה ממנו להסתיר את ארבעת ילדיה. האב סליס העביר את שתי בנותיה של רוטנברג למסתור אצל אחיותיו, בונה ולוסי לבית סליס, בעיר סן טרון (אנ'), ואת שני בניה של רוטנברג העביר למסתור בביתו של אחיו, האב לואי סליס. בהמשך המלחמה הסתיר האב לואי סליס שני יהודים נוספים, שברחו מרכבת גירוש מבלגיה למחנות ההשמדה במזרח אירופה.
האב הובר סליס שמר על קשר עם טנה רוטנברג ובעלה, אך לאחר חודש נעצרו השניים וגורשו. מלבד הסיוע לבני משפחת רוטנברג, הסתיר האב סליס בביתו ארבעה או חמישה יהודים.
בעקבות המעקב אחר האב הובר סליס הוא נעצר פעמיים ואוים בעונש מוות. באחד ממעצריו אמר לחוקר:
לאחר ששוחרר האב סליס ממעצריו עדיין היה תחת מעקב, וגברה הסכנה לבני חסותו. עקב כך הועברו האחים והאחיות לבית רוטנברג בין מספר מקומות מסתור.
לאחר המלחמה
עריכהעקב רצח הוריהם של ארבעת הילדים לבית רוטנברג לקח על עצמו האב הובר סליס לשמור על קשר עם הילדים, גם אחרי שאלה היגרו לארצות הברית, לאחר השואה. הוא הוביל את רג'ין רוטנברג, אחת הבנות, אל החופה.
ב-1980 העניק יד ושם את אות חסידי אומות בעולם לאב הובר סליס, לאחיו לואי ולמשתתפים נוספים בפעילות לשם הצלת ילדי משפחת רוטנברג.
קישורים חיצוניים
עריכה- מידע על האב סליס באתר יד ושם
- הובר סליס, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ סיפורו של סליס באתר יד ושם
- ^ A litany of World War Two saints; Jerusalem Post; 11 April 2008
