הומא רועץ-דרקון

הוּמָא רועץ-דרקון הוא דמות מיתולוגית המופיעה במספר ספרי הפנטזיה של רומח הדרקון. הוא אמנם היה קיים, אך לרוב, הדמויות בסדרה מקשרות אותו לסיפורי מעשיות מן העבר, זאת מאחר שהוא חי כ-1,300 שנה לפני תקופת הזמן בה מתרחשות העלילות ברוב ספרי רומח הדרקון. נולד כהומא איש אֶלְדוֹר, לאביו, אביר סולאמניה בשם דוּרָאק ואימו קָארִינָה. קרוב משפחה נוסף שלו היה דודו רֶנָארְד. הומא מעולם לא הכיר את אביו מאחר שזה נהרג שנה לאחר שהוכתר לאביר והגן על מעבר ליד הַיְילוֹ. הלורד אוֹסְוּוָאל מבַּקְסְטְרֵי לקח אותו תחת חסותו והבהיר לו כי תמיד יראה בו בנו שלו.

הומא איש אלדור

סוג	רומח הדרקון
מידע
כינויים	הומא רועץ-דרקון, בעל האור, רמח ראשון
גזע	בן אנוש
מין	זכר
מקצוע	אביר הכתר
אזרחות	סולאמניה
דמויות קשורות
משפחה	הורים: דוראק איש אלדור וְקארינה בת זוג: גוויינת'/לב

מלחמת הדרקונים השלישית

כאשר גדל, להומא היה חבר אמת אחד - מאגיוס. בעוד מאגיוס שאף להיות קוסם מלחמה גדול, אמו של הומא קיוותה כי הוא יתבע את מורשתו כאביר סולאמני.

הומא טעם את טעם הקרב הראשון שלו ברגע שהוכתר לאביר. כאשר היה במשימת סיור, קבוצתו נתקלה בחבורת גובלינים. סר רנארד מינה אותו למפקד חוליה כדי להתקיף את הגובלינים. הומא הוביל אותם בעוז אלי קרב, אך זאב מפלצתי במיוחד הבריח את סוסו, בעוד הומא רכוב אליו. הסוס צלל אל מותו, מטיח את הומא לקרקע חסר הכרה. כאשר חזר להכרתו מספר שעות לאחר מכן, הוא שוטט במשך שעות עד שנתקל בחבורת גובלינים אשר הטרידה מישהו. כאשר הגיע למחנה הגובלינים על מנת לשחרר את אותו אחד, הוא גילה כי מדובר במינוטאור. הומא חס עליו, וגילה כי שמו הוא קָזִיגַנְתִי דֶה-אוֹרִילְג (או קאז בקיצור). קאז נשבע אמונים להומא ונדר לבוא בעקבותיו משום שהציל את חייו. הומא אמר לקאז את שמו, וקאז הכריז כי מדובר בשם של לוחם חזק.

כאשר נסעו חזרה למחנה האבירים, הם הותקפו על ידי קבוצת איכרים, אשר דרשו שהומא יאפשר להם להתקיף את קאז. בטרם ענה להם הומא, הופיעה דרקונית כסופה והבריחה את האיכרים, אך מיד לאחר מכן קאז התקיף את הדרקונית בעצמו. הדרקונית דחקה את קאז לקרקע ועמדה להורגו, אולם הומא דיבר על ליבה של הדרקונית, ששמה היה לב, שתחוס על חייו של קאז. לב הציעה להומא לרכוב עליה בעוד קאז צועד לפניהם. קאז הצהיר כי הוא חב חוב כפול להומא - על שהציל אותו מפני הגובלינים ומפני דרקונית הכסף. כאשר שבו למחנה, התחולל קרב נוסף בין כוחות הטוב לזדון, והומא נשלח לחזית כדי להדוף את כוחות האויב, אולם הוא הותקף והופל חסר-הכרה. כאשר חזר להכרתו, הוא מצא את עצמו מול האישה היפה ביותר אשר ראה מימיו, אשר אמרה לו כי שמה הוא גְוּוַיְינֵת וכי היא מרפאה זוטרה במחנה.

לאחר קרב נוסף, מאגיוס ביקש מהומא ללוותו. הומא וקאז רכבו איתו לטירתו של מאגיוס אשר הותקפה על ידי גַלָאן דְרַאקוֹס מכוחות האויב אשר כלא את הומא וקאז בטירה. הם הצליחו להימלט, אך פנו לכיוונים שונים כאשר כוחות האויב וזאבי אימים בעקבותיהם. הומא לבדו נלחם נגד רודפיו והמשיך בדרכו. לבסוף, נשבה על ידי גַאי אַבוֹנְדֵייל בדרכו לסייע למאגיוס. אך גם משבי זה הצליח להימלט והצטרף למאגיוס בסופו של דבר. השניים הצליחו להגיע למוצב סולאמני, ושם פגשו גם בקאז אשר נשבה על ידי האבירים. הומא הציל את קאז ממשפט מוות והשלושה יצאו לדרכם בשנית, בליוויו של אביר בשם בּוּרוֹן. הם רכבו באזור הרי המשמר ושם דרכם אבדה. הומא מצא נתיב למערה נסתרת ושם, באופן מסתורי, פגש בשנית בגוויינת.

שלושה מבחנים

גוויינת סיפרה להומא כי הוא מהווה את כל מה שהאל הטוב פלאדין מנסה ללמד את מאמיניו, וכי עליו לעמוד בשלושה מבחנים, מבחן עבור כל מסדר סולאמני (הכתר, החרב והוורד). מבחנו הראשון הוא הבסתו של הדרקון אב-תולע. לאחר שבתחילה ברח ממנו, מוצא הומא חרב ירוקה הקרויה חרב הדמעות, ובה הוא משתמש כדי להרוג את אב-תולע לאחר שזה מנסה לאכול אותו. לאחר שהוא מביס אותו, הוא מוצא בין חפציו של הדרקון מראה קסומה, דרכה הוא עובר, ומגיע למצודת וינגארד.

מבחנו השני היה קשור לדודו, ריינארד. הוא מגלה כי דודו עומד מאחורי מותו של הלורד מבַּאקְסְטְרִי ורדף אחריו עד שלבסוף הביס אותו בקרב. הוא מגלה את עברו של ריינארד וכי הוא דודו ולכן מבכר לתת לו לכפר על חטאיו ולא להורגו. הוא רואה כי מגפת השנית פגעה בפניו של דודו ולפני שמצליח לעשות משהו, הומא נעלם שוב חזרה אל ההרים, חזרה למאורתו של אב-תולע. הוא מרים את חרב הדמעות ומגלה כי בעזרתה יוכל להשמיד כל אחד ודבר. הוא מתעמת עם דמות המתקראת האיש האפור, אשר מציע לו להניח מאחור את חרב הזדון הזו, ולאחר קרב ממושך בינו לבין עצמו, הוא משליך את החרב והיא נעלמת. בכך, משלים הומא את שלושת מבחניו.

לאחר שעבר את מבחניו, גוויינת לוקחת אותו כדי להעניק לו את הנשק שהוא כה ייחל למצוא. הוא מוצא את יוצרו של הרומח, דאנקן אורג-ברזל, אשר מעניק לו את ישועת האבירים, נשק ושמו רומח הדרקון. הומא פוגש בבני לווייתו, רק כדי לגלות מקאז, כי מאגיוס השתמש בו למטרותיו, אולם מוחל לו על כך. יחדיו הם חוזרים לסולאמניה, שם מתעמת עימם שר המלחמה, קְרִינוּס. הומא וגוויינת מביסים אותו יחדיו, אולם מאגיוס נשבה על ידי שליחו של גלאן דראקוס.

עימות אחרון

גאי אבונדייל עוצר בעדם בשנית ומודיע להם כי יחזור עימם ביחד עם רמחי הדרקון. בשובו, הומא מקים קבוצה של עשרים רוכבי דרקונים להגן על וינגארד, מתוכם היו מַארִיק רועץ-עוגים, בֶּנֶט מבאקסטרי, דֶרִיק, גאי אבונדייל בעצמו וקאז. מתוך העשרים, רק תשעה שרדו את העימות האחרון מול כוחותיה של טאקיזיס, כאשר הומא בעצמו היה הראשון לצאת לעימות זה.

בקרב האחרון, לב והומא היו היחידים שהצליחו להתקיף את דמותה הנוראית של מלכת הזדון. יחדיו הם הסתערו ופילחו את הראש הכחול, וגרמו לה לחוש בכאב לראשונה, אך דבר זה עלה להם בחייהם: לב הוכתה מכה אנושה אשר העיפה והטיחה את שניהם אל האדמה. לב הצליחה לנחות בצורה אשר אפשרה להומא לשרוד, אולם זה עלה במחיר חייה שלה - היא נפטרה מפצעיה האנושים, אך בטרם נפחה את נשמתה, הודה הומא באהבתו אליה. לאחר מכן, פנה לעבר האלה שנאבקה בפציעתה. במהלך התקרבותו אליה, התקיף אותו מאחור ראשהּ הירוק בגז כלור והוא נפל ושבר רבות מעצמותיו. בטרם נפטר, אילץ את טאקיזיס להבטיח כי תעזוב את קרין יחד עם דרקוניה. בכאבה, היא הסכימה לכך, והומא ביקש מקאז דבר אחרון - להוציא את רומח הדרקון מגופה של האלה. הוא נפטר זמן קצר לאחר שראה את בקשתו האחרונה מתגשמת, בעודו מחזיק את תליון פלאדין אשר ענד, וחושב על אהובתו גוויינת'.

לאחר מותו, העם והאבירים דרשו לבנות לזכרו מקדש ואולם קבורה. הומא נקבר במקום אשר נקרא על שמו (קברו של הומא), בעמק שמֵי-הערפל.

אגדות

קיימות בעולם רומח הדרקון אגדות רבות על הומא, אשר ברבות השנים הפך לגיבור מיוחד בעיניהם של אנשי אנסאלון. באחת מהן, מסופר על כך כי ראש האדונים, שליטת היער הקודר דרשה מהומא כי יניח לרגליה את רומח הדרקון. כמו כן, באותה אגדה מסופר כי הומא ראה אייל לבן אשר הוביל אותו לארגות ושם הכיר את גוויינת'. סיפורים אלו מהווים השראה לאביר סער בהיר-להב בתחילת הספר דרקונים של דמדומי הסתיו. במזמור הדרקון, אשר מוזכר בספר זה, צוין כי הומא נסע לצריח הכהונה הראשי, אולם כל הסיפורים האלו לא אומתו מעולם.