הומרוס
הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת אביתרבהמסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה. אגדות יווניות מספרות שהיה עיוור. על שמו נקראים ההמנונים ההומריים, אך אלו לא חוברו על ידי הומרוס, אלא הם שירים בסגנונו. יצירות אפיות רבות אחרות יוחסו להומרוס.
.jpg) | |
| לידה |
המאה ה־9 לפנה״ס?  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־8 לפנה״ס? איוס, יוון |
| שם לידה |
Ὅμηρος |
| מדינה |
הליגה האיונית |
| לאום |
יוונים |
| שפות היצירה |
יוונית עתיקה |
| סוגה |
שירה אפית |
| יצירות בולטות |
איליאדה, אודיסיאה, האפוסים של הומרוס |
  | |
מקובל לתארך את שתי השירות האפיות הגדולות של הומרוס למאה השמינית לפנה"ס. מדובר בשירה שבעל פה, אשר הועברה לראשונה אל הכתב באתונה בעת שלטונו של הטיראן פייסיסטראטוס, שחשש שהשירות תאבדנה, במאה השישית לפנה"ס. פייסיסטראטוס ציווה על כל זמר ומשורר נודד שהגיע לאתונה, לדקלם את כל מה שידע על שירת הומרוס בפני הלבלרים האתונאים. אלו רשמו כל גרסה וההדירו את האיליאדה והאודיסיאה כפי שהגיעו לידינו כיום. כמו כן יזם פייסיסטראטוס את הדקלום בציבור של האיליאדה והאודיסיאה כחלק מחגיגות הפאנאתנאיה, שנערכו באתונה לכבוד האלה אתנה, אחת לחמש שנים.
הומרוס כדמות היסטורית
עריכה_-_Homer_and_his_Guide_(1874).jpg)
במשך מאות שנים התווכחו מלומדים על השאלה האם היה אדם בשם הומרוס. אם אמנם חי, כיצד חי וכיצד חיבר את שירותיו? נראה ששתי השירות מבוססות על מסורות ואגדות פחות מלוטשות שהיו קיימות שנים רבות לפני הומרוס. האם האיש חיבר את השירות, או שמא אסף וההדיר קטעי שירה עממיים?
ניתוח האיליאדה והאודיסיאה מבחינת מבנה ואוצר מילים מראה שהשירות מכילות ביטויים קבועים ונשנים; לפעמים שורות שלמות חוזרות ונשנות. האם היו השירות הללו שירה אורו-פורמולאית, כלומר שירת על-פה נוסחתית, שחיבר המשורר במקום באמצעות אוסף קטעים וביטויים עממיים ששינן? החוקרים מילמן פארי ואלברט לורד הראו שמסורת על-פה כזו, שהיא זרה לתרבות הספרות המודרנית, אופיינית לשירה האפית בתרבויות טרום-אורייניות.
באור זה, גדולתו של הומרוס היא שמופע השירה שלו תועד ונשמר. ייתכן שהיו מאות משוררים אפיים בתקופת הומרוס, שביצעו מאות גרסאות של האפוסים, אך רק גרסה אחת של שני האפוסים הללו נשתמרה עד ימינו.
הידוע ואף המשוער על חייו כה מועט, עד שמלומדים נוהגים להתבדח באומרם שהשירות "לא נכתבו על ידי הומרוס, אלא על ידי אדם אחר בשם זה", והמלומד ריצ'מונד לאטימור (Lattimore), שאף תרגם את האפוסים לאנגלית, קרא למאמר "הומרוס: מי היא?". סמואל באטלר אף שיער ספציפית שמדובר באשה סיציליאנית צעירה שחיברה את האודיסיאה (אך לא את האיליאדה),[1] וגם רוברט גרייבס בספרו "Homer's Daughter" (1955) ואנדרו דלבי ב-"Rediscovering Homer" (2006) העלו רעיון דומה.[2]
שאלה נוספת היא האם לעלילות יש ביסוס עובדתי. בתקופה ההלניסטית (המאה השלישית לפני הספירה עד המאה הראשונה לפנה"ס), פרשני האפוסים החלו לבחון סתירות בטקסט. מלומדים מודרניים ממשיכים בעבודה זו.
חפירותיו של היינריך שלימאן בסוף המאה התשע-עשרה הביאו את המלומדים למסקנה שייתכן בסיס היסטורי למלחמת טרויה. מחקרם של פארי ולורד על האפוס האוראלי בשפה הסרבו-קרואטית ובניבים טורקיים הראה ששירות ארוכות עשויות להישמר היטב בתרבויות אוראליות עד שייכתבו. פענוח השפה הקווית ב' (Linear B) בשנות החמישים על ידי מייקל ונטריס ואחרים שכנע חוקרים שיש המשכיות לשונית בין כתבים מיקניים מהמאה השלוש-עשרה לפנה"ס לבין השירות האפיות של הומרוס.
תפוצתו במקורות יהודים
עריכההומרוס היה מוכר אף בקרב היהודים בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית, זאת אנו למדים מאזכורו מספר פעמים אצל יוסף בן מתתיהו[3] ובכתבי חז"ל.[4][5]
אחת מהן היא המשנה הבאה:
אומרים צדוקים, קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם אומרים, כתבי הקודש מטמאין את הידיים, וספרי המֵירָס[6] אינם מטמאין את הידיים. אמר להם (רבן יוחנן בן זכאי), אף כתבי הקדש לפי חיבתן היא טומאתן, וספרי המֵירָס שאינן חביבין אינן מטמאין את הידיים.
וכן בתלמוד ירושלמי:
רבי עקיבה אומר, אף הקורא בספרים החיצוניים כגון ספרי בן סירא וספרי בן לענא אין לו חלק לעולם הבא, אבל ספרי המֵירָס וכל הספרים שנכתבו מכאן והילך - הקורא בהן כקורא באיגרת
— ירושלמי, סנהדרין י א
לקריאה נוספת
עריכה- נתן שפיגל, הומרוס, הוצאת י"ל מאגנס, ירושלים, תשמ"ט. זהו הספר המקיף ביותר בעברית על אודות הומרוס.
- ז'קלין דה רומיי, הומרוס, תרגם מצרפתית - מרדכי שניאורסון, מבוא - יוחנן גלוקר, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1993.
- מרגלית פינקלברג, הומרוס, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2014.(הספר בקטלוג ULI)
- Victor Bérard, La Résurrection d'Homère, Bernard Grasset, Paris, 1930
קישורים חיצוניים
עריכה
- הומרוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- כתבי הומרוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הומרוס, ברשת החברתית Goodreads- כתבי הומרוס בפרויקט בן-יהודה
- איילת רובינסון מקריאה את סיפור קירקה של הומרוס, באתר כתב העת אורות
- יעל רנן, ספרות המערב: 1.1 איליאדה; 1.2 אודיסאה; 1.3 סיזיפוס
- הומרוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הומרוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הומרוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Butler, Samuel (1897) The authoress of the Odyssey: where and when she wrote, who she was, the use she made of the Iliad, and how the poem grew under her hands, London: Longmans, Green
- ^ "Mary Ebbott "Butler's Authoress of the Odyssey: gendered readings of Homer, then and now," (Classics@: Issue 3)" (PDF).
- ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק ב; מאמר שני, פרקים ב, טו, לו.
- ^ שאול ליברמן, בספרו "יוונים ויוונות בארץ ישראל", הוצאת מוסד ביאליק, 1984. (עמ' 229–230). למעשה כבר רב האי גאון (939-1038) כותב על המשנה המזכירה את "ספרי המירס": ”פירוש: כל אלו ספרים חיצוניים של חכמת יוונים, שמם בלשונם 'הומרוס'” (בפירושו למשנה על מסכת ידים ד, ו)
- ^ ד"ר אברהם שפיר, יחסם של חכמים לשפה ולספרות היוונית בתקופת התנאים, הגיגי גבעה, ה', תשנ"ז.
- ^ כך בכתב יד Parma 2596, בכתב יד 1342 ובכתב יד Parma 3173. ואילו בכתב יד קאופמן: מֵירוֹן.