הו ג'יה
הו ג'יה (בפין-יין: Hú Jiā; בסינית: 胡佳; במקור: 胡嘉; נולד ב-25 ביולי 1973 בבייג'ינג) הוא דיסידנט סיני, פעיל למען זכויות האדם וסביבתנות, בולט בביקורתו על משטר הרפובליקה העממית של סין. בנוסף פעיל במאבק בהתפשטות נגיף האיידס בסין חרף מאמצי המשטר להסוות את ממדי התופעה. על פועלו זכה ב-2008 בפרס סחרוב לחופש המחשבה, הפרס היוקרתי ביותר הניתן בתחום זכויות האדם מטעם האיחוד האירופאי.
לידה |
25 ביולי 1973 (בן 51) בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין |
---|---|
מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
השכלה | Capital University of Economics and Business |
תקופת הפעילות | מ-2014 |
השקפה דתית | בודהיזם טיבטי |
בן או בת זוג | Zeng Jinyan |
פרסים והוקרה |
|
הו החל את פעילותו החברתית ב-1996 כשנטל חלק במאמצים למניעת התפשטות מדבר גובי, את בת זוגו, זאנג ג'יניאן, פגש כשהתנדב בארגונים למלחמה באיידס. במהלך שנות פעילותו העלו השניים את ביקורתם על המשטר ופרסומים על הפרות זכויות האדם בסין לבלוג שניהלו. הו נעצר מספר פעמים, אך לא הואשם באופן רשמי בדבר. בנובמבר 2007 הוזמן על ידי הפרלמנט האירופאי להעיד בפניו, בדיון מיוחד שנערך על מצב זכויות האדם בסין, עדותו ניתנה בעזרת מצלמת אינטרנט, כיוון שנאסר עליו לצאת מהמדינה, בעדותו קרא להתנהלות המשטר הסיני בהקשר לאולימפיאדת בייג'ינג "אסון מבחינת זכויות האדם". חודש לאחר מכן נעצר יחד עם פעילים נוספים, במסגרת גל מעצרים של מתנגדי המשטר, לאחר שמנהיגי איכרים בסין פרסמו מניפסט הקורא להגנת זכויות איכרים שקרקעותיהם הופקעו על ידי הממשל. אשתו ובתו התינוקת של הו הושמו במעצר בית כשהן מנותקות מתקשורת, והו עצמו הועמד למשפט בו הואשם בפעילות חתרנית נגד המשטר. באפריל 2008 נגזרו עליו שלוש וחצי שנות מאסר. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הכיר בו כאסיר מצפון[1]. הוא שוחרר ממאסרו ביוני 2011.
קישורים חיצוניים
עריכה- הו ג'יה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- הו ג'יה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הבלוג של הו ג'יה ואשתו (בסינית ואנגלית)
- פרופיל באתר הניו יורק טיימס (באנגלית)
- ברברה דמיק, אולימפיאדה באזיקים, לוס אנג'לס טיימס (מובא באתר nrg מעריב), 30 בדצמבר 2007
- ynet, סין: 3 וחצי שנות מאסר לפעיל שהורשע בחתרנות, באתר ynet, 3 באפריל 2008
- לאחר שלוש שנות מאסר, שחררה סין את אחד ממובילי המאבק למען זכויות אדם, באתר הארץ, 27 ביוני 2011
- The Year of the Dog - A Chinese activist's story, HELSINGIN SANOMAT, Feb. 7, 2006
הערות שוליים
עריכה- ^ ידיעה באתר אמנסטי, 4 באפריל 2008