הזנחת צד
תסמונת הזנחת צד (באנגלית: Hemispatial Neglect) היא תסמונת התנהגותית נוירולוגית המתרחשת לאחר נזק להמיספירה אחת של המוח, כגון נזק בעקבות שבץ מוחי. התסמונת מאופיינת בחוסר יכולת לעבד או לתפוס גירויים בצד אחד של הגוף או הסביבה, בלא שיש פגיעה בחושים עצמם.[1]
 | |
| הזנחת צד נגרמת בדרך כלל מפגיעה באונה הקודקודית בהמיספירה הימנית (למעלה, בצהוב), באזור המכונה Posterior parietal cortex, האחראי בין השאר על תפיסה מרחבית וחלוקת קשב. | |
| תחום |
נוירולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
1136474 |
  | |
תיאור התסמונת
עריכה
הזנחת צד נגרמת בדרך כלל כתוצאה מנזק באונה הקודקודית בהמיספירה הימנית. מקרה זה מכונה הזנחת צד שמאלית. הזנחת צד ימין נדירה בהרבה מהזנחת צד שמאלית בגלל יתירות בעיבוד המידע מהצד הימני הנעשה על ידי שתי ההמיספרות, בעוד שעיבוד המידע מצד שמאל נעשה לרוב רק על ידי ההמיספירה הימנית.
חולה הלוקה בתסמונת אינו פונה לאזור המרחב שמנגד להמיספירה הפגועה, אינו מדווח על גירויים המוצגים לו באזור זה, ואינו מגיב אליהם. כך למשל, חולה כזה עלול לאכול רק מה שנמצא בצד אחד של הצלחת, או להתעלם ממילים המושמעות לו ממקור קול הנמצא בצד המוזנח. ההזנחה יכולה להתקיים לא רק במרחב החיצוני לחולה, אלא גם ביחס לגופו הוא - חולה כזה עלול להתכחש לקיומם של איברי גופו הממוקמים בצד המנוגד להמיספירה הפגועה.
ב-20%-58% מהמקרים, נמצא שהזנחת צד מלווה באנוסוגנוסיה, לקות הפוגעת ביכולתו של האדם להיות מודע להפרעותיו.
הזנחת צד אינה נובעת מפגיעה בזיכרון, אלא מחוסר קשב לצד מסוים. מניסויים שונים נמצא כי הזיכרון המרחבי (allocentric mapping) לא נפגע, אך היכולת לתאר אובייקטים בצד מסוים הנמצאים ביחס למיקום הנבדק (egocentric mapping), כן נפגעת.[2]
הזנחת צד גם איננה נובעת מ-hemianopia(אנ') - עיוורון צד. זאת מוכיחים על ידי כך, שבמטלות כמו Letter search,[3] שהחולים בעיוורון צד מצליחים להקיף את האות המתאימה בשני צידי הדף, כיוון שמודעים לכך שיש המשך לדף, מחוץ לשדה הראייה התקין שלהם, לעומת זאת בעלי ההזנחה, כמעט ואינם משלימים את המשימה בצד השני של הדף. כמו כן, יש בדיקות המוכיחות כי בעלי ההזנחה אינם עיוורים בצד הלקות.
תסמינים
עריכהלהלן רשימת תסמינים טיפוסיים של הזנחת צד. עוצמת התסמינים משתנה מחולה לחולה.
- החולה בהזנחת צד מתקשה להבחין במתרחש במרחב השמאלי וכמעט שאינו מצליח להגיב לגירויים ולאובייקטים במרחב השמאלי. ההמיספירה הימנית אחראית על תהליכי קשב, במיוחד קשב מרחבי. הפגם אינו נובע מפגיעה בשדה הראיה, כגון המיאנופיה. כך למשל, כשמבקשים מחולים אלו לצייר שעון, הם יציירו עיגול, ויוסיפו את הספרות רק בצד הימני של העיגול. וכשנעמיד אותם על טעותם הם ירשמו את כל 12 המספרים בצד הימני של השעון. בהעתקת תמונה, חולים אלו יעתיקו רק את מחציתה. בעת הליכה, החולים נתקלים בחפצים שנמצאים בצד שמאל ולא עונים גם לאנשים שעוברים מצד שמאל או מדברים אליהם מכיוון זה.
- ליקוי מוטורי כגון המיפלגיה (שיתוק צד אחד של הגוף). בשלב האקוטי החולים נוטים אל הצד ההפוך מהצד הפגוע. הלוקים בתופעה זו של הזנחת צד, מתעלמים ממחצית מן העולם: חולים אלו יכולים להתגלח רק בצד ימין, לרחוץ רק חצי גוף ימני, לאכול רק את המזון בחצי הימני של הצלחת, או להופיע לפגישה עם נעל אחת. התופעה עשויה להתבטא גם בשמיעה או במישוש.
- במקרים קיצוניים במיוחד החולים מפתחים מחשבות מוזרות כלפי חלק הגוף השמאלי או אפילו שונאים את גופם. ישנם חולים שמאמינים שחלקים מגופם השמאלי אינו שייך להם וחלקם אף אומרים שהיו רוצים להיפטר ממנו. דיסמורפופוביה - אדם מאמין שחלק מגופו מוזר או דוחה. אחת התופעות השכיחות היא הכחשה (denial). ההכחשה יכולה להיות חלקית או מלאה. חלק גדול מן החולים לא מודעים כלל שיש להם בעיה וטוענים שהכל בסדר או מוצאים תירוץ כלשהו לבעיה. חולים אלו יכולים אפילו להכחיש שיתוק במחצית גופם.
- הזנחת צד שמאל יכולה לבוא לידי ביטוי גם בקריאה (נגלקסיה או דיסלקציית נגלקט) ובכתיבה (דיסגרפיית נגלקט).
- ההזנחה מתרחשת גם בעולם הדמיון. אם נותנים לחולה כזה לדמיין ולתאר אזור במרחב, הוא יראה רק את הדברים בצד המסוים שאינו סובל מההזנחה.[2]
- במקרים מסוימים מתרחשת תחרות בין הצד הימני ובין הצד השמאלי. כשמציגים לחולה גירויים משני הצדדים הוא מתייחס רק לצד הימני, אולם כשמציגים לו גירויים רק בצד השמאלי הוא כן מתייחס אליהם. תופעה זו מעידה על כך שהחולה מסוגל להבחין בגירויים משמאל אך מתעלם מהם כשהקשב שלו מוסט. כן זה מצביע על כך שאינם סובלים מ-hemianopia.
אבחון
עריכהישנם מספר מבחנים שפותחו לצורכי אבחון של הזנחת צד:
- משימת העתקה וציור - על הפגוע להעתיק תמונה. לוקה בהזנחת צד עלול לצייר רק צד אחד של התמונה ולהזניח את הצד השני.
- ציור שעון - גם כאן מתגלה התופעה בכך שהנבדק מצייר רק חלק ממספרי השעון, אולם ישנה גם תופעה בה הנבדק מצייר את כל ספרות השעון רק בצד אחד (Allochiria)(אנ').
- סריקה ויזואלית - מציגים לפני הנבדק גירויים שונים, מפוזרים, ומבקשים ממנו לזהות גירוי ספציפי. כאשר ממפים את תנועות העיניים שלו, רואים כי הן מכוונות לצד אחד בלבד.
- מבחן חציית קו - מציגים לנבדק קו ועליו לסמן את נקודת האמצע שלו. בשל הזנחה של הצד השמאלי של הקו, נבדקים עם הזנחת צד מסמנים את נקודת האמצע בהטייה משמעותית ימינה. האפקט גדול יותר ככל שהקו המוצג ארוך יותר, כלומר - ככל שהקו ארוך יותר כך הנבדקים נוטים לסמן את נקודת האמצע ימינה יותר מנקודת האמצע האמיתית.
גלריית מבחנים לבחינת "הזנחת צד"
עריכהמהמבחנים לבחינת "הזנחת צד".
-
Letter search - על הנבדק להקיף אות מסוימת. -
Letter search - על הנבדק להקיף אות מסוימת. על הנבדק היה להקיף את האות A. רואים כי הנבדק "הזניח" את ביצוע המשימה בצד שמאל. -
Line cancellation - על הנבדק להשלים קו לצורת X. -
Line cancellation - על הנבדק להשלים קו לצורת X. רואים כי הנבדק "הזניח" את ביצוע המשימה בצד שמאל. -
מבחן ציור שעון. תופעת Allochiria(אנ')ההולכת לרוב עם הזנחת צד, מראה שהלוקים מציירים את כל מספרי השעות רק בצד אחד של השעון. תוצאה נפוצה נוספת של מבחן זה היא שהשעון מצויר רק בחלקו. -
מבחן LINE BISECTIO - על החולה לסמן את האמצע של הקו. כיוון שמודע רק לחלק מהקו, סימן את האמצע ביחס לחלק שרואה.
טיפול ושיקום
עריכהרוב שיטות השיקום מתמקדות בעידודה של המודעות. מנסים להזכיר לחולים שוב ושוב שיש להם פגיעה מוחית ומה קרה להם כתוצאה מהאירוע. דרך שיקום חדשה כוללת השמעת צלילים באופן פתאומי. הצליל הלא צפוי גורם לעוררות ומביא את החולה להסתכל על המרחב כולו. אמצעים נוספים כוללים קריאה, הרכבת פאזלים ומשחקים אחרים שבהם נדרש החולה להתייחס לשני הצדדים של המרחב. מאוחר יותר, נהוג לתרגל התייחסות מלאה למרחב, כמו ניווט בכיסא הגלגלים בבית החולים.
התופעות הקליניות של הזנחת צד נעלמות לכאורה במקביל להחלמה מהנזק המוחי. אולם, קיום הזנחת צד הוא אחד הסימנים הרעים ביותר ביחס לסיכויי תהליך ההחלמה ולתוצאותיו הסופיות. חולים שאינם לוקים בהזנחת צד מחלימים מהר יותר וטוב יותר מאלה שיש להם סימנים כאלה. יש להדגיש שגם כאשר נעלמים הסימנים הקליניים הברורים עדיין יש חשש כי ההחלמה אינה סופית, וייתכן כי במצב עייפות או במצבי לחץ מכל סוג שהוא, אדם שסבל מתסמונת הזנחת צד עלול לשים לב פחות לגירויים המוצגים בחלק השמאלי של המרחב.
עיבוד של גירויים מוזנחים
עריכהבמקביל לעדויות הרבות לכך שלאנשים עם הזנחת צד אין מודעות לגירויים שונים המוצגים בצד שמאל, ישנם ממצאים מחקריים רבים המעידים על כך שהלוקים בהזנחת צד כן מעבדים את הגירויים המוזנחים, אך אלו אינם מגיעים לרמת המודעות (late selection theory of attention ((אנ')).
למשל, במבחני זמן תגובה נמצא שאנשים עם הזנחת צד יזהו מהר יותר הופעה בו-זמנית של שני גירויים, בצד שמאל ובצד ימין, מאשר הופעה של גירוי בצד ימין בלבד, על אף שבשני המקרים הם מדווחים שראו רק גירוי אחד[4].
אנשים עם הזנחת צד יכולים גם לקלוט אשליות אופטיות, המבוססות גם על החלק השמאלי של האשליה. למשל, הם מסוגלים לקלוט את אשליית מולר-לייר, על אף שקליטה של האשליה מחייבת עיבוד של הכיוון אליו מצביעים הקווים המצוירים בה[5]. ישנן ראיות לכך שהם מסוגלים לעבד מגוון רחב של תכונות פיזיקליות: את הצורה, את הצבע ואת הגודל של גירויים המוצגים בצד שמאל של שדה הראייה, כל זאת מבלי להיות מודעים לכך שראו אותם כלל[6].
בנוסף לעיבוד התכונות הפיזיקליות, נמצא שאנשים עם הזנחת צד מסוגלים לעבד גם את המשמעות של הגירויים, לשייך אותם לקטגוריות (כגון חיות, פירות וכו') וליצור ביניהם אסוציאציות. למשל, אם יוצג לנבדק עם הזנחת צד חתול בצד שמאל של המסך, זה יעזור לו לזהות מהר יותר עכבר אשר מוצג בצד ימין (לעומת מצב בו העכבר מוצג לבדו), גם מבלי שהוא יודע שראה את החתול שהוצג בצד שמאל[7].
אנשים עם הזנחת צד יכולים לעבד גירויים מוזנחים עד לרמה בה הגירוי המוזנח ישפיע על קבלת ההחלטות שלהם. למשל, כאשר הוצגו לנבדקים ציורים של שני בתים, אשר באחד מהם דלקה שריפה בצידו השמאלי, הם הראו העדפה ברורה לבחור לגור בבית שלא הייתה בו שריפה, זאת על אף שכאשר נשאלו באיזה בית היו מעדיפים לגור הם טענו שהשאלה טיפשית כיוון ששני הבתים זהים זה לזה[8].
לקריאה נוספת
עריכה- פרקים בנוירופסיכולוגיה (פרופ' שלמה בנטין) - אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון. ISBN 9650512195, 2003.
- שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל - נטע זך, הארץ, 30.9.02
- מארק סולמס ואוליבר טרנבול - המוח ועולם הנפש. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
- הלא מודע בפעולה. או: לאן נעלם חצי עולם? (ד"ר רז אבן)
- מחקר ישראלי מוכיח: מוזיקה של מוצרט מעוררת המוח, ידיעות אחרונות, 11.01.06
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Carolyn A. Unsworth, Cognitive and Perceptual Dysfunction, In T. J. Schmitz & S. B. O'Sullivan (Eds.), Physical Rehabilitation (pp. 1149-1185). Philadelphia, F.A: Davis Company, 2007
- ^ 1 2 Bisiach, E., & Luzzatti, C. (1978). Unilateral neglect of representational space. Cortex, 14(1), 129-133.
- ^ ראה הזנחת_צד#אבחון
- ^ C.A. Marzi, N. Smania, M.C. Martini, G. Gambina, G. Tomelleri, A. Palamara, F. Alessandrini, M. Prior, Implicit redundant-targets effect in visual extinction, Neuropsychologia 34, 1996-01, עמ' 9–22 doi: 10.1016/0028-3932(95)00059-3
- ^ TONY RO, ROBERT D. RAFAL, Perception of geometric illusions in hemispatial neglect, Neuropsychologia 34, 1996-10, עמ' 973–978 doi: 10.1016/0028-3932(96)00018-8
- ^ Gordon C. Baylis, Jon Driver, Robert D. Rafal, Visual Extinction and Stimulus Repetition, Journal of Cognitive Neuroscience 5, 1993, עמ' 453–466 doi: 10.1162/jocn.1993.5.4.453
- ^ Anna Berti, Giacomo Rizzolatti, Visual Processing without Awareness: Evidence from Unilateral Neglect, Journal of Cognitive Neuroscience 4, 1992, עמ' 345–351 doi: 10.1162/jocn.1992.4.4.345
- ^ John C. Marshall, Peter W. Halligan, Blindsight and insight in visuo-spatial neglect, Nature 336, 1988-12, עמ' 766–767 doi: 10.1038/336766a0
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.