הטבח בנירים
הטבח בנירים בוצע על ידי ארגון הטרור חמאס בבוקר יום השבת, 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, בקיבוץ נירים הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. בטבח נרצחו לפחות 9 בני אדם (מתוכם 3 חברי הקיבוץ), ורבים נפצעו. חמישה אזרחים נחטפו לעזה מהקיבוץ.
| חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
 | |
| תאריך | 7 באוקטובר 2023 |
| תאריך עברי | כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד |
| מקום | נירים |
| מטרה | אזרחים |
| קואורדינטות | 31°20′10″N 34°23′40″E / 31.336111111111°N 34.394444444444°E |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובי סער |
| הרוגים | לפחות 9 |
| חטופים | 5 |
| פצועים | רבים |
| מבצע |
 חמאס |
| מספר מפגעים | כ-50 מחבלים מעזה |
| מניע | טרור אסלאמי |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   נירים  | |
  | |
רקע
עריכה
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[5] שוטרים ו-10[6] אנשי שירות הביטחון הכללי.
הטבח
עריכהבבוקר יום השבת, 7 באוקטובר 2023, הגיעו כ-50 מחבלים חמושים ברובי סער, רימונים ו-RPG לקיבוץ נירים. המחבלים הבעירו בתים, ירו וזרקו רימונים.
בשלב מוקדם בבוקר הלחימה, הגיע לקיבוץ חפ"ק מח"ט החטיבה הדרומית ברצועת עזה, אל"ם אסף חממי, פתח את שער הקיבוץ וניהל לחימה מול מחבלי הנוח'בה. המח"ט נפצע קשה עוד לפני השעה 7 בבוקר, ומאוחר יותר נהרגו לצידו שני לוחמי החפ"ק שלו, סמ"ר תומר יעקב אחימס וסמל קיריל ברודסקי. גופות שלושת הלוחמים נחטפו לעזה (אחימס וברודסקי הושבו לקבורה בישראל ב-24 ביולי 2024).
כששמע תושב הקיבוץ, קצין המשטרה רפ"ק עמית לוי, שהיה בחופשה מהעבודה, קולות ירי, לקח רובה M16 שהיה ברשותו, יחד עם חלק מחברי כיתת הכוננות ניהל קרב עם כ-20 מחבלים.[7] לפי הרבש"ץ, לאחר לוחמה, הם תפסו עמדת שליטה על גג. המחבלים שהבינו שהם בנחיתות החליטו לסגת מנירים.[8]
במהלך הלחימה מעמדת השליטה, מגדל גרעינים, יצר עמם קשר מסוק קרב. נקבע כי הם יתמודדו עם המחבלים בתוך הקיבוץ והמסוק יפגע במטרות בסמוך לגדר ומחוץ לה. במשך שעתיים הם נלחמו מהמגדל.[9] לפי העדות של הרבש"צ דניאל מאיר, המחבלים ששרדו את מכת האש של המסוק ברחו מהקיבוץ. כעבור כ-7 שעות מעת חדירת המחבלים לקיבוץ הגיעו ראשוני כוחות צה"ל הקרקעיים מיחידת דובדבן.
בין ניצולי הטבח היה שי לוי, הכתב הצבאי של מאקו ששהה בממ"ד, שסיקר את השתלשלות האירועים.[10] מהקיבוץ נחטפו חמישה: חנה פרי בת 79, נדב פופלוול בן 51, נורלין (נטלי) באבאדילה אגוג'ו בת 60 ובני הזוג יגב ורימון בוכשטב בני 34 ו-36.[11][12]
לאחר שהמחבלים חדרו לקיבוץ, אילת סווטיצקי (ביתה של חנה) קיבלה לוואטסאפ תמונה של חנה ונדב ומאחוריהם מחבל אוחז בקלצ'ניקוב. תמונות נוספות עלו לפייסבוק של חנה עם הכיתוב באנגלית: "חמאס".[13]
לאחר הטבח
עריכההמחבלים זרעו הרס רב בקיבוץ. נפתח קמפיין גיוס המונים לשיקום הקיבוץ, ובו נאספו תוך ימים ספורים מעל חצי מיליון ש"ח.[14] במוצאי השבת שבין 14 ל-15 באוקטובר, חוסל בילאל אל קאדר, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום חאן יונס שהיה אחראי על הטבח בנירים ובניר עוז בתקיפה של מטוסי קרב.[15] ב-24 בנובמבר, לאחר 50 יום בשבי החמאס, שוחררה חנה פרי, והושבה לישראל. ב-28 בנובמבר 2023 שוחררו רימון קירשט-בוכשטב בת ה-36 ונורלין (נטלי) באבאדילה אגוג'ו בת ה-60 מהשבי. ב-3 ביוני 2024 צה"ל הודיע שנדב פופלוול נרצח בשבי החמאס וב-22 ביולי 2024 הודיע שיגב בוכשטב נרצח בשבי החמאס.[16] גופותיהם הושבו לקבורה בישראל ב-20 באוגוסט 2024.
לקריאה נוספת
עריכה- אילן כפיר, אוגדת עזה נכבשה, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "נירים: 'רק דלת ברזל מפרידה בינם לבין המשפחה שלי'"", עמ' 158–162
קישורים חיצוניים
עריכה- שי לוי, אף אחד לא בא, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2023
- דני קושמרו, "יצאנו מהבית בהרגשה שלא חוזרים": רכז הביטחון של קיבוץ נירים הציל חיים של תושבים רבים, באתר מאקו, 20 באוקטובר 2023
שני ליטמן, איילת סווטיצקי: "אין לי זמן לתת לסדקים ולכאב הזה להיכנס פנימה. אני לא יכולה לקרוס", באתר הארץ, 23 באוקטובר 2023
תינוק בן 10 ימים על אדן החלון: בזמן שמחבלים שרפו את ביתו, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:28)- אבי סדרינה, "תגנו על התינוק שלא ינשום עשן": ההקלטה הדרמטית של ההורים והכבאים, באתר מאקו, 12 בדצמבר 2023
- גלעד ילון, "אין צבא, חיסלו את כל הכוחות שאמורים להגיע" - הקרב על נירים וגבורת המח"ט, באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- איל גונן, חשיפת עובדה | הקלטות הקשר משבת הארורה - אל"ם חממי: "אנחנו במלחמה", באתר מאקו, 9 בינואר 2024
- רשימת אזרחים שנרצחו בנירים בחודש אוקטובר 2023, באתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי
הערות שוליים
עריכה- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ מרב סבר, קצין המשטרה שהציל את קיבוץ נירים - ונשאר להגן על הבית, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ רבשצ היישוב נירים: תפסנו עמדת שליטה, הם הבינו את זה והחליטו לסגת מנירים, באתר 103FM
- ^ יניר יגנה, 4 תושבי נירים מול עשרות מחבלים: "לא האמנו שנשרוד", באתר וואלה, 16 באוקטובר 2023
- ^ שי לוי, אף אחד לא בא, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2023
- ^ מלחמה בישראל: שמות החטופים שפורסמו, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ^ גל גנות, יגב ורימון נחטפו לעזה: "בנו בית מלא פרחים, מוזיקה ואהבת החיה והאדם", באתר ynet, 22 באוקטובר 2023
- ^ חנה פרי בת ה-79 שוחררה משבי חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בנובמבר 2023
- ^ ראו כאן
- ^ מלחמה נגד חמאס: חוסל מפקד הכוח שהוביל את הטבח בנירים וניר עוז, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, מתן צורי, יעל צ'כנובר, החטופים אלכס דנציג ויגב בוכשטב נהרגו בשבי חמאס, בזמן פעילות צה"ל בחאן יונס, באתר ynet, 22 ביולי 2024