הטרמה
הטרמה (Priming) הוא מונח המתאר הפעלה חלקית של ייצוגים או אסוציאציות בזיכרון, לפני ביצוע פעולה או משימה. ההטרמה מגבירה את הזמינות של מידע בזיכרון או במודעות כתוצאה מחשיפה לגירוי או אירוע מסוים[1].
הטרמה היא הפעלה זמנית של סכמה קוגניטיבית. אם הסכמה תבוא לידי ביטוי במעשה או במחשבה ההטרמה תתבטל (Unpriming).
הטרמה אוטומטית היא מצב בו גירוי מסוים מצליח ליצור הטרמה אף על פי שהאדם אינו מודע לקיומו[1]. אפקט ההטרמה בעקבות חזרתיות (Repetition Priming Effect) מיוחס לזיכרון הנהלי של הזיכרון המרומז[2].
המנגנון הנוירולוגי
עריכה
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא תאוריה חישובית המוצגת כעובדה אנטומית.במוח האדם, המידע שמור ברשתות עצביות המאוגדות בצבירים. צבירי הרשתות מחוברים ביניהם ברמה דומה, פחות או יותר. כשצביר מסוים מופעל בשל קלט חושי, צבירים המחוברים אליו טוב יותר, לדוגמה, מפני שהם מייצגים מידע דומה או קשור, הופכים פעילים יותר וסיכוייהם לחצות את סף המודעות גבוהים יותר[3].
לדוגמה, כאשר הצביר המייצג את המושג "פרח" מופעל, צבירים מסוימים נוספים יהפכו פעילים יותר מאחרים - אלה המייצגים סוגים של פרחים. האסוציאציות האלה נחשבות לרוב כלא-מודעוֹת, אך בהחלט ייתכן שיפעפעו למודעות, במיוחד אם קלטים נוספים לצבירים אלה יחזקו את עוררות הנוירונים שכבר הופעלו.
מחקר
עריכהבניסויים שנערכו, התבקשו נבדקים לקבוע אם מחרוזת אותיות מסוימת היא מילה תקנית בשפה. נמצא, כי זמן הקביעה למילה 'אחות' התקצר אם קדמה לה חשיפה למילה כגון 'רופא'[4].
מחקרים רבים[5] הראו שכאשר מעובדת מילה דו-משמעית, מופעלות כל המשמעויות שלה. רק אחר כך ההקשר מנחה בבחירת המשמעות המתאימה, בעוד המשמעויות האחרות אובדות בתוך שנייה וחצי. הפעלה ממושכת של שתי המשמעויות של מילה דו-משמעית איננה רגילה, ונחשבת הומוריסטית:[3]
נמלה אחת נכנסת לרופא ואומרת "דוקטור, יש לי מחושים."
הטרמה בתקשורת
עריכהאמצעי התקשורת מבליטים היבטים מסוימים של נושא כלשהו ובכך מטרימים לציבור סטנדרטים לניתוח המציאות. הדימויים של קבוצות חברתיות במדיה למשל מספקים "תסריטים" או "מודלים מצביים" לניתוחן במציאות.
דוגמה: בעת עיסוקה במאבק נגד גירוש העובדים הזרים, התקשורת בחרה להציג את העניין מזווית הראייה של ילדי העובדים הזרים. הטרמה זו נועדה להגביר את הרגישות לנושא מצד ישראלים. רגישות לילדים ומשפחה היא מן הערכים הבולטים בחברה הישראלית, ובשל כך קישורה האסוציאטיבי לנושא הוא אפקטיבי.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- הטרמה והקשר שלה לזיכרון ולמידה באתר טקסטולוגיה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social Psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ Schacter, D. L. (1987). Implicit memory: History and current status. Journal of experimental psychology: learning, memory, and cognition, 13(3), 501.
- ^ 1 2 ד"ר נעמה שורק (2004), תבונה, שפה וגבולות החישוב (תזה), אוניברסיטת בר-אילן.
- ^ Meyer & Schvaneveldt, 1971.
- ^ Onifer & Swinney, 1981; Seidenberg et al., 1982; Simpson, 1984.